אתה נמצא כאן: דף הבית » מנהגים

צדקה בחנוכה

לעניים ולתלמידי חכמים ענין נתינת צדקה בחנוכה הוזכר ברבים מספרי גדולי האחרונים.  בראשם, המגן אברהם (סי' תרע) שכתב בשם ספר חנוכת הבית 'נוהגים הנערים העניים לסבב בחנוכה על הפתחים'. ספר 'חנוכת הבית' נכתב ע"י אחד מגדולי קדמוני האחרונים רבי שאול בן דוד  שחיבר גם את ספר טל אורות על מלאכות שבת, המחבר חי בשנים ש"ל – ת"ב לערך, בזמן המהרש"א והעוללות אפרים, והיה תלמידו של הגאון נפתלי הירש שור זצ"ל תלמיד הרמ"א, ואביהם ש ...

קרא עוד

מקור אכילת מאכלים מטוגנים ומאכלי חלב בחנוכה

ימי החנוכה נקבעו לדעת רבים מהראשונים כימי משתה ושמחה (מרדכי הארוך, הובא בדרכי משה וברמ"א ס' תרע ובחידושי אנשי שם על המרדכי פסחים סי' תרה, ושכן נראה מרש"י שבת כא ע"ב ד"ה ה"ג, שלא נתמעט אלא מעשיית מלאכה, תוס' תענית יח ע"ב ד"ה הלכה), וכך מפורש במגילת אנטיוכוס. גם בדעת הרמב"ם (חנוכה פ"ג ה"ג) והרשב"א (שו"ת ח"א סי' תרצט) שכתבו שימי החנוכה נקבעו כימי שמחה והלל פירשו האחרונים שיש לאכול בהם בשר ולשתות יין, שהרי אין ...

קרא עוד

'ברכת החודש' והכרזת המולד – מקור המנהג

א. שבת מברכים מנהג קדום הוא מזמן הראשונים לברך את החודש בשבת שלפני ראש חודש. חשיבותה של ברכת החודש גורמת לכך שהשבת בה נאמרת תפילה זו נקראת על שמה 'שבת מברכין'. תפילה חשובה זו נאמרת לאחר קריאת התורה בשבת, מתוך רגש וכונה, שהרי אנו מבקשים בה שיבוא עלינו החודש הבא לטובה ולברכה לששון ולשמחה, חיים ארוכים, פרנסה, וחילוץ עצמות, אהבת תורה ויראת שמים. ושיתמלאו משאלות לבנו לטובה שמועות טובות. ובשורות טובות. גשמים בעתם ...

קרא עוד

מנהגי ימי בין המצרים

בלוח השנה היהודי ישנם ימים לא מעטים בהם אנו מציינים בצום ובאבל את חורבן הבית הראשון והשני, את הצרות שנלוו לאותם חורבנות, ואת התלאות הגזירות שעברנו לאורך הגלות הארוכה. מבין אותם ימים, מיוחדים הם שלושת השבועות, שבין שבעה עשר בתמוז בו הובקעה חומת העיר ירושלים, לבין תשעה באב שבו חרב בית המקדש, המפורסמים בשם "בין המיצרים", שהינם עשרים ואחד ימים רצופים המסמלים את האבל והצרות הקשורות לחורבן, ונוהגים בהם מנהגי אבל ...

קרא עוד

נתינת צדקה בשיעור ק"ד פרוטות בערב שבועות

בשנים האחרונות התפרסם מאד בעיקר ע"י ועדי הצדקה ענין סגולת נתינת צדקה בערב שבועות בשיעור צ"א פרוטות או שקלים והשלמתם לק"ד פרוטות. הסגולה האמורה מיוחסת להגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל, שהביאה בספר מועד לכל חי פרק ח' –חודש סיון אות ו וז"ל: 'ערב שבועות יפריש צ"א פרוטות וישלים על שיעור ב' פעמים ב"ן ויתנם לתלמיד חכם עני ועניו, והוא תיקון לעוון אדם הראשון ועוון העגל ולפגם הברית והוא סגולה לחשוכי בנים ומקרב הגאולה, ספר ...

