אתה נמצא כאן: דף הבית » כתבות שפורסמו על ידי הרב נחום זאב רוזנשטין
הרב נחום זאב רוזנשטין

מספר כתבות : 28

התפילות הנאמרות לאחר ספירת העומר

ארבעה תפילות שונות מצינו שנאמרו בחלק מקהילות ישראל אחר ספירת העומר, והם 'יהיו רצון שיבנה בית המקדש וכו', 'למנצח בנגינות מזמור שיר אלוקים יחננו וגו', 'אנא בכח וגו', ו'רבונו של עולם וכו'. ויש מהם שהוזכרו כבר בדברי הראשונים. 'יהי רצון' - בתוספות במגילה (כ ע"ב ד"ה כל) נאמר 'אחר שבירך על הספירה אומר יהי רצון [מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו] שיבנה [בית המקדש במהרה  בימינו[1]], מה שאין כן בתקיעת שופר ולולב והיינו ...

קרא עוד

ל"ג בעומר בספרי הראשונים האחרונים והמקובלים

במאמר זה ברצוננו לברר מה מהותו של יום ל"ג בעומר, הידוע בספרי ההלכה כיום שמחה שאין להתענות בו, ומה מקור וטעם המנהג לעלות בו על קברו של רבי שמעון בר יוחאי. המאמר יבאר במה התבטא יום זה בדברי הראשונים והאחרונים עד ימינו. במאמר זה יתברר שהאר"י אכן אמר של"ג בעומר הוא 'יום שמחתו של רבי שמעון בר יוחאי', אך מעולם לא אמר שרבי שמעון בר יוחאי נפטר ביום זה. כפי שיתברר עובדה זו שרבי שמעון בר יוחאי נפטר ביום זה, לא היתה י ...

קרא עוד

ברכת שהחיינו בספירת העומר

בס"ד מפני מה אין מברכים ברכת הזמן ['שהחיינו'], על מצוות ספירת העומר? רבים מהפוסקים הראשונים והאחרונים הקשו משום מה לא מברכים ברכת שהחיינו על קיום מצוות ספירת העומר; ונאמרו בענין זה ביאורים שונים. מצוות ספירת העומר אין בה שמחה יש שכתבו שמברכים ברכת שהחיינו רק על מצווה שיש שמחה בקיומה, כגון: מצוות נטילת לולב, שהתחייבנו בה כחלק משמחת חג הסוכות; מצוות תקיעת שופר שהתחייבנו בה לזכרון בין ישראל לאביהם שבשמים; מצוו ...

קרא עוד

חיוב השתיה והשכרות בפורים

חיוב השמחה בו נצטוינו בימי הפורים כמפורש במגילת אסתר (ט יט וכב) "לעשות אותם ימי משתה ושמחה", גדול יותר משאר החגים והמועדים, וכמאמר חכמינו במסכת מגילה (ז' ע"ב) 'אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי'. בהמשך מסופר שם על רבה ורבי זירא שעשו סעודת פורים ביחד, והתבסמו, ואז קם רבה ושחט את רבי זירא. למחרת ימי הפורים ביקש רבה רחמים על רבי זירא והחייה אותו. כעבור שנה כשהגיעו שוב ימי ה ...

קרא עוד

מקור מנהג נתינת 'זכר למחצית השקל'

מקור מנהג נתינת 'זכר למחצית השקל'ובירור למי היו נוהגים לתת את מחצית השקל בזמן הראשונים  המצוות והמנהגים של חודש אדר וחג הפורים, רובם ככולם ניתקנו ע"י חכמינו ז"ל כזכר לנס ההצלה בחג הפורים, ואין להם קשר ישיר לאחת מתרי"ג מצוות התורה. יוצא דופן במקצת הוא מנהג נתינת מעות כ'זכר למחצית השקל'. למרות העיתוי בו נהוג לקיים את המנהג – בתענית אסתר – נראה בהשקפה ראשונה שאין קשר בין מנהג זה לחג הפורים, שהרי מנהג זה תוקן ב ...

קרא עוד

קושית הבית יוסף בחג החנוכה והתירוצים העיקריים שנאמרו בקושיא זו

נאמר בגמרא (שבת כ"א עי"ב, עם פרש"י) מאי חנוכה - על איזה נס קבעוה, דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח  בהצנע, וחתום בחותמו -בטבעתו, של כהן גדול והכיר שלא נגעו בו, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים [כדי שיוכלו בא ...

