"בשבעה נכנסו נכרים להיכל ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני, ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור והיה דולק והולך כל היום כולו שנאמר אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב, והיינו דאמר רבי יוחנן אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף. ורבנן אתחלתא דפורענותא עדיפא" (תענית כ"ט ע"א). הנה יש לעיין בתשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון האם דינו וגדרו ככל צום נדחה או שמא אמרינן דכיון שרובו של ה ...
קרא עוד ›"בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים" (איכה א' ב'). "בלילה, למה בלילה לפי שאין קול הולך אלא בלילה לכך נאמר בלילה, א"ר איבו לילה מושך עמה קינה, מעשה באשה אחת שהיתה בשכונתו של רבן גמליאל והיה לה בן תשחורת ומת והיתה בוכה עליו בלילה, והיה רבן גמליאל שומע את קולה, והיה נזכר חורבן בית המקדש, והיה בוכה עמה עד שנשרו ריסי עיניו" (איכה רבה א' כ"ד). ולכאורה יפלא, וכי מה זה ...
קרא עוד ›"צום הרביעי וצום החמישי צום השביעי וצום העשירי יהיו לבית ישראל לששון ולשמחה ולמועדים טובים, והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח' י"ט). הנה יש לתמוה על פסוק זה, הלא תחילתו תפילה, תקוה, והבטחה על עתיד זוהר שבו ימי הצום והאבל יהיו לימי שמחה ואורה, ומה ענין רישא לסיפא, שבו דברי מוסר ותוכחה "האמת והשלום אהבו? "כל דור שאינו נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו" (ירושלמי יומא ה' ע"א). דבריהם ז"ל נוקבים עד עומקא דתהומא ר ...
קרא עוד ›"וידבר ה' אל משה לאמר, צו את בנ ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו, ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו לה' כבשים בני שנה תמימים שנים ליום עולה תמיד" (כ"ח א'-ג'). א במצות התמיד הנה יש לעיין במהות המצוה בהקרבת הקרבנות תמידין כסדרן, אם מצוה אחת היא להקריב שני התמידין בכל יום או שמא שתי מצות הן, בספר המצות להרמב"ם (מ"ע ל"ט) כתב "שצונו להקריב במקדש שני כבשים בכל יום ואלו נקראין תמיד ...
קרא עוד ›"וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו" (כ"ה ז'). הנה כבר כתבו הראשונים דבודאי אין פנחס רודף ממש דא"כ היה משה רבינו וכל ישראל מצווין להרגו אלא ע"כ דבודאי אין פנחס רודף שהרי כך ניתנה הלכה שהבועל ארמית קנאין פוגעין בו ולא רשות בלבד יש להרגו אלא אף עושה מצוה בקנאו קנאת ה' צבאות אלא שאין בזה חיוב והבא לשאול אין מורין לו, וא"כ אי אפשר שיהא לו דין רודף ממש, אלא דלגבי זמרי בלבד אמרו שדינו כ ...
קרא עוד ›"זאת חקת התורה" (י"ט ב') א ביסוד גדר טעמי המצוות "לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה גזרה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה" (רש"י). "חוקותי – דברים שיצר הרע ואומות העולם משיבין עליהם כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז שאין טעם בדבר אלא גזרת המלך וחקותיו על עבדיו" (רש"י בראשית כ"ו ה'). "ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו ודבר שלא ימצא ...
קרא עוד ›"ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד" (י"ח כ"א). א הפרשה ונתינה האם הוי מצוה אחת הנה נחלקו הראשונים בהפרשת תרו"מ ונתינתם לכהן וללוי אם מצוה אחת הן או שתי מצוות. דעת הרמב"ם בספר המצוות (שורש י"ב) דהוי מצוה אחת וכשחיטה קבלה הולכה וזריקה בקרבנות, שכולם נכללו במצוה אחת אף שיש בהם מעשים שונים, כמו"כ בהפרשה ונתינה במתנות. והרמב"ן שם חולק עליו והוכיח ממה דאיסור טבל הותר ...
קרא עוד ›"תניא היה רבי מאיר אומר גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לשני עבדיו לאחד אמר הבא לי חותם של טיט ולאחד אמר הבא לי חותם של זהב ופשעו שניהם ולא הביאו איזה מהן עונשו מרובה הוי אומר זה שאמר לו הבא לי חותם של טיט ולא הביא" (מנחות מ"ג ע"ב). וכתבו התוס' שם "מה שמדמה חותם של טיט לציצית שכן עושין לעבדים והציצית מעיד על ישראל שהם עבדי הקב"ה כדאיתא בפרק במה אשה (שבת דף נ"ז ע"ב) ...
