אתה נמצא כאן: דף הבית » כתבות שפורסמו על ידי מורינו הרב אשר וייס (Page 8)
מורינו הרב אשר וייס

מספר כתבות : 279

שטיפת הפה ביום כיפור

חולה שסובל מיובש קיצוני בפיו, ובקומו כל בוקר פיו יבש לחלוטין ואינו מסוגל לפתוח פיו, לדבר, ולהזיז את לשונו עד ששוטף את פיו במים, ושאל אם מותר לו ללחלח את פיו עם ממחטה לחה, כדי להקל על צערו, וכדי שיוכל להתפלל. הנה כתב המחבר בסימן תרי"ג ס"ד "מי שהוא איסטניס ואין דעתו מיושבת עליו עד שיקנח פניו במים מותר", אך הרמ"א חלק עליו וכתב "ונהגו בזה להחמיר ואפילו ברחיצת העינים שהיא קצת רפואה נהגו להחמיר ואסור לרחוץ פיו בי ...

קרא עוד

לקיחת תרופות ביום כיפור

לשאלת רבים אם מותר לבלוע כדורים תרופתיים ביוה"כ אף בחולה שאב"ס. נראה דכל שבכלל חולה הוא ואין בו גזירת שחיקת סממנים יש מקום להתיר לבלוע תרופות ואבאר טעמי ונימוקי. אף שמה"ת אין איסור באוכלין שאין ראויים לאכילה אם משום דהוי שלכא"כ ופטור כמ"ש בפסחים כ"ד ע"ב ואם משום דנבילה שאינה ראויה לגר דלא שמה נבילה כמבואר בעבו"ז ס"ז ע"ב. מ"מ איסור דרבנן יש כידוע מדברי הרא"ש פסחים פ"ב סימן א' משום דאחשביה, ולא רק במאכ"א אלא ...

קרא עוד

גדרי העינוי והצום ביום כיפור

הנה יש לעיין בדין הצום ביוה"כ, האם יסודו בגדר מחודש דנצטוינו להיות מעונים, ונאסר עלינו יתובי דעתא, ואין האכילה אלא אמצעי לעינוי וביטולו, או שמא נאסרו עלינו האכילה והשתיה וכאילו אמרה תורה לא תאכלו ולא תשתו, אלא שהתורה אסרה האכילה בלשון עינוי ללמדנו שאין השיעור כזית ככל אכילה שבתורה אלא כותבת שהוא שיעור יתובי דעתא. ומפשטות דברי הגמ' ביומא ע"ט ע"א משמע לכאורה דאכן כל גדר הצום אינו אלא איסור אכילה ושתיה אלא שנא ...

קרא עוד

האם חללי אויר שבדברי מאפה מצטרפים לכזית

הנה בסימן תפ"ו כתב הרמ"א "בירקות צריך למעך חלל האויר שבין הירק ולשער שיעור כזית בירקות עצמן ולא באויר שביניהם". ובמשנ"ב שם סק"ג כתב דה"ה במצה אין חללי האויר מצטרפים וצריך למעכם "אבל אם אין חלל במצה אפילו היא רכה ועשויה כספוג אין צריך למעכו". ובשעה"צ שם סק"ז כתב דה"ה לגבי ברכת המזון פת ספוגית משתערת כמות שהיא, עי"ש. ומקור הלכה זו במסכת עוקצין פ"ב מ"ח "פת ספוגנית משתערת בכמות שהיא, אם יש בה חלל ממעך את חללה. ...

קרא עוד

לשמוע אל הרינה ואל התפילה

הן טעמים רבים נאמרו בביאור מנהגנו להתחיל באמירת הסליחות במוצאי שבת קודש בין אם ימי הסליחות מעטים או רבים. וטעם מחודש כתב בזה בלקט יושר (עמוד 114): "לכך טוב להתחיל מיד ביום א' כי העם שמחים מחמת מצות התורה שהם לומדים בשבת, וגם מחמת עונג שבת ואמרינן בגמרא (שבת ל' ב') שאין השכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות אלא מתוך שמחה של מצוה, לכן טוב להתחיל להתפלל מתוך שמחה של מצוה, וגם הפייט התחיל במוצאי מנוחה". ודבר ...

