אתה נמצא כאן: דף הבית » מאמרים

התפילות הנאמרות לאחר ספירת העומר

ארבעה תפילות שונות מצינו שנאמרו בחלק מקהילות ישראל אחר ספירת העומר, והם 'יהיו רצון שיבנה בית המקדש וכו', 'למנצח בנגינות מזמור שיר אלוקים יחננו וגו', 'אנא בכח וגו', ו'רבונו של עולם וכו'. ויש מהם שהוזכרו כבר בדברי הראשונים. 'יהי רצון' - בתוספות במגילה (כ ע"ב ד"ה כל) נאמר 'אחר שבירך על הספירה אומר יהי רצון [מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו] שיבנה [בית המקדש במהרה  בימינו[1]], מה שאין כן בתקיעת שופר ולולב והיינו ...

קרא עוד

ל"ג בעומר בספרי הראשונים האחרונים והמקובלים

במאמר זה ברצוננו לברר מה מהותו של יום ל"ג בעומר, הידוע בספרי ההלכה כיום שמחה שאין להתענות בו, ומה מקור וטעם המנהג לעלות בו על קברו של רבי שמעון בר יוחאי. המאמר יבאר במה התבטא יום זה בדברי הראשונים והאחרונים עד ימינו. במאמר זה יתברר שהאר"י אכן אמר של"ג בעומר הוא 'יום שמחתו של רבי שמעון בר יוחאי', אך מעולם לא אמר שרבי שמעון בר יוחאי נפטר ביום זה. כפי שיתברר עובדה זו שרבי שמעון בר יוחאי נפטר ביום זה, לא היתה י ...

קרא עוד

ברכת שהחיינו בספירת העומר

בס"ד מפני מה אין מברכים ברכת הזמן ['שהחיינו'], על מצוות ספירת העומר? רבים מהפוסקים הראשונים והאחרונים הקשו משום מה לא מברכים ברכת שהחיינו על קיום מצוות ספירת העומר; ונאמרו בענין זה ביאורים שונים. מצוות ספירת העומר אין בה שמחה יש שכתבו שמברכים ברכת שהחיינו רק על מצווה שיש שמחה בקיומה, כגון: מצוות נטילת לולב, שהתחייבנו בה כחלק משמחת חג הסוכות; מצוות תקיעת שופר שהתחייבנו בה לזכרון בין ישראל לאביהם שבשמים; מצוו ...

קרא עוד

חיוב השתיה והשכרות בפורים

חיוב השמחה בו נצטוינו בימי הפורים כמפורש במגילת אסתר (ט יט וכב) "לעשות אותם ימי משתה ושמחה", גדול יותר משאר החגים והמועדים, וכמאמר חכמינו במסכת מגילה (ז' ע"ב) 'אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי'. בהמשך מסופר שם על רבה ורבי זירא שעשו סעודת פורים ביחד, והתבסמו, ואז קם רבה ושחט את רבי זירא. למחרת ימי הפורים ביקש רבה רחמים על רבי זירא והחייה אותו. כעבור שנה כשהגיעו שוב ימי ה ...

קרא עוד

מקור מנהג נתינת 'זכר למחצית השקל'

מקור מנהג נתינת 'זכר למחצית השקל'ובירור למי היו נוהגים לתת את מחצית השקל בזמן הראשונים  המצוות והמנהגים של חודש אדר וחג הפורים, רובם ככולם ניתקנו ע"י חכמינו ז"ל כזכר לנס ההצלה בחג הפורים, ואין להם קשר ישיר לאחת מתרי"ג מצוות התורה. יוצא דופן במקצת הוא מנהג נתינת מעות כ'זכר למחצית השקל'. למרות העיתוי בו נהוג לקיים את המנהג – בתענית אסתר – נראה בהשקפה ראשונה שאין קשר בין מנהג זה לחג הפורים, שהרי מנהג זה תוקן ב ...

קרא עוד

קושית הבית יוסף בחג החנוכה והתירוצים העיקריים שנאמרו בקושיא זו

נאמר בגמרא (שבת כ"א עי"ב, עם פרש"י) מאי חנוכה - על איזה נס קבעוה, דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח  בהצנע, וחתום בחותמו -בטבעתו, של כהן גדול והכיר שלא נגעו בו, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים [כדי שיוכלו בא ...

קרא עוד

משמעות הביטוי "צור" במקרא ובמדרש על פי רש"י

פתיחה בדברי הנביאים קיימות נבואות על "צור", בכתיב מלא, ועל "צר" בכתיב חסר. בניגוד לרוב מפרשי המקרא, שברור מפירושיהם שהם הבינו שדברי הנביאים עוסקים בצור העיר הסמוכה לצידון[1], בגמרא ובמדרשים נראה שניתנה משמעות רחבה הרבה יותר לנבואות על צור, והן מתפרשות כנבואות לעתיד לבוא, העוסקות בגאולת ישראל ובנקמת ה' במלכות אדום. בפירושי רש"י נראית לכאורה אי עקביות בנקודה זו: לעיתים רש"י מפרש את הביטוי צור כעוסק בעיר צור ש ...