קרא עוד

צדקה בחנוכה

לעניים ולתלמידי חכמים ענין נתינת צדקה בחנוכה הוזכר ברבים מספרי גדולי האחרונים.  בראשם, המגן אברהם (סי' תרע) שכתב בשם ספר חנוכת הבית 'נוהגים הנערים העניים לסבב בחנוכה על הפתחים'. ספר 'חנוכת הבית' נכתב ע"י אחד מגדולי קדמוני האחרונים רבי שאול בן דוד  שחיבר גם את ספר טל אורות על מלאכות שבת, המחבר חי בשנים ש"ל – ת"ב לערך, בזמן המהרש"א והעוללות אפרים, והיה תלמידו של הגאון נפתלי הירש שור זצ"ל תלמיד הרמ"א, ואביהם ש ...

קרא עוד

אכילת ענבים בראש השנה

שאלה: מה ההסבר למנהג לא לאכול ענבים בראש השנה? האם גם הצימוקים נכנסים לאותה קטגוריה? תשובה: מקור המנהג בדברי הגר"א, ונאמרו הסברן שונים למנהג זה. ההסבר המקובל יותר הוא, שדברי הגר"א מבוססים על דב רי הגמרא בברכות "הרואה ענבים בחלום, לבנות בין בזמנן בין שלא בזמנן, יפות. שחורות, בזמנן, יפות, שלא בזמנן, רעות". אפשר אכול צימוקים לבנים, וגם בצימוקים שחורים ניתן להקל בשעת הצורך. אך אם הם מאד חמוצים עדיף שלא לאוכלם. ...

קרא עוד

שימוש בתחליפי הסימנים לראש השנה

שאלה:  במקומות שלא ניתן להשיג קרא, רוביא, סילקא וכרתי "אוטנטיים" (או נקיים מתולעים), האם אפשר להשתמש בתחליפים ומה הם?  האם חייבים להשתמש דווקא בעלי סלק או גם הסלק עצמו זה בסדר גמור?  תשובה: א.     במקומות שלא ניתן להשיג קרא, רוביא, סילקא וכרתי נקיים מתולעים עדיף לךקנותם, ולומר עליהם את היהי רצון המופיע בסידורים, מבלי לאוכלם. אם לא ניתן כלל להשיג את אותם מינים אפשר להשתמש בתחליפים ששמם דומה למאכלים הללו. ב.  ...

קרא עוד

זמן עמידת בתי המקדש הראשון והשני

הדעה הרוווחת בית המקדש הראשון עמד ארבע מאות ועשר שנים ובית המקדש השני ארבע מאות ועשרים הדעה הרווחת שבית המקדש הראשון עמד ארבע מאות ועשר שנים ובית המקדש השני ארבע מאות ועשרים שנים מבוססת על דברי הגמרא במסכת יומא[1]  אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב[2] 'יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה', יראת ה' תוסיף ימים - זה מקדש ראשון, שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שימשו בו אלא שמונה עשר כהנים גדולים, ושנות ...

קרא עוד

ברכת הבנים

שאלה: ראיתי שיש שהקפידו שכשנותן ברכה לבנים אין לברך אלא ביד אחת (תורה תמימה פרשת נשא ס"ק קל"א מהגר"א) אכן יש שכתבו דאדרבה ע"פ סוד יש להרך בשתי ידיו (ה"ה סדור ר' יעקב עמדין ליל שבת יוסף אומץ אות ע' וכן דעת הגרשז"א זצ"לּ) ואיך לנהוג למעשה? תשובה: חכמי וצדיקי הדורות היו מברכים את בניהם ותלמידיהם בהנחת שתי ידיה על ראש המתברך[5].  ומ"מ הנוהגים במנהגי הגר"א אולי יש  מקום שיקפידו להניח רק יד אחת. והן המברכים בהנחת ...

קרא עוד

ימי השובבים תת

א.      מנהג קדום הוא לקבוע לימי תשובה ותענית את השבועות בהם קוראים בשבת את הפרשות שובבי"ם -ש'מות ו'ארא ב'א 'מ'שפטים ובשנה מעוברת גם ת"ת - ת'רומה ת'צוה. מנהג זה הוזכר לראשונה בדברי גדולי אשכנז בעלי המנהגים שבסוף תקופת הראשונים, והם המהר"ש מנוישטט[1], [שהוזכר בו שיש להתענות בשנה מעוברת, אך לא התבאר שם מתי מתענים], ורבינו יצחק אייזיק טירנא[2]. ב.      וכך נאמר בלקט יושר[3] לרבי יוסף תלמידו המובהק של רבינו ישר ...

