אתה נמצא כאן: דף הבית » שיעורי מורינו הרב אשר וייס (Page 4)

פרשת ויקהל – אל הכפורת היו פני הכרובים

"ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרבים משני קצותיו ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת היו פני הכרבים" (ל"ז ז' - ח' - ט'). "ושני כרובים בדמות מלאכים שנקראו כרובים ובדמות ילדים קטנים להורות שאם הרב דומה למלאך ה' צבאות והוא נקי מן החטא כתינוק בן שנה אז יבקשו תורה מפיהו וצריך להיות נקי מאלהים ואדם ...

קרא עוד

פרשת ויקהל – אם קטן כשר בבנין בית המקדש ועשיית כליו

"ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר המה עשים" (ל"ו ד'). הנה יש לעיין אם קטן כשר לעשיית המקדש וכליו. ולכאורה מפורש בסנהדרין (ס"ט ע"ב) דקטן פסול שהרי דרשו שם מדכתיב (שמות ל"ו ד') "איש איש ממלאכתו אשר המה עשים" דבצלאל היה בן י"ג שנים, עי"ש. הרי דקטן פסול לעשיית המקדש וכליו, ויש לעיין בהלכה זו האם גזה"כ היא וכהלכתא בלא טעמא, או שמא טעם וסברא יש בדבר. אך באמת אין מזה הכרח דאפשר דאין בזה ק ...

קרא עוד

פרשת כי תשא – לך רד מגדולתך

הן סוגיה זו של חטא העגל מן הסתומות והעמומות שבתורה. היעלה על הדעת שדור המדבר שבעיניהם ראו את כבוד ה' ששכן על הר סיני, יכפרו בעיקר ויעבדו אלהים אחרים. אלא נראה ברור ופשוט שלא כפרו באלקי ישראל, אלא העלו על דעתם שעל ידי עגל זה ינהיגם הקב"ה ויתגלה להם רצונו. וכעין מה שמצינו בכרובים שאמרו חז"ל (בב"ב צ"ט ע"א) "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום פניהם אל הבית". הרי שהקב"ה גילה נחת רוח או חלילה מורת רוח כביכול ע"י הכר ...

קרא עוד

פרשת כי תשא – בענייני פיקוח נפש בשבת

"ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת" (ל"א ט"ז). א במקור ההלכה דפקוח נפש דוחה כל התורה כולה "ר' שמעון בן מנסיא אומר ושמרו בני ישראל את השבת אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, א"ר יהודה אמר שמואל אי הואי התם הוא אמינא דידי עדיפא מדידהו וחי בהם ולא שימות בהם, אמר רבא לכולהו אית להו פירכא בר מדשמואל דלית ליה פירכא וכו' אשכחן ודאי ספק מנא לן ודשמואל ודאי לית ליה פירכא" (יומא פ"ה ע"ב). הרי לן מס ...

קרא עוד

פרשת תרומה – אורים ותומים וארון העדות

"ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים" (כ"ח ל'). "ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך" (כ"ה ט"ז). א הנה נחלקו הראשונים במהות האורים ותומים, מה היו וכיצד נעשו, ושלש מחלוקות בדבר: א. דעת רש"י והרמב"ן (שם) דהאו"ת היו כתב של שם המפורש המונח בין כפלי החשן, וכ"כ הריטב"א ביומא ע"ג ע"ב וכן דעת הראב"ד בבית בחירה פ"ד ה"א לפי דעת הכסף משנה שם. והרמב"ן הוסיף דאין הכתוב מפרש מעשה האו"ת משום שלא נמסר כלל לבעלי המלאכה א ...

קרא עוד

פרשת תרומה – במצות בנין בית המקדש

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו" (כ"ה ח' - ט'). א כתב הרמב"ם בספה"מ (מ"ע כ') וז"ל "שצונו לבנות בית עבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו יהיה ההליכה והעליה לרגל והקיבוץ בכל שנה כמו שיתבאר, והוא אומרו יתעלה 'ועשו לי מקדש' ולשון ספרי (דברים פ"ב) שלשה מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך, ולבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרעו של עמלק, ...

קרא עוד

פרשת משפטים – מתה מחמת מלאכה

"וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם" (כ"ב י"ג). "גבי שואל לא כתב אלא ונשבר או מת ולא כתב או נשבה כדכתב גבי שומר שכר (לעיל פסוק ט') משום דהכתוב בא לרמז, דאפילו שואל פטור ממיתה מחמת מלאכה כדאיתא פרק השואל (ב"מ צ"ד ע"א) משום דסברא הוא דלא לאוקמא בכילתא שאלה והכא רמיזת דלא כתיב שבויה גבי שואל משום דלא שייכה ביה נשבית מחמת מלאכה כמו בשבירה ומתה והשתא הוי פי' דקרא הכי ונשבר או מת מעצמו ולא מ ...

