אתה נמצא כאן: דף הבית » שיעורי מורינו הרב אשר וייס (Page 3)

פרשת ואתחנן – תקט"ו תפילות שהתפלל משה

"ומנין שהתפלל משה באותו הפרק חמש מאות וחמשה עשר פעמים שנאמר (דברים ג' כ"ג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר ואתחנן בגימטריא הכי הוי" (דברים רבה ברכה י"א י'). כאשר לומדים אנו מאמר זה עומדים אנו נרעשים ותמהים, וכי אפשר שמשה רבינו ע"ה מבחר המין האנושי, אב לנביאים כולם, היחיד שהשיג את כל המעלות והשלימויות שנמסרו בידי אדם (הקדמת הרמב"ם למס' אבות פ"ז), התחנן על נפשו באופן מופלא ונשגב עד שתקט"ו תפלות אמר ותפילותיו יצאו ...

קרא עוד

בכה תבכה בלילה

"בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים" (איכה א' ב'). "בלילה, למה בלילה לפי שאין קול הולך אלא בלילה לכך נאמר בלילה, א"ר איבו לילה מושך עמה קינה, מעשה באשה אחת שהיתה בשכונתו של רבן גמליאל והיה לה בן תשחורת ומת והיתה בוכה עליו בלילה, והיה רבן גמליאל שומע את קולה, והיה נזכר חורבן בית המקדש, והיה בוכה עמה עד שנשרו ריסי עיניו" (איכה רבה א' כ"ד). ולכאורה יפלא, וכי מה זה ...

קרא עוד

בדיני תלמוד תורה בתשעה באב

הנה איתא בשו"ע סי' תקנ"ד ס"א "אסור לקרות בתורה בנביאים ובכתובים ולשנות במשנה במדרש בגמרא בהלכות ובאגדות משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב". ומבואר דטעם שאסרו לעסוק בתורה בט"ב משום שהתורה משמחת לב האדם וסותרת הרגשת האבל דתשעה באב, אך המהרש"א בתענית (ל' ע"א) כתב דעיקר הטעם שאסרו ת"ת בת"ב שלא יסיחו דעת מן האבילות (וכעין איסור משא ומתן בת"ב ואיסור כביסה בשבוע שחל בו וכמ"ש רש"י בתענית דף כ"ט ע"א), וחיליה דמהרש" ...

קרא עוד

דברי חיזוק והתעוררות לרגל המצב השורר בארץ הקודש

דברי תורה צריכים חיזוק ותמיד זה זמן ראוי להשתדל ולהתחזק, אבל בימים אלה על אחת כמה וכמה אנו יושבי ביהמ"ד לא תמיד יודעים על מה שמתחולל בחוץ, אנו נמצאים במלחמה שלדאבון לב יש בה גם קרבנות, ומצד אחד אנו אומרים ב"ה ניסי ניסים שיש מעט חללים, אבל אצלינו היהודים כל חלל הוא יותר מידי, חז"ל אומרים כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, וכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד עולם מלא, ולא חשוב הסטטיסטיקה כמה אחוזים ...

קרא עוד

שיחת חיזוק בימי המלחמה

על עתה באתי הנה אמרו חז"ל שבימי מלחמת יהושע הופיע שר צבא ה' לפני יהושע והוכיחו על פניו. "אמר לו אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם תלמוד תורה אמר לו על איזה מהן באת אמר לו על עתה באתי, מיד וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק אמר רבי יוחנן מלמד שלן בעומקה של הלכה" (מגילה ג' ע"א). ולכאורה יפלא, והלא שעת מלחמה היתה זו, ותשושים היו מן המלחמה, ועוד דהלא מלחמת מצוה היתה זו והעוסק במצוה פטור מן המצוה, (כמבואר ב ...

קרא עוד

פרשת מטות – דיני מלחמה בשבת

 "ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה" (ל"א כ"א). "ת"ר אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם לשבת במה דברים אמורים לדבר הרשות אבל לדבר מצוה שפיר דמי ופוסק עמו על מנת לשבות ואינו שובת דברי רבי רשב"ג אומר אינו צריך ומצור לצידון אפילו בע"ש מותר". "ת"ר אין צרין על עיירות של נכרים פחות מג' ימים קודם לשבת ואם התחילו אין מפסיקין וכן היה שמאי אומר עד רדתה אפילו בשבת" (שבת י"ט ...