קרא עוד

לא בשמים היא

"כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום.... בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל' י"א). פירושים רבים נאמרו בפסוקים אלה ע"י גדולי הדורות, וכבר אמרנו דברינו וחלקנו בביאור הדברים במק"א. והגר"ח מוולאז'ין בדרשה ליום א' דסליחות (בסו"ס נפש החיים) כתב לפרש עפ"י הידוע דכל חטא ועבירה שיעשה האדם פוגם בעולמות העליונים ומשפיע לרעה על כל העולם כולו. והוי אמינא בכדי לתקן פגם זה שפגם בעולמות העליונים יש לו לאדם לעלות לשמים לתקן את אשר פ ...

קרא עוד

פרשת נצבים וילך – עירוב תבשילין

א הנה תקנו חכמים היתר לעשות מלאכה ביו"ט לצורך שבת שלמחרתו ע"י עירוב תבשילין. ומקור סוגיא זו במשנה בביצה (ט"ו ע"ב). ותקנה זו אסמכוה אקרא  ד"זכור את יום השבת לקדשו" זכרהו מאחר הבא להשכיחו, כמבואר בגמ' שם. ובפסחים מ"ו ע"ב מבואר דמן התורה מותר לבשל מיו"ט לשבת אלא שאסרו חכמים לעשות כן, דכיון שאין כאן אלא איסור דרבנן, הם אמרו והם אמרו, והתירו איסור זה ע"י עירוב תבשילין. ונחלקו אמוראי שם בטעם ההיתר מן התורה. לדעת ...

קרא עוד

פרשת כי תבוא – מלכויות זכרונות ושופרות וגדר אסמכתא

"סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם, וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים דברי רבי יוחנן בן נורי אמר לו רבי עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים (משנה). אמר לו רבי עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר למה הו ...

קרא עוד

פרשת כי תצא

כי תצא למלחמה על אויבך "כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלקיך בידך" (כ"א י'). "וע"ד כי תצא למלחמה על אוביך דא איהו יצה"ר דאנן צריכין למיפק לקבליה במלין דאורייתא ולקטרגא ליה וכדין יתמסר בידא דב"נ כמה דאתמר ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו. א"ר שמעון ווי על דא ווי ע"ד תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם [שם ל] דהא יצר הטוב אשתבאי בידיה ואיהו מלך עליה. אשת יפת תאר דא היא נשמתא כד"א [שם לא] אשה יראת ה' היא תתהלל. ד ...

קרא עוד

קידושי חרש

כבוד ידי"נ ויקיר לבבי הגאון הרב יצחק רלב"ג שליט"א ראש מחלקת הנישואין ברבנות ירושלים רב שלום עד בלי ירח.  הנני במענה קצר בדבר שאלתו בעניין קידושי חרשים. מאז ועד עתה נהגו שלא לברך בקידושי חרש ברכת אירוסין בשם ומלכות, וכך הם הנחיות הרבנות בארץ ישראל. ויש מן הארגונים הדואגים לזכויות החרשים ורווחתם שפנו בתלונה שיש בכך לפגוע בכבודם ומעמדם כאילו מתייחסים אנו אליהם כנחותים וכחסרי דעת כאשר לאמיתו של דבר ברור היום שח ...

קרא עוד

פרשת כי תצא – קידושי חרש שוטה וקטן

"כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו: ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר" (כ"ד א' – ב').  א הן מילתא דפשיטא היא דקטן אין לו קידושין כיון שאין לו דעת וכל שאין בו דעת אין בידו לעשות כל חלות, וכמו שאין הקטן קונה ומקנה ומגרש ומפריש תרו"מ כיון שאין בו דעת, כך גם אין קידושיו קידושין. אך רש"י בכתובות (ע"ג ע"ב) כתב דילפינן ממה דכתיב "כי יקח איש אשה ...

קרא עוד

בזאת אני בוטח

עומדים אנו בשלהי חודש אלול, ימי הרחמים והסליחות, ימים שכל כולם התבוננות וחשבון נפש, הבה נתבונן מעט במהות הימים והמתחייב בהם. הנה שני מנהגי אלול יש בידנו מבית מדרשם של גדולי אשכנז, תקיעת שופר בכל יום ויום, ואמירת מזמור כ"ז בספר תהלים "לדוד ה' אורי וישעי", ויש לעיין האם חוט שני קושר את מנהגי ותיקין אלה או שמא האי לחודא קאי והאי לחודא קאי ולא קרוב זה אל זה. ונראה דאכן יש קשר בין שני מנהגים אלה. דהנה תקיעת שופר ...