קרא עוד

ט"ו בשבט – ראש השנה לאילן

מקורו של יום ט"ו בשבט חמשה עשר בשבט ראש השנה לאילנות, הינו אחד הימים היותר מענינים בלוח השנה היהודי. מנהגיו שחלקם השתרשו בעם היהודי רק במאות השנים האחרונות, טעונים בירור מעמיק. במאמר זה ננסה להתחקות אחר שורשי המנהגים ומהותם לאורך הדורות. חמשה עשר בשבט ובלשון העם טוּ בשבט, הינו אחד מארבעה ראשי השנים, המוזכרים במשנה הראשונה במסכת ראש השנה, והמפורסם שבהם אחרי חג ראש השנה, יום הזכרון שבו נידונים כל ברואי עולם. ...

קרא עוד

מקור אכילת מאכלים מטוגנים ומאכלי חלב בחנוכה

ימי החנוכה נקבעו לדעת רבים מהראשונים כימי משתה ושמחה (מרדכי הארוך, הובא בדרכי משה וברמ"א ס' תרע ובחידושי אנשי שם על המרדכי פסחים סי' תרה, ושכן נראה מרש"י שבת כא ע"ב ד"ה ה"ג, שלא נתמעט אלא מעשיית מלאכה, תוס' תענית יח ע"ב ד"ה הלכה), וכך מפורש במגילת אנטיוכוס. גם בדעת הרמב"ם (חנוכה פ"ג ה"ג) והרשב"א (שו"ת ח"א סי' תרצט) שכתבו שימי החנוכה נקבעו כימי שמחה והלל פירשו האחרונים שיש לאכול בהם בשר ולשתות יין, שהרי אין ...

קרא עוד

'ברכת החודש' והכרזת המולד – מקור המנהג

א. שבת מברכים מנהג קדום הוא מזמן הראשונים לברך את החודש בשבת שלפני ראש חודש. חשיבותה של ברכת החודש גורמת לכך שהשבת בה נאמרת תפילה זו נקראת על שמה 'שבת מברכין'. תפילה חשובה זו נאמרת לאחר קריאת התורה בשבת, מתוך רגש וכונה, שהרי אנו מבקשים בה שיבוא עלינו החודש הבא לטובה ולברכה לששון ולשמחה, חיים ארוכים, פרנסה, וחילוץ עצמות, אהבת תורה ויראת שמים. ושיתמלאו משאלות לבנו לטובה שמועות טובות. ובשורות טובות. גשמים בעתם ...

קרא עוד

שבעת האושפזין בחג הסוכות

מנהג נפוץ בקהילות ישראל בכל יום מימי החג הסוכות להזמין לסוכה אושפיזין, כלומר אורחים מאבות האומה. המנהג הוא להזמין בכל יום באופן מיוחד אורח –אושפיז אחד, ועמו כמלווים את שאר ששת האושפזין. סדר הזמנת האורחים והנוסח בו נאמרת ההזמנה משתנה מעדה לעדה. ואף שמנהג זה לא נזכר בש"ס ובפוסקים, ולא בשלחן ערוך או בנושאי כליו, הוא התקבל בקהילות רבות. שתי המסורות המקובלות להזמנת האושפיזין הן א – אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף ...

קרא עוד

ראש השנה – יום דין

ידוע ומפורסם הטעם לכך שיום הכיפורים נקבע בי' בתשרי, שהרי בו ביום היו ישראל שרויים בתפילה ובתענית, ואמר הקב"ה למשה רבינו "סלחתי כדבריך", וסלח להם על חטא העגל, ולכך נקבע יום זה להיות יום סליחה ומחילה לדורות, (כמבואר במדרש תנחומא (כי תשא סי' לא), וברש"י (שמות לג יא ודברים ט יח, ותענית ל' ע"ב). לעומת זאת הטעם שראש השנה נקבע בא' בתשרי מובן רק לדעת רבי אליעזר (ראש השנה י' ע"ב) שבתשרי נברא העולם, אבל לדעת רבי יהוש ...