קרא עוד

פרשת חקת

א הנה אמרו חז"ל דטעמה של פרה לא נתגלתה, חוקה היא, ואף שלמה בחכמתו אמרו עליו "ביקש שלמה לידע טעמה של פרה, אמר, אמרתי אחכמה והיא רחוקה הימני", והקשו רבים וטובים, הלא ר' משה הדרשן הולך רכיל ומגלה סוד, וכמו שהביא רש"י בשמו משל לתינוק שטינף פלטין של מלך... תבא האם ותקנח צואת בנה". ונראה בזה דלא רק שאין דבריהם סותרים זה את זה אלא אדרבה היא הנותנת, דבריהם משלימים זא"ז, דהנה במק"א כבר ביארנו דחטא העגל לא היה כפירה ...

קרא עוד

פרשת חקת – כל קבוע כמחצה על מחצה

"זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים" (י"ט י"ד). "דאמר רבי אלעזר בר צדוק: מדלגין היינו על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה - יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם. אמאי? לימא: אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'! כדרבא, דאמר רבא: דבר תורה, אהל, כל שיש בו חלל טפח - חוצץ בפני הטומאה, ושאין בו חלל ...

קרא עוד

פרשת קרח – דברי ריבות בשעריך

"בא וראה כמה קשה המחלוקת שהרי בית דין של מטה אין עונשין אלא עד שיביא ב' שערות ובית דין של מעלה עד עשרים שנה, וכאן אבדו אף יונקי שדים" (רש"י ט"ז כ"ז). אכן כמה קשה עונשה של מחלוקת, יונקי שדים שלא טעמו טעם חטא, עוד חלב אמם נוטף משפתותיהם אף הם נספים בעון המחלוקת! והדבר מתמיה, הלא אין עונש בלא חטא, ואין עונשין אלא א"כ מזהירין, ואיך יענשו אלה שאינם ברי עונש, ועוד דלא רק זאת שאינם ברי חיוב ועונש, הרי אף טעם חטא ל ...

קרא עוד

פרשת קרח – בענין שליחות במצוות

"כן תרימו גם אתם" (י"ח כ"א). "לרבות שליחכם" (קידושין מ"א ע"א). כתב התורי"ד "יש מקשים א"כ לכל דבר מצוה יועיל השליח ויאמר אדם לחבירו שב בסוכה בעבורי, הנח תפילין בעבורי, ואו מילתא היא שהמצוה שחייבו המקום לעות בגופו היאך יפטר הוא ע"י שליחו והוא לא יעשה כלום, בודאי בגירושין ובקידושין מהני, שהוא המגרש ולא השליח, שמה כתב בגט אלא פלוני פטרית פלונית וכן נמי האשה למי היא מקודת כי אם לו והיא אשתו, וכן בתרומה הוא נותן ...

קרא עוד

ציצית – חותם של טיט

"חותם של טיט" "תניא היה רבי מאיר אומר גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לשני עבדיו לאחד אמר הבא לי חותם של טיט ולאחד אמר הבא לי חותם של זהב ופשעו שניהם ולא הביאו איזה מהן עונשו מרובה הוי אומר זה שאמר לו הבא לי חותם של טיט ולא הביא" (מנחות מ"ג ע"ב) וכתבו התוס' שם "מה שמדמה חותם של טיט לציצית שכן עושין לעבדים והציצית מעיד על ישראל שהם עבדי הקב"ה כדאיתא בפרק במה אשה (שבת ...

קרא עוד

פרשת שלח – המשתמט ממצות עשה

"ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם" (ט"ו ל"ח). "דמלאכא אשכחי' לרב קטינא דמיכסי סדינא, אמר ליה קטינא, קטינא, סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא, ציצית של תכלת מה תהא עליה, אמר ליה ענשיתו אעשה, אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן" (מנחות מ"א ע"א). הנה כתבו התוס' בערכין (ב' ע"ב ד"ה הכל חייבין בציצית) דאין הדברים אמורים אלא בזמניהם משום דרוב בגדיהם היו עשויים מד' כנפות ומי שאינו לובש ד' כנפות נראה כמתכוון לפטור עצמו ולהשמ ...