קרא עוד

זמן עמידת בתי המקדש הראשון והשני

הדעה הרוווחת בית המקדש הראשון עמד ארבע מאות ועשר שנים ובית המקדש השני ארבע מאות ועשרים הדעה הרווחת שבית המקדש הראשון עמד ארבע מאות ועשר שנים ובית המקדש השני ארבע מאות ועשרים שנים מבוססת על דברי הגמרא במסכת יומא[1]  אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב[2] 'יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה', יראת ה' תוסיף ימים - זה מקדש ראשון, שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שימשו בו אלא שמונה עשר כהנים גדולים, ושנות ...

קרא עוד

פירוש ברכת חכם הרזים

בגמרא, ברכות דף נח עמוד א, נאמר: "ואמר רב המנונא: הרואה אוכלוסי ישראל, אומר: ברוך חכם הרזים. אוכלוסי נכרים אומר: בושה אמכם וגו'. תנו רבנן: הרואה אוכלוסי ישראל אומר: ברוך חכם הרזים. שאין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהן דומים זה לזה. בן זומא ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית, אמר: ברוך חכם הרזים, וברוך שברא כל אלו לשמשני". ומפרש רש"י: ש'אוכלוסי' הוא "חיל גדול של ששים רבוא", וברכת חכם הרזים פירושה שבח לה' שהוא " ...

קרא עוד

עין הרע

א מקורות בתורה על עין הרע הנה יעקב אבינו מברך את יוסף (מט כב) "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור" ופירש"י בסוף דבריו "ועוד דרשוהו לענין שלא ישלוט בזרעו עין הרע, ואף כשברך מנשה ואפרים ברכם כדגים שאין עין הרע שולטת בהם".  ובגמ' ברכות דף כ. ואמר רב אבהו אל תקרי 'עלי עין' אלא 'עולי עין' (ופרש"י: מסולקין מן העין שאינה שולטת בהן]. רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא 'וידגו לרוב בקרב הארץ' מה דגים שבים מים מ ...

קרא עוד

ימי השובבים תת

א.      מנהג קדום הוא לקבוע לימי תשובה ותענית את השבועות בהם קוראים בשבת את הפרשות שובבי"ם -ש'מות ו'ארא ב'א 'מ'שפטים ובשנה מעוברת גם ת"ת - ת'רומה ת'צוה. מנהג זה הוזכר לראשונה בדברי גדולי אשכנז בעלי המנהגים שבסוף תקופת הראשונים, והם המהר"ש מנוישטט[1], [שהוזכר בו שיש להתענות בשנה מעוברת, אך לא התבאר שם מתי מתענים], ורבינו יצחק אייזיק טירנא[2]. ב.      וכך נאמר בלקט יושר[3] לרבי יוסף תלמידו המובהק של רבינו ישר ...

קרא עוד

ט"ו בשבט – ראש השנה לאילן

מקורו של יום ט"ו בשבט חמשה עשר בשבט ראש השנה לאילנות, הינו אחד הימים היותר מענינים בלוח השנה היהודי. מנהגיו שחלקם השתרשו בעם היהודי רק במאות השנים האחרונות, טעונים בירור מעמיק. במאמר זה ננסה להתחקות אחר שורשי המנהגים ומהותם לאורך הדורות. חמשה עשר בשבט ובלשון העם טוּ בשבט, הינו אחד מארבעה ראשי השנים, המוזכרים במשנה הראשונה במסכת ראש השנה, והמפורסם שבהם אחרי חג ראש השנה, יום הזכרון שבו נידונים כל ברואי עולם. ...

קרא עוד

שבעת האושפזין בחג הסוכות

מנהג נפוץ בקהילות ישראל בכל יום מימי החג הסוכות להזמין לסוכה אושפיזין, כלומר אורחים מאבות האומה. המנהג הוא להזמין בכל יום באופן מיוחד אורח –אושפיז אחד, ועמו כמלווים את שאר ששת האושפזין. סדר הזמנת האורחים והנוסח בו נאמרת ההזמנה משתנה מעדה לעדה. ואף שמנהג זה לא נזכר בש"ס ובפוסקים, ולא בשלחן ערוך או בנושאי כליו, הוא התקבל בקהילות רבות. שתי המסורות המקובלות להזמנת האושפיזין הן א – אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף ...

קרא עוד

ראש השנה – יום דין

ידוע ומפורסם הטעם לכך שיום הכיפורים נקבע בי' בתשרי, שהרי בו ביום היו ישראל שרויים בתפילה ובתענית, ואמר הקב"ה למשה רבינו "סלחתי כדבריך", וסלח להם על חטא העגל, ולכך נקבע יום זה להיות יום סליחה ומחילה לדורות, (כמבואר במדרש תנחומא (כי תשא סי' לא), וברש"י (שמות לג יא ודברים ט יח, ותענית ל' ע"ב). לעומת זאת הטעם שראש השנה נקבע בא' בתשרי מובן רק לדעת רבי אליעזר (ראש השנה י' ע"ב) שבתשרי נברא העולם, אבל לדעת רבי יהוש ...