קרא עוד

פרשת יתרו – בשלשה דברים ניתנה תורה

"בשלשה דברים ניתנה תורה באש במים ובמדבר" (במדבר רבה א' ז'). הנה צריך ביאור בשלשה אלה, מה רמז יש בהן. ולמה רק בהם ועל ידם ניתן כלי חמדה לישראל. נראה בזה עפ"י דברי אור החיים (שמות י"ט ב') עה"פ "ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר" וז"ל: "אכן כוונת הכתוב היא להקדים ג' עניינים הם עיקרי ההכנה לקבלת התורה שבאמצעותם נתרצה ה' להנחילם נחלת שדי היא תורתנו הנעימה, הא' הוא התגברות והתעצמות ב ...

קרא עוד

פרשת יתרו – כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו (תקנות וגזירות שבטל טעמן)

 "והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת. לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר" (י"ט י"ב - י"ג). "ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה" (י"ט ט"ו). "לך אמר להם שובו לכם לאהליכם" (דברים ה' כ"ז). "מכדי כתיב גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא במשוך היובל למה לי, שמע מינה דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו, וכי תימא הנ ...

קרא עוד

פרשת בשלח – אשירה לד' כי גאה גאה

"אז ישיר משה הה"ד (שם צג) נכון כסאך מאז א"ר ברכיה בשם ר' אבהו אע"פ שמעולם אתה לא נתיישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה לכך נאמר נכון כסאך ... ד"א אז ישיר משה הה"ד (משלי לא) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה מיום שברא הקב"ה את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקב"ה אלא ישראל ברא אדה"ר ולא אמר שירה הציל אברהם מכבשן האש ומן המלכים ולא אמר שירה וכן יצחק מן המאכלת ולא אמר שירה וכן י ...

קרא עוד

פרשת בשלח – שומע כעונה

ל"ו מקורות (ל"ו חכמו ישכילו זאת) "ת"ר, בו ביום דרש רבי עקיבא: בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה, וכיצד אמרו שירה, כגדול המקרא את הלל והן עונין אחריו ראשי פרקים, משה אמר (שמות ט"ו) אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה גאה והן אומרים אשירה לה'; רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: כקטן המקרא את הלל והן עונין אחריו כל מה שהוא אומר, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה ...

קרא עוד

פרשת בא – שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו

"וכוונת כל המצות שנאמין באלקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו" (רמב"ן סוף פרשת בא). והדברים מופלאים. לא נבראו שמים וארץ ומה שביניהם, לא ברא הקב"ה את העליונים והתחתונים את המלאכים ואת השרפים, את המאורות ואת הכוכבים, אלא לתכלית אחת, "שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו". וכך אמר הנביא ישעיהו (מ"ג כ"א) "עם זו יצר ...

קרא עוד

פרשת בא – דבר שאין מתכוין ופסיק רישא

"וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם" (י"ב ט"ז). "דתניא: רבי שמעון אומר: גורר אדם מטה כסא וספסל, ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ" (שבת כ"ב ע"א). הנה מצינו במקומות רבים בש"ס שיטת ר"ש דדשא"מ מותר, אך לא מצינו לא בבבלי ולא בירושלמי ואף לא בדברי רבותינו הראשונים טעם הדברים, על מה ולמה קבע ר"ש הלכה זו. והפני יהושע בשבת (מ"ב ע"א ד"ה בגמרא) כת ...

קרא עוד

פרשת וארא – ארבע לשונות של גאולה

"לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" (שמות ו' ז'). כתבו רש"י והרשב"ם בר"פ ערבי פסחים (צ"ט ע"ב) ד' כוסות הם כנגד ד' לשונות של גאולה והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי (שמות י' ו'-ז'), והנה בין כוס ראשון לשני מותר לשתות, וכן בין שני לשלישי, אך ...

קרא עוד

פרשת וארא – במצות קידוש השם

"ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך" (ז' כ"ח). "עוד זו דרש תודוס איש רומי, מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קדושת השם לכבשן האש, נשאו קל וחומר מצפרדעים, ומה צפרדעין שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו "ועלו ובאו בביתך וגו' ובתנוריך ובמשארותיך", אימתי משארות מצויות אצל תנור הוי אומר בשעה שהתנור חם, אנו שמצווין על קדושת השם על אחת כמה וכמה" (פסחים ...

קרא עוד

אם מותר לעבור עבירה בקום עשה כדי למנוע עבירה חמורה יותר בשב ואל תעשה

"וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" (ב' א'). "וילך איש מבית לוי - להיכן הלך, אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשוא אנו עמלין! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות! פרעה לא גזר אלא בעוה"ז, ואתה בעוה"ז ולעוה"ב! פר ...