קרא עוד

עשרת הדברות

א אמירתן בתפילה "וקורין עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים א"ר יהודה אמר שמואל אף בגבולין בקשו לקרות כן אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין" (גמ' ברכות י"ב ע"א). הנה מצינו במקורות רבים שעשרת הדברות הם יסוד כל התורה כולה וכל תרי"ג מצוות התורה כלולות ורמוזות בעשרת דברות אלה. כ"כ רש"י בשם רבינו סעדיה גאון בפרשת משפטים (כ"ד י"ב), וכ"כ הרמב"ן בקונטרס מיוחד על תרי"ג מצוות, וכ"כ הרלב"ג ש ...

קרא עוד

בענין תיקון ליל שבועות ולימוד המקרא בלילה

בדרך החיים (הלכות חג השבועות) והפמ"ג (א"א בריש סימן תצ"ד) וביסוד ושורש העבודה (שער תשיעי פ"י) כתבו שיש לומר "תיקון ליל שבועות" בליל שבועות. וכך נהג החתם סופר (מנהגי חתם סופר סימן י"א, זמן מתן תורתנו) לומר את כל התיקון יחד עם תלמידיו. וכן כתב בכף החיים (סימן תצ"ד ס"ק ז' – ט') שעל פי האריז"ל ועפ"י המבואר בזוהר יש לומר את תיקון. והוסיף שלדעת החיד"א (לב דוד פרק ל"א) והבן איש חי (שנה א' פרשת במדבר אות ד') אין נכ ...

קרא עוד

שיחה לשלשת ימי הגבלה – בשלשה דברים ניתנה תורה

"בשלשה דברים ניתנה תורה באש במים ובמדבר" (במדבר רבה א' ז'). הנה צריך ביאור בשלשה אלה, מה רמז יש בהן. ולמה רק בהם ועל ידם ניתן כלי חמדה לישראל. נראה בזה עפ"י דברי אור החיים (שמות י"ט ב') עה"פ "ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר" וז"ל: "אכן כוונת הכתוב היא להקדים ג' עניינים הם עיקרי ההכנה לקבלת התורה שבאמצעותם נתרצה ה' להנחילם נחלת שדי היא תורתנו הנעימה, הא' הוא התגברות והתעצמות ב ...

קרא עוד

פרשת במדבר – ולא יבאו לראות כבלע את הקדש

"וכלה אהרן ובניו לכסות את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסוע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד" (ד' ט"ו). "ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו" (ד' כ'). הנה נחלקו הראשונים בלאו זה ד"ולא יבאו לראות כבלע את הקדש" בתרתי, בביאור האיסור, ואם נמנה הוא במנין הלאוין שבתורה. בתרגום אונקלוס כתב "ולא יעלון למחזי כד מכסן ית מני קודשא ולא ימותון" (פסוק כ') וכ"ה בתרגום יונתן ותרגום ירו ...

קרא עוד

פרשת בחוקתי – כל המוסיף גורע

הן נצטוינו שלא להוסיף על מצוות התורה ולא לגרוע מהן, ויש להבין בזה. הא תינח שאסור לגרוע ממצוות התורה, אך מה קפידא יש שלא להוסיף עליהן, והלא קדש עצמך במותר לך אמרו חזל, וזו תמצית החסידות. ומשל אמרו בזה בשם המגיד הגדול מדובנא - פעם אחת פנה אדם לשכנו בבקשה שישאיל לו כף. השכן נענה ברצון והשאיל לו כף גדולה ומהודרת. לאחר מספר ימים החזיר לו השואל את הכף בתוספת כפית קטנה. לשאלת המשאיל על מה זה, ענה השואל שהכף הולידה ...

קרא עוד

פרשת בחקתי – אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה

"אלה המצות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני" (ויקרא כ"ז ל"ד). "אלה המצות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו" (ל"ו י"ג). "אלה הדברים. שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה" (שבת ק"ד ע"א). "אלה המצוות, אין נביא רשאי לחדש עוד דבר מעתה" (תורת כהנים סו"פ י"ג). א במקור הלכה זו הרי לן דשני חומשים מחמשה חומשי תורה נחתמים בציווי זה, ספר ויקרא שהוא תורת הכהנים וספר במדבר הוא חומש הפקודים. ...

קרא עוד

פרשת בהר – גבורי כח עושי דברו

"ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו" (תהלים ק"ג כ'). הנה דרשו חז"ל פסוק זה על שומרי שביעית. ועוד דרשו פסוק זה על בני ישראל כשהקדימו נעשה לנשמע כמבואר בשבת (פ"ח ע"א). צא וראה מה שאמרו "ברכו ה' מלאכיו, א"ר ישמעאל בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצאה בת קול ואמרה להם בני מי גלה לכם רז זה שמלאכי השרת משתמשים בו דכתיב ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו וגו', ברישא עושי והדר לשמוע. ד"א מלאכיו אלו הנבי ...