קרא עוד

מנהגי ימי בין המצרים

בלוח השנה היהודי ישנם ימים לא מעטים בהם אנו מציינים בצום ובאבל את חורבן הבית הראשון והשני, את הצרות שנלוו לאותם חורבנות, ואת התלאות הגזירות שעברנו לאורך הגלות הארוכה. מבין אותם ימים, מיוחדים הם שלושת השבועות, שבין שבעה עשר בתמוז בו הובקעה חומת העיר ירושלים, לבין תשעה באב שבו חרב בית המקדש, המפורסמים בשם "בין המיצרים", שהינם עשרים ואחד ימים רצופים המסמלים את האבל והצרות הקשורות לחורבן, ונוהגים בהם מנהגי אבל ...

קרא עוד

החיוב לסלק את הסכין או לכסותו בשעת ברכת המזון

 נוהגים לסלק את הסכין מעל השולחן, או לכסותו, בשעת ברכת המזון (שו"ע או"ח קפ ה, לבוש קפ ה). בטעם המנהג כתבו הראשונים שמצינו בדברי חכמים שהשולחן נקרא מזבח, ומכפר על האדם כמזבח [רבי יוחנן ורבי אלעזר בברכות נה א ובמנחות צז א. ורבי יוחנן וריש לקיש בחגיגה כז א. בטעם שהשולחן מכפר, ראה רש"י ותוס' שם, ומהרש"א בחדושי אגדות בבא בתרא ס ב ד"ה התקוששו [באמצע הדיבור], ומנחות מז א ד"ה המזבח], והמאריך לשבת על שולחנו כדי שיבו ...

קרא עוד

עשיית צורות בולטות בבית כנסת

במרוצת הדורות מצאנו פולמוסים רבים בענין העמדת צורת אריות וצורות בעלי חיים אחרות או ציור שלהם, בבתי כנסת, ואף שרבים מהקדמונים אסרו לעשות כן, היו רבים שהתירו באופנים שונים. האוסרים מן התורה להעמיד צורות ולתלות ציורים של בעלי חיים בביהכ"נ מחמת האיסור "לא תעשון אתי"  יש ראשונים שסוברים שאסור מן התורה לעשות או לצייר צורה של כל הבעלי חיים, ומשום כך ציוו אותם ראשונים להסיר את צורת אריות ונחשים שציירו על חלונות בית ...

קרא עוד

המכנה שם לחברו

המכנה שם לחברו – באלו אופנים הדבר אסור? המכנה שם רע לחבירו, עובר על איסורי התורה שנאמרו לגבי המלבין פני חבירו "לא תשא עליו חטא" ו"אונאת דברים". והחמירו בו חז"ל ואסרוהו בין אם הוא הראשון שמכנה את חבירו בשם זה, בין אם קורא לו בכינוי שכינו אותו אחרים, בין שמכנים רק אותו בשם זה, בין אם מכנים כך את כל בני משפחתו. אף אם חבירו רגיל שמכנים אותו בשם, ואין פניו מתלבנות, אסור לקרוא לו באותו שם, ועונשו חמור כעונש המלבי ...

קרא עוד

נתינת צדקה בשיעור ק"ד פרוטות בערב שבועות

בשנים האחרונות התפרסם מאד בעיקר ע"י ועדי הצדקה ענין סגולת נתינת צדקה בערב שבועות בשיעור צ"א פרוטות או שקלים והשלמתם לק"ד פרוטות. הסגולה האמורה מיוחסת להגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל, שהביאה בספר מועד לכל חי פרק ח' –חודש סיון אות ו וז"ל: 'ערב שבועות יפריש צ"א פרוטות וישלים על שיעור ב' פעמים ב"ן ויתנם לתלמיד חכם עני ועניו, והוא תיקון לעוון אדם הראשון ועוון העגל ולפגם הברית והוא סגולה לחשוכי בנים ומקרב הגאולה, ספר ...

קרא עוד

אמירת אקדמות בחג השבועות

המקור הקדום ביותר למנהג אמירת אקדמות בקהילות אשכנז נהוג מקדמת דנא לומר בחג השבועות פיוט מיוחד לפני קריאת התורה. פיוט זה נאמר בארמית ומתחיל במילים "אקדמות מילין". מנהג זה הוזכר בספרי רבותינו הראשונים, ומובא במחזורים ישנים כבר במאה הי"ג דהיינו לפני כ800 שנה. במנהג זה נכרך מעשה מופלא. וננסה לסקור את תולדות המנהג מחברו והמעשה המופלא שנקשר בהם. בספר המנהגים לרבי אברהם קלויזנר שהיה רבם של גדולי בעלי המנהג האשכנזי ...