קרא עוד ›"דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת" (ט"ו ל"ח). נחלקו אמוראי במנחות מ"א ע"א ושם מ"ב ע"ב אם ציצית חובת טלית היא או חובת גברא, למ"ד חובת גברא אין מצוה זו נוהגת אלא בלבישת הבגד ולמ"ד חובת טלית אין המצוה תלויה בלבישה כלל ואף כלים המונחים בקופסא חייבים בציצית, וקיי"ל דחובת גברא היא ואינו חייב אלא בשעת לבישת הבגד כמבואר בשלחן ערוך סי' י"ט סעיף א'. אמנם עדיין יש לעיין ביסוד גדרה של מצוה זו האם המצוה היא על ...
קרא עוד ›"צריך שתהיה מפה על השולחן תחת הפת ומפה אחרת פרוסה על גביו" (שו"ע סימן רע"א סעיף ט'). הן טעמים רבים מצינו בדברי רבותינו הראשונים בביאור הלכה זו, ויש כמה נפ"מ בין טעם לטעם ונבאר את עיקרי ההלכה והמנהג. במס' פסחים (ק' ע"ב) אמרו "אין מביאין את השולחן אלא אם כן קידש, ואם הביא פורס מפה ומקדש". הרי שנהגו להביא את השלחן לפני המסובין רק לאחר שקידשו על היין. וכתבו שם התוס' (ד"ה שאין): "והא דאמר בכל כתבי (שבת דף קי"ט ע ...
קרא עוד ›"והיה טעמו כטעם לשד השמן" (י"א ח'). "ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבואו כל נשיאי העדה ויגידו למשה" (שמות ט"ז כ"ב). א לחם משנה מהתורה או מדרבנן הנה מפסוק זה למדו חז"ל בשבת (קי"ז ע"ב) מצות לחם משנה בשבת וכדאמרו שם "אמר ר' אבא בשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות דכתיב לחם משנה". ונחלקו הפוסקים אם דאורייתא היא ודרשה גמורה דרשו או אינו אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, הט"ז בסי' תרע"ח סק"ב נקט דהוי ד ...
קרא עוד ›"ואני אברכם" הנה מצינו בדברי חז"ל דשלשת הברכות שבברכת כהנים כוללות את כל הטוב והטוב שבעולם, שמירת הגוף וריבוי הממון, הארת פנים ונשיאת חן, אין לך ברכה בעולם ברוחניות ובגשמיות, שאינה כלולה בברכות נשגבות אלה. אך כל הברכות הללו אין להם קיום ותוחלת אלא אם יהיו בידנו ה"כלים" לקבלם, וכלי זה אינו אלא השלום, שעליו אמרו חז"ל "לא מצא הקב"ה לישראל כלי מחזיק ברכה אלא השלום" (משנה סוף עוקצין). משל למה הדבר דומה, לאדם ש ...
קרא עוד ›"וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו" (ו' ט'). "וכולם שגילחו שלא בתער, או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום. אמר רב אחא בריה דרב איקא, זאת אומרת רובו ככולו מדאורייתא. ממאי, מדגלי רחמנא גבי נזיר ביום השביעי יגלחנו, הכא הוא דעד דאיכא כולו, הא בעלמא רובו ככולו" (נזיר מ"ב ע"א). א במקור הלכה זו הן לא מצינו מקור בש"ס להלכה זו דרובו ככולו אלא מה שלמדו במס' נזיר ממה שנכפל ...
קרא עוד ›כתב המגן אברהם (ריש סימן תצ"ד): "בליל שבועות אין מקדשין על הכוס עד צאת הכוכבים דכתיב תמימות תהיינה (ע"ה ומ"ב)". והט"ז (שם) כתב: "מאחרין להתחיל ערבית בכניסת שבועות כדי שיהיו ימי הספירה תמימות". הרי לן שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד אך לא נבואה אחת. לדעת המגן אברהם אין קפידא אלא בקידוש, אך לדעת הט"ז יש בזה קפידא אף בתפילת ערבית. אך דברי שניהם חידוש דמה ענין תמימות לקידוש ולתפלה דאטו יש בידינו לגרוע מימי הספירה ...
קרא עוד ›"ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה. ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר." (כ"ה ב' - ד'). הנה עבודת האדמה בשנת השביעית נאסרה בעשה ול"ת. במצות עשה שהרי כתיב "ושבתה הארץ שבת לה'" (ויקרא כ"ה ב'), ועוד כתיב "שבת שבתון יהיה לארץ" (שם ד'), ובל"ת דכתיב "שדך לא תזרע וכרמך לא תבצור" (שם). ויש לעיין במצוה זו, האם העשה והל"ת גדר אחד להם, וכרוכים ירדו ...