קרא עוד

פרשת בהר – אכילה והפסד בפירות שביעית

"והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" (כ"ה ו'). "לאכלה ולא להפסד" (פסחים נ"ב ע"ב). "     " (רמב"ן סהמ"צ מצוה ג' ששכח הרב). נחלקו גדולי הדורות אם יש מצוה באכילת פירות שביעית, ושורש פלוגתתן בביאור דברי הרמב"ן, דהנה הרמב"ם השמיט ממנין המצוות מצוה זו של קדושת פירות שביעית והרמב"ן במנין דידיה במ"ע ג' השיג עליו וכתב "שאמרה תורה והיתה שבת הארץ לכם לאכלה ודרשו "לאכלה ולא לסחורה" וכו'. במגילת אסתר הבין מתוך דברי הרמב"ן דיש מצו ...

קרא עוד

מה שפגמתי בספירה

הנה מנהג החסידים להזכיר בכל יום ממ"ט ימי הספירה את הקשר של יום מסוים זה עם שבע הספירות ומקורו טהור בכתבי האר"י החי דשבע שבועות מכוונות לשבע הספירות חסד גבורה תפארת, נצח הוד יסוד, מלכות. ובכל אחד משבע הספירות יש מכל שבע הנ"ל ומשו"כ סופרים אנו שבע שבועות שהם מ"ט יום. ונבאר פשוטן של דברים לאנשים פשוטים כערכנו. הנה בהשתלשלות הבריאה ידוע מה שאמרו המקובלים בהתבססם על הכתוב (ישעיהו מ"ג ז') "כל הנברא בשמי ולכבודי ב ...

קרא עוד

ואהבת לרעך כמוך

חסידים מספרים שהצדיק הקדוש רמ"ל מסאסוב זי"ע סיפר שאת המשמעות העמוקה במצות ואהבת לרעך כמוך למד משיח ושיג של שני נכרים ברחובה של עיר. שאל גוי פלוני את אלמוני האם אתה אוהב אותי, ענה אלמוני הלא חברים אנו זה כעשרים שנה ואיך לא תבוש לשאול אם אוהב אני אותך. חזר ושאל פלוני הגד נא לי איזה שן כואבת לי. ענה אלמוני וכי איך אדע אם לא ספרת לי. חזר פלוני ושאל, "וכי איך תאמר שאתה אוהב אותי אם כלל אינך יודע מה כואב לי". וכי ...

קרא עוד

חמץ שעבר עליו הפסח

הנה נחלקו ר' יהודה ור' שמעון בפסחים (כ"ח ע"א). לדברי ר"י חמץ שעעה"פ אסור מה"ת מגזה"כ ולר"ש אין בו איסור תורה, אך מ"מ מבואר (שם כ"ט ע"א) דאסור מדרבנן משום קנס. ומן הראשונים יש מי שאמר דכיון שאין האיסור אלא משום קנסא אינו אסור אלא למי שהשהה את החמץ ברשותו ועבר באיסור, אבל אין החמץ אסור לאחרים. כך כתב בספר המכתם בשם י"א (פסחים כ"ט ע"א), וכך כתב רבינו מנוח בשם שו"ת הרי"ף (פ"א ה"ד מהל' חמץ ומצה). והמאירי (כ"ח ע" ...

קרא עוד

חולה במצוות החג

הן רבים הם התמימים והישרים החפצים בכל לבם לקיים את מצוות החג בשמחה ומשתוקקים לאכול מצה ומרור ולשתות את ארבעת הכוסות בחדוה, אך מסיבות רפואיות אין בידם לעשות כן אא"כ יפלו למשכב ויחלו, ונפשם בשאלתם מה שורת הדין ובאיזו מדה חייב האדם לקיים את מצוות התורה אף כאשר על ידם יחלה ויצטער. ונקדים מקצת השאלות המצויות העולות על שלחן מלכים מאן מלכי רבנן. א. חולי צליאק שכל אכילת חמשת מיני דגן פוגעת בבריאותם ולפעמים אף ע"י א ...