קרא עוד

כתיבת ספר תורה

ט' כסלו תשס"א כבוד ידי"נ הגאון רבי אריה דביר שליט"א רב שלום עד בלי ירח. הנני מודה לו מקרב לב על מכתבו ועל הערותיו המחכימות במה שכתבתי בענין מצות כתיבת ספר תואה, והנני בקצירת האומר. א. במה שהעיר דגם התורת חיים ביסס דבריו, דאם נתן ספר תואה שלו לאחרים צריך לכתוב לו אחר, על דברי הרמב"ם בפ"ג ממלכים, אכן כן הדבר, וזה מחזק את מסקנתי בסוף סי' א' דגם הרמב"ם מודה דעיקר גדר מצוה זו איננה עצם הכתיבה אלא שיהיה לו ספר תו ...

קרא עוד

פרשת שופטים – במצות כתיבת ספר תורה

"והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים" (י"ז י"ח). "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל" (ל"א י"ט). א הנה בשתי מצוות אלה נצטווינו בכתיבת ספר תורה, כל אחד מישראל ומלך ישראל שנצטווה לכתוב לו ספר נוסף. ובשני מקראות מצינו מחד גיסא את מצות הכתיבה, ומאידך משמעות הכתובים שמהות המצוה ללמוד מתוך ספרים אלה. לגבי מלך כ ...

קרא עוד

בענין החובה לבכר ישראל על פני גוי במשא ומתן

כ"ז תמוז תשע"ג כבוד הרה"ג ר' יצחק שקופ שליט"א שיקאגו ארה"ב שאל כת"ר בנוגע לראובן, שיש לו חברת נדל"ן שבסיסה בניו יורק ויש לה בנייני משרדים בכל רחבי ארה"ב. את הבניינים בעיר שיקגו מסר ראובן לחברת ניהול מקומית גדולה. חברת הניהול העסיקה את חברתו של שמעון שתספק שירותי ייעוץ בעניני אנרגיה. חודשים אחדים לפני שנגמר החוזה לאספקת השירותים, ניסה שמעון, שעד עתה לא הכיר את ראובן, ליצור קשר עם ראובן, על מנת שיוכל להפגש ול ...

קרא עוד

בדין יורד לאומנות חברו

כ"ז תמוז תשע"ג כבוד הרה"ג ר' יצחק שקופ שליט"א שיקאגו ארה"ב מכתבו קיבלתי, בנוגע לראובן, חבר בקהילתו, שהתקשר לאחרונה לחברה המוכרת שירותים בתחומים פיננסים וטכנולוגיים והגיע אתם להסכם שלפיו הוא יביא להם לקוחות ויקבל כתמורה דמי תיווך. לאחר שהגיע להסכם עם החברה פנה ראובן לידידים ומכרים בקהילה בבקשה שיתקשרו עם החברה שלו. שמעון שגם הוא חבר בקהילה שנים רבות ולו מומחיות גדולה בשטחים אלו, הינו בעל חברה המספקת שנים רבו ...

קרא עוד

פרשת מטות – והייתם נקיים

"והייתם נקים מה' ומישראל" (ל"ב כ"ב). מצוה כפולה ומכופלת נצטווינו בזה. להיות נקיים מה' מחד, וביאור מדת הנקיות מה' הגדירו חז"ל במשנה (שקלים פ"ג מ"ב) "לצאת ידי חובת המקום", וענינו לקיים את המצוות בשלימות גמורה ובנקיון מוחלט, וכבר ביאר מדה זו באריכות ובעמקות הרמח"ל במסילת ישרים במדת הנקיות. אך עוד נצטווינו להיות נקיים מישראל, וביאור ענין זה אמרו חז"ל שם "לצאת ידי חובת הבריות". לא די לו לאדם שהוא צח ונקי כלפי אב ...

קרא עוד

אם יש חשש מראית עין בישיבת עסקים במסעדה שאינה כשרה

בהיותי ביוהנסבורג נשאלתי באסיפת רבני העיר לדעתי לגבי אנשים שעובדים בחברות גדולות ובבנייני המשרדים יש מסעדה המשרתת את ציבור העובדים, ומסעדה זו אינה כשרה. האם מותר לעובדים המדקדקים בכשרות ובכל דקדוקי ההלכה להיכנס למסעדה זו ולאכול את האוכל שלהם שהביאו מביתם, או לאכול שם פירות וירקות ולשתות מים וכדו', דברים שאין בהם כלל חשש איסור, או שמא יש בזה איסור מצד מראית עין. וכיוצא בדבר מקובל היום בעולם העסקים שעורכים פג ...