קרא עוד ›הנה תמהו רבים מגדולי הדורות על מנהג ישראל לשמוח שמחה גדולה בהילולא קדישא של התנא האלוקי הרשב"י. וידוע מש"כ בזה בשו"ת חת"ס יו"ד סימן רל"ג ובדרשות ח"ב ע' ש"צ, וכן בשו"ת שואל ומשיב מהדורא ה' סימן ל"ט, ולא נתקררה דעתו של השואל ומשיב עד שכתב שבטוח הוא שבימי האר"י והבית יוסף לא נהגו כן ולא היו מניחין לנהוג כן עי"ש. אך לא כן הדבר וכבר כתב מרנא קה"ק מהרח"ו בשער הכוונות (דרוש י"ב) שהאר"י החי בעצמו שמח ועשה משתה ושמח ...
קרא עוד ›"דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו" (ז' כ"ג). "גופא חצי שיעור רבי יוחנן אמר אסור מן התורה ריש לקיש אמר מותר מן התורה ר' יוחנן אמר אסור מן התורה כיון דחזי לאצטרופי איסורא קאכיל ריש לקיש אמר מותר מן התורה אכילה אמר רחמנא וליכא איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש אין לי אלא כל שישנו בעונש ישנו באזהרה כוי וחצי שיעור הואיל ואינו בעונש יכול אינו באזהרה ת"ל כל חלב מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא" (יומא ע"ד ע"א). ...
קרא עוד ›כתב המגן אברהם בסימן תפ"ט ס"ק א' "נשים פטורות מספירת העומר מיהו כבר שוויא עליה חובה". ומקור הלכה זו דנשים פטורות מספה"ע הוא ברמב"ם פ"ז מתמידין ומוספין הלכה כ"ד וז"ל "מצוה זו על כל איש מישראל ובכל מקום ובכל זמן, ונשים ועבדים פטורין ממנה", והכסף משנה שם כתב משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא וכ"כ המג"א סק"א. אמנם לא כך כתב הרמב"ן, דבקדושין ל"ד ע"א כתב דספירת העומר הוי מצות עשה שאין הזמ"ג ונשים חייבות בה, ורבים נתק ...
קרא עוד ›א ספירת העומר בין השמשות "אם טעו ביום המעונן וברכו על ספירת העומר חוזרים לספור כשתחשך והמדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים וכן ראוי לעשות" (תפ"ט ס"ב). הנה מקור הלכה זו בתשובת הרשב"א (ח"א סימן קנ"ד) שכתב שהמדקדקים אין סופרין עד צאת הכוכבים. ולשון זה מעין פשרה הוא במה שנחלקו הרא"ש והר"ן בהלכה זו. וראשי המדברים בכל מקום הלא המה בעלי התוספות, ובדבריהם (מנחות ס"ו ע"א ד"ה זכר) מבואר דאף לכתחלה מותר לספור לעומר בי ...
קרא עוד ›כתב המגן אברהם בסימן תפ"ט ס"ק א' "נשים פטורות מספירת העומר מיהו כבר שוויא עליה חובה". ומקור הלכה זו דנשים פטורות מספה"ע הוא ברמב"ם פ"ז מתמידין ומוספין הלכה כ"ד, והכסף משנה שם כתב משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא עי"ש. אמנם לא כך כתב הרמב"ן, דבקדושין ל"ד ע"א כתב דספירת העומר הוי מצות עשה שאין הזמ"ג ונשים חייבות בה, ורבים נתקשו בהבנת שיטתו. בשו"ת אבני נזר או"ח סימן שפ"ד כתב דכיון שספירת העומר תלויה בחג המצות ותח ...
קרא עוד ›א הנה המושכל הפשוט והראשוני דמצות ספירת העומר מן המצוות שבדיבור היא, ומן הסתם פרטיה ודקדוקיה כשאר פרטי ודקדוקי מצוות אלה, אמנם לכשנתבונן בדברי הפוסקים והאחרונים, נחזה נכוחה שבכמה וכמה הלכתא גבורתא אין דין ספירת העומר כדין שאר מצוות אלה, וצריך ביאור מה נשתנה מצוה זו משאר המצוות, וכדי לבאר חידה זו אמרתי אשיחה וירווח לי. הנה בתחילת דברינו נדון בקיצור בשני תחומים שונים ובהם ארבע הלכות, שתים שהן ארבע הן, א' בתחו ...
קרא עוד ›"וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה" (ל"ה ל"א). "אמר רב יהודה אמר רב יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ. כתיב הכא וימלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת, וכתיב התם ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וכתיב בדעתו תהומות נבקעו" (ברכות נ"ה ע"א). "אותיות שנבראו בהן שמים וארץ - על ידי צירופן, ובספר יצירה תני להו" (רש"י שם). הנה כל מלאכות שבת ממלאכת המשכן למדנו, פרטיהן ודקדוקיהן. ...