קרא עוד

בעבור זה – כדי שאקיים מצוותיו

איש חסיד היה בגטו קובנו ור' משה גולדקורן שמו. על מסירות הנפש ועוז הרוח של חסיד זה מספר הגאון מוה"ר אפרים אושרי זצ"ל בשו"ת ממעמקים (ח"ה סי' ו') את הסיפור הבא. לפני חג המצות בשנת תש"ג דאג ר' משה מנין ישיגו מצות כדי לקיים את מצות החג. מכיון שהיה לו אישור מיוחד מטעם היודנרט לצאת את הגטו מדי פעם, במסירות נפש הבריח אל תוך חומות הגטו קצת קמח חיטה שרכש מן הגויים הליטאים. בערב פסח מצאו אחד מקלגסי הנאצים ימ"ש כשהתכונ ...

קרא עוד

שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

"מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לצפורי והיה מכריז ואומר מאי בעי למזבן סם חיים, אודקין עליה ר' ינאי הוה יתיב ופשט בתורקליניה שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים א"ל תא סק להכא זבון לי א"ל לאו אנת צריך ליה ולא דכוותך אטרח עליה סליק לגבי הוציא לו ספר תהלים הראה לו פסוק מי האיש החפץ חיים מה כתיב בתריה נצור לשונך מרע סור מרע ועשה טוב א"ר ינאי אף שלמה מכריז ואומר (משלי כא) שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו א"ר י ...

קרא עוד

פרשת תזריע – תורת הנגעים

 "זאת תורת נגע צרעת" (י"ג נ"ט). "הדא הוא דכתיב 'נכונו ללצים שפטים ומהלומות לגו כסילים' נכונו לעוברי עבירה דינים... אמר הקב"ה עד שלא בראתי את האדם התקנתי לו חמשה מגלבין. שאת, ספחת, בהרת, שחין, מכוה" (במדבר י"ג ד'). הנה משמע מדבריהם ז"ל דאין הנגעים ענין טבעי אלא כעונש מן השמים, ובאמצעות הנגעים הקב"ה קורא לנו לפשפש במעשינו ולחזור בתשובה. וכבר דנו בזה רבותינו הראשונים. מדברי הרמב"ן מתבאר שמחלק בזה בין נגעי אדם ...

קרא עוד

פרשת תזריע – טומאת צרעת וטהרתה בזמן הזה

"אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים" (י"ג ב') "זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן" (י"ד ב'). הנה בשתי פרשיות אלה, תזריע ומצורע, למדים אנו את מצות הצרעת, טומאתה וטהרתה. והנה הרמב"ם מנה את טומאת הצרעת בג' מצוות חלוקות דהיינו נגעי אדם, נגעי בגדים ונגעי בתים, הלא המה מצוות עשה ק"א –ק"ג. ובמצוות טהרת הנגע מנה ג' מצוות, דהיינו מצ" ...

קרא עוד

פרשת שמיני – להזהיר הגדולים על הקטנים

"לא תאכלום כי שקץ הם" (י"א מ"ב). "ת"ש לא תאכלום כי שקץ הם - לא תאכילום, להזהיר הגדולים על הקטנים; מאי לאו דאמר להו לא תאכלו, לא, דלא ליספו ליה בידים. תא שמע כל נפש מכם לא תאכל דם - להזהיר הגדולים על הקטנים, מאי לאו דאמרי להו לא תאכלו, לא, דלא ליספו להו בידים. ת"ש אמור ואמרת - להזהיר גדולים על הקטנים, מאי לאו דאמר להו לא תיטמו, לא, דלא ליטמו להו בידים. וצריכי; דאי אשמעינן שקצים, משום דאיסורן במשהו, אבל דם דע ...

קרא עוד

בזמן מצות זכירת מעשה עמלק

ובענין זמן זכירה זו מה"ת, כתבו כמה מגדולי האחרונים דמה"ת צריך להזכיר מעשה עמלק פעם בשנה וכך משמע מדברי השו"ע כמבואר לעיל אות ב', והשתיתו דבריהם על מה שקבעו חז"ל די"ב חודש הוי זמן שכחה לגבי דין אבילות, ולכן אין אבילות יותר מי"ב חודש אף על אביו ואמו, כמ"ש נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד (עיין ברכות נ"ח ע"ב), כ"כ הג"ר ישעיהו פיק בספר מיני תרגימא, כ"כ בפעולת שכיר על המעשה רב שם וכ"כ בשו"ת חתם סופר אהע"ז ח"א סימן ...

קרא עוד
לתחילת הדף