קרא עוד

להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך

"ומפני שלא נמסרו ישראל באותו זמן ביד מושל אחד שהיה מושל עליהם להריגה כמו שהיה בימי המן, אלא שבאו האויבים עליהם למלחמה ולא בקשו מהם אלא ההכנעה ולהיות ידם תקיפה על ישראל ולהעבירם על דתם, כידוע ממעשה אנטיוכוס שלא גזר עליהם להרוג ולהשמיד רק צרות ושמדות כדי להמיר דתם כדרך המלכים המנצחים זה את זה וכובשין אחד ממדינות חבריהם ומכריחין לאמונתן, ואם היו ישראל מכניעים להם להיות כבושים תחת ידם ולהעלות להם מס וחוזרים לאמ ...

קרא עוד

פרשת ויחי – משם רועה אבן ישראל

"ויחל יעקב לצוות את בניו ויאסוף רגליו אל המטה, ויגוע ויאסף אל עמיו" (בראשית מ"ט ל"ג). "אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת, א"ל וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא, א"ל מקרא אני דורש "ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים", מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" (תענית ה' ע"ב). ופירש רש"י שם "ודחנטו חנטייא, נדמה להם שמת אבל חי היה". דברי רבי יוחנן נעלמים ונש ...

קרא עוד

פרשת וישב – את האבן אשר שם מראשותיו

הנה בפרשה זו מתחילים אנו לקרוא וללמוד על הקורות את יוסף ואחיו. ופרשה זו מפורשת בתורה באריכות גדולה משום חשיבותה. וכבר אמרו חז"ל (שבת י' ע"ב) "לעולם אל ישנה אדם בן בין הבנים, שהרי בשביל שני סלעים מילת נתגלגלו הדברים וירדו אבותינו למצרים". אך לא רק את האב הוכיחו חז"ל בשבט לשונם שלא יפלה בן בין הבנים כדי לא לגרום קנאה ושנאה בין האחים, אלא אף את האחים ייסרו בשוטים ובעקרבים על פירוד הלבבות ושנאת איש את רעהו, עד ...

קרא עוד

פרשת וישב -מצות יבום בקטלנית

"ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה" (ל"ח י"א). "כי אמר פן ימות - מוחזקת היא זו שימותו אנשיה" (רש"י שם). והקשה הרמב"ן לפרש"י דלמה ידחה אותה בקש ולא אמר לה שלא יתן לה את שלה בנו מכיון שקטלנית היא, ועוד הרי ער ואונן בחטאם מתו ואין תמר מוחזקת על ידם במיתת הבעל. ומשו"כ פירש הרמב"ן שיהודה תלה את חטאם של ער ואונן במה שנשאו נשים בילדותם ומשו" ...

קרא עוד

פרשת וישלח – על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה

"ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו עד עלות השחר, וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עימו, ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני, ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב, ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל" (ל"ב כ"ה-כ"ט).  כל מאורע זה רמז לדורותיו של יעקב. וכך אמרו במדרש "רוכלותיו של יעקב לא היתה אלא מאותו האבק שתחת רגליו. ר' יודן אמר תרתי ר' יודן אמ ...

קרא עוד

פרשת וישלח – שמעון ולוי ואנשי שכם

"ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבואו על העיר בטח ויהרגו כל זכר" (בראשית ל"ד כ"ה).  א הנה במעשה שמעון ולוי באנשי שכם נחלקו הרמב"ם והרמב"ן באיזה דין דנו הם את אנשי שכם להריגה, והרבה יש להאריך בסוגיא זו. ונבאר את עיקרי הדברים בעזהי"ת. כתב הרמב"ם (פ"ט מהלכות מלכים הי"ד) "וכיצד הן מצווין על הדינים חייבין להושיב דיינין ושופטים בכל פלך ופלך לדון בשש מצוות אלו ולהזה ...

קרא עוד

פרשת ויצא – תפילות אבות תקנום

"ויפגע במקום" (כ"ח י"א). "ורבותינו פירשו לשון תפלה כמו (ירמיה ז' ט"ז) ואל תפגע בי, ולמדנו שתקן תפלת ערבית. ושנה הכתוב ולא כתב ויתפלל, ללמדך שקפצה לו הארץ, כמו שמפורש בפרק גיד הנשה" (רש"י שם). דורשי רשימות דרשו, בשמו של כל אחד מן האבות נרמזת תפילתו המיוחדת, באות השניה של שמותיהם. ב' דאברהם היא לתפלת הבקר, צ' דיצחק רמז היא לתפלת הצהריים, ואות ע' דיעקב כנגד תפילת ערבית עומדת. וברור הדבר אפוא, דלא באקראי תיקנו ...