קרא עוד

צער בעלי חיים בשב ואל תעשה

י"ג תמוז תשע"א כבוד הרב הגאון הגדול ר' ברוך רפפורט שליט"א חבר בי דינא רבא דיוהנסבורג במה ששאל לדעתי באנשים שיש להם בביתם כלבים לצרכי שמירה, אם הכלב חלה ונפל למשכב האם מצוה על בעליו לקחתו לווטרינר (רופא חיות) ולטפל בו. ויסוד השאלה אם יש איסור צער בע"ח גם בשוא"ת או שמא אין איסור אלא במצערו בידיים אך אין מצוה על האדם למנוע צער מבעה"ח. ונטה כת"ר לומר דאין בזה איסור אלא בקו"ע ולא בשוא"ת, אך מטעם בל תשחית נטה לומ ...

קרא עוד

פרשת פנחס – ויכפר על בני ישראל

"פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי, לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום, והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונה עולם תחת אשר קנא לאלקיו ויכפר על בני ישראל" (כ"ה י"א - י"ג). "אמר רבי שמעון בן לקיש פנחס הוא אליהו, א"ל הקב"ה אתה נתת שלום בין ישראל וביני בעולם הזה אף לעתיד לבוא אתה הוא שעתיד ליתן שלום ביני לבין בני שנאמר (מלאכי ג') 'הנה אנוכי שול ...

קרא עוד

פרשת פנחס – בענין הבועל ארמית ובגדר רודף

"פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי" (כ"ה י"א). הנה כבר כתבו הראשונים דבודאי אין פנחס רודף ממש דא"כ היה משה רבינו וכל ישראל מצווין להרגו אלא ע"כ דבודאי אין פנחס רודף שהרי כך ניתנה הלכה שהבועל ארמית קנאין פוגעין בו ולא רשות בלבד יש להרגו אלא אף עושה מצוה בקנאו קנאת ה' צבאות אלא שאין בזה חיוב והבא לשאול אין מורין לו, וא"כ אי אפשר שיהא לו ד ...

קרא עוד

פרשת בלק – צער בעלי חיים

"ויגל ה' את עיני בלעם וירא את מלאך ה' נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ויקד וישתחו לאפיו ויאמר אליו מלאך ה' על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים" (כ"ב ל"א – ל"ב). "ואמנם אמרם צער בעלי חיים דאורייתא מאמרו על מה הכית את אתנך וכו', הוא על דרך ההשלמה לנו, שלא נלמד מדת האכזריות ולא נכאיב לבטלה ללא תועלת, אבל נכון אל החמלה והרחמנות, ואפילו באי זה בעלי חיים שיזדמן, אלא לעת הצורך, כי תאוה נפשך לאכול בשר, לא שנשחט ע"ד האכזריות ...

קרא עוד

מי שכבר קרא בתורה האם חוזר וקורא לציבור

ער"ח סיון תשע"ג כבוד הרה"ג המצויין ר' אליהו מאיר קוטנר שליט"א רב בביצ'ווד אוהיו, ארה"ב רב שלום עד בלי ירח. מכתבו קיבלתי והנני במענה קצר מעומס העבודה. שאל כבודו אם מותר למי שכבר קרא בתורה לחזור ולקרוא כדי להוציא ציבור ידי חובתם, והעיר דלפי השיטות שקריה"ת חובת הפרט הוא ולא חובת הציבור שמא אינו יכול לעשות כן כיון שכבר יצא. והנה כלל גדול אמרו (ר"ה כ"ט ע"א) דכל הברכות אעפ"י שיצא מוציא אחרים ידי חובתן, וביארו הרא ...

קרא עוד

פרשת בלק – ותרועת מלך בו

"לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו" (כ"ג כ"א). הן גילו חז"ל שבכל יום כועס הקב"ה רגע כמימרא ובלעם ידע ברוח נבואתו לכוון לאותו רגע כדי לקלל את ישראל (ברכות ז' ע"א, עבו"ז ד' ע"ב). והקשו התוס' שם, וכי מה אפשר לומר ברגע כמימרא, ותירצו שבלעם היה אומר תיבה אחת, כלם. ובעבו"ז הוסיפו התוס' לבאר שהקב"ה לקח אותיות כלם והפכם למלך, והוא שכתוב ותרועת מלך בו, עי"ש. ומעודי תמהתי, וכי הקב"ה צרי ...