קרא עוד ›"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשת אתם" (ל"ה א'). רבינו בחיי מביא מן המדרש שקהילה זו שהקהיל משה כדי ללמד עדת בני ישראל את מצוות ה' ותורותיו באה לכפר על חטא העגל דכתיב בה (שמות ל"ב א') "ויקהל העם על אהרן", קהילה קדושה של מבקשי ה' כנגד קהילה של עוברי עבירה, בא זה וכיפר על זה. ויש לעיין במהות הדברים ופנימיות, באיזה דרך קהילה זו מכפרת על זו. ונראה בזה, דהנה איתא בילקוט שמעוני ( ...
קרא עוד ›"אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם" (ברכות מ"ג ע"ב). "היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח אומר בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד" (שו"ע או"ח סימן רכ"ו). "ראה ברי ...
קרא עוד ›"לא תגנובו" (י"ט י"א). במהות הגניבה "לא תגנבו דכתב רחמנא למה לי, לכדתניא לא תגנב על מנת למיקט, לא תגנב על מנת לשלם תשלומי כפל " (ב"מ ס"א ע"ב). הרי לן מדברי הגמ' דאף הגונב שאין כונתו לקפח את חבירו בממונו ולהנות מממון זולתו גנב הוא, ועובר בלאו בין אם כונתו להטיב לו בתשלומי כפל ובין אם כונתו על מנת למיקט. וחז"ל למדו הלכה זו מעיקר הלאו דלא תגנובו שהרי לאסור את הגניבה ידעינן מאונאה ורבית. ונחלקו הראשונים בביאור ...
קרא עוד ›"והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא" (י"ג מ"ה). "וטמא טמא יקרא - משמיע שהוא טמא ויפרשו ממנו" (רש"י שם). "אמר רבי שמעון בן פזי רמז לציון קברות מן התורה מנין, תלמוד לומר וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון. אמר ליה רבינא לרב אשי הא מקמי דליתי יחזקאל מאן אמר, וליטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו, מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבו ...
קרא עוד ›"חייב כל אדם ליתן לפחות שתי מתנות לשני עניים" (שו"ע תרצ"ד ס"א). כתב הט"ז בסק"א בשם הב"ח דאפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב, כמו שחייב הוא בד' כוסות משא"כ בשאר צדקה שהעני פטור ממנה". והפר"ח תמה בהלכה זו ואף דלגבי משלוח מנות כתב אף הוא שהעני חייב בה לגבי מתל"א ס"ל לפטור, וצ"ע ביסוד הדברים. ונראה עפ"י מה שיש לעיין ביסוד מצות מתנות לאביונים האם מצות צדקה היא, ונצטווינו לתת צדקה ביום זה כדי להקל על העניים בשמחת פו ...
קרא עוד ›נחלקו גדולי הדורות אם נשים חייבות בקריאה זו, ורבים בזמנינו נהגו שהנשים באות לשמוע קריאת פרשה זו, ויש מקומות שנהגו לקרוא קריאה מיוחדת לנשים, ונבאר בקצרה סוגיה זו. כתב בספר החינוך מצוה תר"ג דנשים פטורות ממצות הזכירה כיון שאין דרכה של אשה לכבוש, ופטורות הן ממצות המחייה. והמנ"ח תמה עליו דמנ"ל לחדש דהא בהא תליא, ומי גילה סוד ה' דכל מצות הזכירה משום מצות המחייה היא. אך באמת מצינו גם בדברי הרמב"ם בסהמ"צ מ"ע קפ"ט ד ...
קרא עוד ›הנה נחלקו המגן אברהם והמשנה ברורה אם יוצאין יד"ח מצוה זו בקריאת פרשת זכור שבפרשת תצא בלבד, או שמא יוצאין יד"ח אף בקריאה שבסוף פרשת בשלח, ונבאר. כתב המג"א בסימן תרפ"ה בשם השל"ה דמי שאין במקומו לא קריאת פרשת זכור ולא מקרא מגילה עדיף שילך למקום שבו יוכל לקיים מצות זכור דאורייתא וקובעת היא למצות מגילה דהוי מדרבנן, והמג"א דחה דבריו ונקט דיוצאין ידי חובת מצוה זו אף בקריאה ד"ויבא עמלק" שקוראים בפורים, ומשו"כ פסק ד ...
קרא עוד ›"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" (בראשית מ"ט א'). "ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה אמר שמא ח"ו יש במטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ואבי יצחק שיצא ממנו עשו אמרו לו בניו שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד אמרו כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אמרי רבנן היכי נעביד נאמרוהו לא אמרו משה רבינו ...
קרא עוד ›