קרא עוד

מקור מנהג חטיפת אפיקומן

בגמרא במסכת פסחים (קט ע"א) נאמר "תניא, רבי אליעזר אומר חוטפים מצות בלילי פסחים, בשביל תינוקות שלא ישנו". בדברי הראשונים מצינו פירושים שונים לדברי רבי אליעזר. רש"י שם והראב"ד (הל' חמץ ומצה פ"ז ה"ג) מפרשים שאוכלים את המצה בחטיפה, כלומה ממהרים לאכול אותה לפני שהתינוקות [הילדים] ירדמו. הרשב"ם מפרש שחוטפים את המצות מיד התינוקות אחרי שאכלו מעט, כדי שלא יאכלו כדי שבעם ויירדמו. ואז יבחינו התינוקות בשינויים שאנו עוש ...

קרא עוד

אכילת קטניות בפסח

אחת מתקנות הראשונים המפורסמות ביותר, היא תקנת איסור אכילת קטניות בפסח. איסור זה התגבש לפני כ700-800 שנים, והוא אחד האיסורים המסמלים יותר מכול את כוחה של התקנה בהלכה. איסור קטניות הוא הרחבה של איסור אכילת חמץ בחג הפסח לכלול גם מיני קטניות שונים, כגון אורז, דוחן, פולים, עדשים, שעועית, סויה, אפונה, וחומוס.  האיסור נוהג בעיקר בקהילות אשכנז ובחלק מקהילות צפון אפריקה והיקפו משתנה על פי מנהגים ודעות שונים. מקובל כ ...

קרא עוד

שימוש בשמן העשוי מקטניות בפסח

מדברי התרומת הדשן שחי בסוף תקופת הראשונים משמע שאף שמן העשוי מקטניות בכלל איסור אכילת קטניות שאסרו הראשונים לשימוש כיון שבתהליך הפקת השמן לותתים הזרעונים במים [1], וכך נפסק ברמ"א[2]. שמנים נוספים שהוזכר לאיסור הוא שמן העשוי מזרעי פשתן וקנבוס[3], ושמן חמניות[4] שהם מינים שנוהגים לאוספם בגורן כדגן, יש חשש שיחליפו ביניהם לבין חמשת מיני דגן[5]. בין האוסרים את שמני  הקטניות מצינו את רבי מנחם מנדיל מליובאויטש בעל ...

קרא עוד

אמירת המשנה 'רבי חנניה בן עקשיא וקדיש דרבנן אחר לימוד

מקור מנהג אמירת קדיש דרבנן בסוף מסכת סוטה (מט ע"א ע"פ רש"י) נאמר שהעולם מתקיים בזכות הדרשה בעניני אגדה שהיה הדרשן דורש ברבים בפני כל העם בכל שבת, וה'אמן יהא שמיה רבא מבורך'  שעונים על הקדיש דרבנן שאומרים לאחריו, ונמצא שכל העם היו עוסקים בתלמוד תורה ובקידוש השם, וזו זכות גדולה. דעת הרמב"ם בענין אמירת הקדיש, אחר דברי אגדה, דברי הלכה, ופסוקים בספר באר שבע (סוטה שם) כתב שמדברי הגמרא משמע לכאורה שדווקא לאחר דרשו ...

קרא עוד

כריכת תפילין על האצבעות

שאלה: מדוע מניחים תפילין דווקא על האצבע האמצעית, ומה הטעם להבדל בין הספרדים לאשכנזים? תשובה: בגמרא מסכת מנחות (לה ע"ב) נאמר "וכמה שיעורייהו [של גרדומי תפילין]? אמר רמי בר חמא אמר ריש לקיש: עד אצבע צרדה. רב כהנא מחוי כפוף. רב אשי מחוי פשוט. רבה קטר להו ופשיט ושדי להו. רב אחא בר יעקב קטר להו ומתלית להו. מר בריה דרבנא עביד כדידן. וכך הוא פירוש דברי הגמרא לפי פירושו של  רבינו  נתן ב"ר יחיאל מרומי מחבר ספר  הערו ...

קרא עוד
לתחילת הדף