קרא עוד

אמירת אקדמות בחג השבועות

המקור הקדום ביותר למנהג אמירת אקדמות בקהילות אשכנז נהוג מקדמת דנא לומר בחג השבועות פיוט מיוחד לפני קריאת התורה. פיוט זה נאמר בארמית ומתחיל במילים "אקדמות מילין". מנהג זה הוזכר בספרי רבותינו הראשונים, ומובא במחזורים ישנים כבר במאה הי"ג דהיינו לפני כ800 שנה. במנהג זה נכרך מעשה מופלא. וננסה לסקור את תולדות המנהג מחברו והמעשה המופלא שנקשר בהם. בספר המנהגים לרבי אברהם קלויזנר שהיה רבם של גדולי בעלי המנהג האשכנזי ...

קרא עוד

מקור מנהג חטיפת אפיקומן

בגמרא במסכת פסחים (קט ע"א) נאמר "תניא, רבי אליעזר אומר חוטפים מצות בלילי פסחים, בשביל תינוקות שלא ישנו". בדברי הראשונים מצינו פירושים שונים לדברי רבי אליעזר. רש"י שם והראב"ד (הל' חמץ ומצה פ"ז ה"ג) מפרשים שאוכלים את המצה בחטיפה, כלומה ממהרים לאכול אותה לפני שהתינוקות [הילדים] ירדמו. הרשב"ם מפרש שחוטפים את המצות מיד התינוקות אחרי שאכלו מעט, כדי שלא יאכלו כדי שבעם ויירדמו. ואז יבחינו התינוקות בשינויים שאנו עוש ...

קרא עוד

אכילת קטניות בפסח

אחת מתקנות הראשונים המפורסמות ביותר, היא תקנת איסור אכילת קטניות בפסח. איסור זה התגבש לפני כ700-800 שנים, והוא אחד האיסורים המסמלים יותר מכול את כוחה של התקנה בהלכה. איסור קטניות הוא הרחבה של איסור אכילת חמץ בחג הפסח לכלול גם מיני קטניות שונים, כגון אורז, דוחן, פולים, עדשים, שעועית, סויה, אפונה, וחומוס.  האיסור נוהג בעיקר בקהילות אשכנז ובחלק מקהילות צפון אפריקה והיקפו משתנה על פי מנהגים ודעות שונים. מקובל כ ...

קרא עוד

שימוש בשמן העשוי מקטניות בפסח

מדברי התרומת הדשן שחי בסוף תקופת הראשונים משמע שאף שמן העשוי מקטניות בכלל איסור אכילת קטניות שאסרו הראשונים לשימוש כיון שבתהליך הפקת השמן לותתים הזרעונים במים [1], וכך נפסק ברמ"א[2]. שמנים נוספים שהוזכר לאיסור הוא שמן העשוי מזרעי פשתן וקנבוס[3], ושמן חמניות[4] שהם מינים שנוהגים לאוספם בגורן כדגן, יש חשש שיחליפו ביניהם לבין חמשת מיני דגן[5]. בין האוסרים את שמני  הקטניות מצינו את רבי מנחם מנדיל מליובאויטש בעל ...

קרא עוד

אמירת המשנה 'רבי חנניה בן עקשיא וקדיש דרבנן אחר לימוד

מקור מנהג אמירת קדיש דרבנן בסוף מסכת סוטה (מט ע"א ע"פ רש"י) נאמר שהעולם מתקיים בזכות הדרשה בעניני אגדה שהיה הדרשן דורש ברבים בפני כל העם בכל שבת, וה'אמן יהא שמיה רבא מבורך'  שעונים על הקדיש דרבנן שאומרים לאחריו, ונמצא שכל העם היו עוסקים בתלמוד תורה ובקידוש השם, וזו זכות גדולה. דעת הרמב"ם בענין אמירת הקדיש, אחר דברי אגדה, דברי הלכה, ופסוקים בספר באר שבע (סוטה שם) כתב שמדברי הגמרא משמע לכאורה שדווקא לאחר דרשו ...

קרא עוד
לתחילת הדף