קרא עוד

פרשת ויצא – הסכם שהופר על ידי צד אחד האם השני מחוייב לקיימו

"עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה" (ל"א נ"ב). "שנים שנשבעו לעשות דבר אחד ועבר אחד מהם על השבועה השני פטור ואינו צריך התרה לפיכך איש ואשה שנשתדכו זה לזה וקבלו חרם לינשא לזמן קבוע מי שיעכב והעביר המועד אסור לינשא לאחר והלה מותר ואינו צריך התרה. הגה ואפילו אם טען זה העובר המועד שהיה אנוס אינו נאמן שיתחייב שכנגדו עדיין בשבועתו ומ"מ אם רצה זה ...

קרא עוד

פרשת תולדות – עלי קללתך בני

"ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי" (כ"ז, י"ג). הן ידוע בשם אדוננו אור העולם הגר"א מוילנא שפירש את דברי רבקה אמנו "עלי" ר"ת עשו לבן יוסף. רבקה רואה ברוח קדשה שאלה הם שלש גזירות קשות ושלשה נסיונות קשים שיעקב אבינו יעבור בימי חייו. וכאשר יעקב אבינו נרתע לאחוריו וירא לקיים את פקודת רבקה אמו ואומר הוא "אולי ימושני אבי והבאתי עלי קללה ולא ברכה". אומרת לו רבקה "עלי קללתך בני", אלה הן שלש הקללות שעמ ...

קרא עוד

פרשת תולדות – המכשיל חבירו בחטא בדרך עקיפה

"וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" (כ"ז מ"א). הנה יש לעיין בכל הנהגתו של יעקב אבינו בקנין הבכורה ובנטילת הברכות במרמה, ובודאי היה ברור וידוע שמעשים אלה יביאו את עשו לשנאה כבושה ולידי נסיון להרוג את יעקב אבינו. ולמה לא חשש יעקב לעבירת לפני עור לא תתן מכשול. ואף דפשוט דכל מעשי אבות שורשם בעולמות ותיקונים שהשיגו ברוח קדשם ובעומק בינתם. מ"מ נלך בדרכי א ...

קרא עוד

פרשת חיי שרה – יפה שיחתן של עבדי אבות

"ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו... ואשביעך בה' אלקי השמים ואלוקי הארץ אשר לא תיקח אשה לבני מבנות הכנעני...כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק"  על פרשת שליחות זו של אליעזר עבד אברהם אמרו חז"ל "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים" (ב"ר ס' ח').  ומן הראוי להתבונן, אברהם אבינו מצווה לאליעזר "לא תיקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אני יושב בקרבו", בנות הכנעני שכניו של אברהם אבינו אינ ...

קרא עוד

פרשת חיי שרה – עבורי אחסנתא

"ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו" (כ"ד ל"ו). "שטר מתנה הראה לו" (רש"י שם). "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק" (כ"ה ה'). "ויתן אברהם וגו' - אמר ר' נחמיה ברכה דיאתיקי, שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם (לעיל י"ב ב') והיה ברכה, הברכות מסורות בידך לברך את מי שתרצה, ואברהם מסרם ליצחק" (רש"י שם). והקשה רבינו אליהו מזרחי בפירושו ממה דאמרו בבבא בתרא (קל"ג ע"ב) דאסור להעביר נחלה אפילו מברא בישא ל ...

קרא עוד

פרשת וירא – מצות ביקור חולים בישראל ובבני נח

"וירא אליו ה' באלוני ממרא וגו' לבקר את החולה" (רש"י י"ח א').  א במקור מצוה זו מצינו כמה מקורות בדברי הגמ' ונפרטם אחד לאחד. א. בסוטה (י"ד ע"א) אמרו "אחרי ה' אלקיכם תלכו, וכי אפשר לו לאדם להלך אחר השכינה, והלא כבר נאמר כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא, אלא הלך אחר מדותיו של הקב"ה מה הקב"ה ביקר חולים דכתיב 'וירא אליו ה' באלוני ממרא, אף אתה בקר חולים". ב. בב"מ (ל' ע"ב) "והודעת להם זה בית חייהם, את הדרך זו גמילות חסדים, ...

קרא עוד

כשם שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם

"וזכרתי את בריתי יעקב, ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור" ולמה לא נאמרה זכירה ביצחק אלא אפרו של יצחק נראה לפני צבור ומונח ע"ג המזבח" (רש"י ויקרא כ"ו מ"ב). וזה מזמן נתקשיתי מברכת הזכרונות בר"ה, בה אנו אומרים "ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור, בא"י זוכר הברית", הרי דצריך זכירה מעלייתא.ועוד שנינו בראש השנה (ט"ז ע"ב), "אמר הקב"ה לישראל תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור אילו של יצחק בן א ...

קרא עוד
לתחילת הדף