קרא עוד

זאת חוקת התורה

א הנה אמרו חז"ל דטעמה של פרה לא נתגלתה, חוקה היא, ואף שלמה בחכמתו אמרו עליו "ביקש שלמה לידע טעמה של פרה, אמר, אמרתי אחכמה והיא רחוקה הימני", והקשו רבים וטובים, הלא ר' משה הדרשן הולך רכיל ומגלה סוד, וכמו שהביא רש"י בשמו משל לתינוק שטינף פלטין של מלך... תבא האם ותקנח צואת בנה". ונראה בזה דלא רק שאין דבריהם סותרים זה את זה אלא אדרבה היא הנותנת, דבריהם משלימים זא"ז, דהנה במק"א כבר ביארנו דחטא העגל לא היה כפירה ...

קרא עוד

פרשת חוקת – טעמא דקרא וטעמי המצוות

א ביסוד גדר טעמי המצוות "לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה גזרה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה" (רש"י). "חוקותי – דברים שיצר הרע ואומות העולם משיבין עליהם כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז שאין טעם בדבר אלא גזרת המלך וחקותיו על עבדיו" (רש"י בראשית כ"ו ה'). "ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה א ...

קרא עוד

פרשת שלח – חובת גברא וחובת טלית

"ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם" (במדבר ט"ו, ל"ח).   נחלקו אמוראי במנחות מ"א ע"א ושם מ"ב ע"ב אם ציצית חובת טלית היא או חובת גברא, למ"ד חובת גברא אין מצוה זו נוהגת אלא בלבישת הבגד ולמ"ד חובת טלית אין המצוה תלויה בלבישה כלל ואף כלים המונחים בקופסא חייבים בציצית, וקיי"ל דחובת גברא היא ואינו חייב אלא בשעת לבישת הבגד כמבואר בשלחן ערוך סי' י"ט סעיף א'. אמנם עדיין יש לעיין ביסוד גדרה של מצוה זו האם המצ ...

קרא עוד

גוילין נשרפין ואותיות פורחות

"בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית, ובשביל ישראל שנקראו ראשית, ולכן אמרו העומד על המת בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע הא למה זה דומה לרואה ס"ת שנשרף, שקדושת נשמת כל אחד מישראל היא היא קדושת ס"ת ממש". (נפש החיים שער ד' פי"א). "דהנה השי"ת נתן התורה לישראל ונשמת ישראל הם גוף התורה כי ישראל הם ס' רבוא אותיות לתורה נמצא ישראל הם התורה כי כל אחד מישראל הוא אות מהתורה" (קדושת לוי במדבר). "לפי שמצאנו בספרים קדמונים ואחרונ ...

קרא עוד

קדושת ספר תורה פסול

"ויהי בנסע הארן ויאמר משה" (י' ל"ה). "בעא מיניה רב הונא בר חלוב מרב נחמן ספר תורה שאין בו ללקט שמונים וחמש אותיות כגון פרשת ויהי בנסע הארן מצילין אותה מפני הדליקה או אין מצילין אמר לו ותיבעי לך פרשת ויהי בנסע הארן גופה. היכא דחסר פרשת ויהי בנסע לא קמיבעיא לי דכיון דאית ביה הזכרות אף על גב דלית ביה שמונים וחמש אותיות מצילין כי קא מיבעיא לי ספר תורה שאין בו ללקט מאי אמר ליה אין מצילין". (שבת קט"ו ע"ב).  א קדו ...

קרא עוד

באיסור לאכול לפני האכלת בהמתו

"אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו שנאמר "ונתתי עשב בשדך" והדר "ואכלת ושבעת". (ברכות מ' ע"א). ונחלקו גדולי הדורות באיסור זה אם מה"ת הוא או מדרבנן. המגן אברהם בסימן רע"א ס"ק י"ב כתב בשם שו"ת מהר"ם מרוטנבורג בשם הריצב"א דגבל תורא לא הוי הפסק בין ברכת המוציא לאכילת הפת משום דהוי דאורייתא, משא"כ במי ששכח להבדיל ומבדיל בין ברכה לאכילה דלא הוי אלא מדרבנן הוי הפסק, הרי דהוי מה"ת. אך בשו"ת שבות יעקב ח"ג או"ח סי ...

קרא עוד
לתחילת הדף