קרא עוד

החיוב לסלק את הסכין או לכסותו בשעת ברכת המזון

 נוהגים לסלק את הסכין מעל השולחן, או לכסותו, בשעת ברכת המזון (שו"ע או"ח קפ ה, לבוש קפ ה). בטעם המנהג כתבו הראשונים שמצינו בדברי חכמים שהשולחן נקרא מזבח, ומכפר על האדם כמזבח [רבי יוחנן ורבי אלעזר בברכות נה א ובמנחות צז א. ורבי יוחנן וריש לקיש בחגיגה כז א. בטעם שהשולחן מכפר, ראה רש"י ותוס' שם, ומהרש"א בחדושי אגדות בבא בתרא ס ב ד"ה התקוששו [באמצע הדיבור], ומנחות מז א ד"ה המזבח], והמאריך לשבת על שולחנו כדי שיבו ...

קרא עוד

עשיית צורות בולטות בבית כנסת

במרוצת הדורות מצאנו פולמוסים רבים בענין העמדת צורת אריות וצורות בעלי חיים אחרות או ציור שלהם, בבתי כנסת, ואף שרבים מהקדמונים אסרו לעשות כן, היו רבים שהתירו באופנים שונים. האוסרים מן התורה להעמיד צורות ולתלות ציורים של בעלי חיים בביהכ"נ מחמת האיסור "לא תעשון אתי"  יש ראשונים שסוברים שאסור מן התורה לעשות או לצייר צורה של כל הבעלי חיים, ומשום כך ציוו אותם ראשונים להסיר את צורת אריות ונחשים שציירו על חלונות בית ...

קרא עוד

המכנה שם לחברו

המכנה שם לחברו – באלו אופנים הדבר אסור? המכנה שם רע לחבירו, עובר על איסורי התורה שנאמרו לגבי המלבין פני חבירו "לא תשא עליו חטא" ו"אונאת דברים". והחמירו בו חז"ל ואסרוהו בין אם הוא הראשון שמכנה את חבירו בשם זה, בין אם קורא לו בכינוי שכינו אותו אחרים, בין שמכנים רק אותו בשם זה, בין אם מכנים כך את כל בני משפחתו. אף אם חבירו רגיל שמכנים אותו בשם, ואין פניו מתלבנות, אסור לקרוא לו באותו שם, ועונשו חמור כעונש המלבי ...

קרא עוד

הגעלת כלים חדשים

לשאלת רבים אם יש צורך להגעיל כלי נירוסטה חדשים כדי להשתמש בהם כל השנה או לפסח, הנני לבאר בזה את הנלענ"ד. הנה רבים נהגו להגעיל כלי נירוסטה חדשים משום שלאחר גמר ייצורם של כלים אלה מושחים אותם בשומן מן החי והמשיחה נעשית כאשר הכלי חם יותר מיד סולדת ויש כאן בליעת איסור. ובאמת אם יש בזה חשש איסור ספק אם בהגעלה סגי ושמא צריך ליבון שהרי אין הבליעה ע"י בישול במים, ושמא הוי כתשמישו ע"י האש. ונחזי אנן. הנה המחבר כתב ל ...

קרא עוד

חיוב תלמוד תורה של האב כלפי בנו

מובא בגמרא  בקידושין דף ל ע"א: "עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה? אמר רב יהודה אמר שמואל: כגון זבולון בן דן, שלימדו אבי אביו מקרא ומשנה ותלמוד, הלכות ואגדות. מיתיבי: למדו מקרא - אין מלמדו משנה; ואמר רבא: מקרא - זו תורה! כזבולון בן דן ולא כזבולון בן דן, כזבולון בן דן - שלמדו אבי אביו, ולא כזבולון בן דן - דאילו התם מקרא, משנה ותלמוד, הלכות ואגדות, ואילו הכא מקרא לבד". מפשטות דברי הגמרא עולה, שחיוב ת"ת של האב ...

קרא עוד

תלמוד תורה לנשים

במאמר זה נדון בסוגיה ההלכתית של לימוד תורה לנשים. האם יש איסור של לימוד תורה לנשים? האם מותר לאשה ללמד את עצמה תורה? האם יש הבחנה בין חלקים שונים בתורה? האם יש הבדל בין דורות קדומים לבין דורנו אנו? שאלה זו מתחדדת לאור פתיחת הידע בעידן המודרני לנשים ובנות, תחום שבעבר היה סגור לנשים. האם עם פתיחת המדע הכללי לנשים, יש להניח שגם הלכת לימוד תורה לנשים תשתנה? שאלות אלו, ועוד, יידונו בהמשך דברינו. מקור ה"איסור" נא ...

קרא עוד
לתחילת הדף