בית מדרש לבירורי הלכה בנין ציון

כבוד ידיד היקר מזכה הרבים ומרביץ תורה הרה"ג ר'...... נעימות בימינך נצח. בדבר שהשיח צערו בפני על המקרה ששכח יום א' לגמרי לספור לעומר, והיות וזה עתה עטר את עטרת הרבנות והוא מתבייש שלא לספור בקול ובברכה כמנהג הרבנים האם יש לו עצה שיוכל להמשיך ולספור בברכה. הנה ידוע שפעם אחת קרה כזאת אצל הגאון בעל בית הלוי והגאון התחכם להוציא אחד מבני הקהילה ידי חובתו בברכה כדי שיוכל לומר את הברכה בקול רם, כך הביא הגרצ"פ פרנק ב ...

כתב המגן אברהם בסימן תפ"ט ס"ק א' "נשים פטורות מספירת העומר מיהו כבר שוויא עליה חובה". ומקור הלכה זו דנשים פטורות מספה"ע הוא ברמב"ם פ"ז מתמידין ומוספין הלכה כ"ד וז"ל "מצוה זו על כל איש מישראל ובכל מקום ובכל זמן, ונשים ועבדים פטורין ממנה", והכסף משנה שם כתב משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא וכ"כ המג"א סק"א. אמנם לא כך כתב הרמב"ן, דבקדושין ל"ד ע"א כתב דספירת העומר הוי מצות עשה שאין הזמ"ג ונשים חייבות בה, ורבים נתק ...

א ספירת העומר בין השמשות "אם טעו ביום המעונן וברכו על ספירת העומר חוזרים לספור כשתחשך והמדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים וכן ראוי לעשות" (תפ"ט ס"ב). הנה מקור הלכה זו בתשובת הרשב"א (ח"א סימן קנ"ד) שכתב שהמדקדקים אין סופרין עד צאת הכוכבים. ולשון זה מעין פשרה הוא במה שנחלקו הרא"ש והר"ן בהלכה זו. וראשי המדברים בכל מקום הלא המה בעלי התוספות, ובדבריהם (מנחות ס"ו ע"א ד"ה זכר) מבואר דאף לכתחלה מותר לספור לעומר בי ...

ארבעה תפילות שונות מצינו שנאמרו בחלק מקהילות ישראל אחר ספירת העומר, והם 'יהיו רצון שיבנה בית המקדש וכו', 'למנצח בנגינות מזמור שיר אלוקים יחננו וגו', 'אנא בכח וגו', ו'רבונו של עולם וכו'. ויש מהם שהוזכרו כבר בדברי הראשונים. 'יהי רצון' - בתוספות במגילה (כ ע"ב ד"ה כל) נאמר 'אחר שבירך על הספירה אומר יהי רצון [מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו] שיבנה [בית המקדש במהרה  בימינו[1]], מה שאין כן בתקיעת שופר ולולב והיינו ...

כתב המגן אברהם בסימן תפ"ט ס"ק א' "נשים פטורות מספירת העומר מיהו כבר שוויא עליה חובה". ומקור הלכה זו דנשים פטורות מספה"ע הוא ברמב"ם פ"ז מתמידין ומוספין הלכה כ"ד, והכסף משנה שם כתב משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא עי"ש. אמנם לא כך כתב הרמב"ן, דבקדושין ל"ד ע"א כתב דספירת העומר הוי מצות עשה שאין הזמ"ג ונשים חייבות בה, ורבים נתקשו בהבנת שיטתו. בשו"ת אבני נזר או"ח סימן שפ"ד כתב דכיון שספירת העומר תלויה בחג המצות ותח ...

בס"ד מפני מה אין מברכים ברכת הזמן ['שהחיינו'], על מצוות ספירת העומר? רבים מהפוסקים הראשונים והאחרונים הקשו משום מה לא מברכים ברכת שהחיינו על קיום מצוות ספירת העומר; ונאמרו בענין זה ביאורים שונים. מצוות ספירת העומר אין בה שמחה יש שכתבו שמברכים ברכת שהחיינו רק על מצווה שיש שמחה בקיומה, כגון: מצוות נטילת לולב, שהתחייבנו בה כחלק משמחת חג הסוכות; מצוות תקיעת שופר שהתחייבנו בה לזכרון בין ישראל לאביהם שבשמים; מצוו ...

שאלה: בגמרא מובא בימי ספירת העומר מתו תלמידי רבי עקיבא כי לא נהגו כבוד זה בזה ולכאורה איך רבי עקיבא שהיה מגדולי התנאים, לא שם לב שתלמידיו מתנהגים בצורה כזאת. ולמה הוא לא נענש שלא לימד את תלמידיו מוסד ומידות טובות. תשובה: במגרא נאמר שתלמידי רבי עקיבא נפטרו במגפה משום שלא נהגו כבוד זה בזה. השאלה היא מדוע על פגיעה בכבוד החברים נענשו בעונש חמור כל כך. מתוך שאלה זו, עשויים לחשוב שתלמידי רבי עקיבא פעלו זה כנגד זה ...

שאלה: אדם שנזכר באמצע הארוחה לפני ברכת המזון שלא ספר ספירת העומר מה עליו לעשות האם לברך ברכת המזון קודם או לספור העומר קודם ? תשובה : מי שנמצא סמוך לפני ברכת המזון בלילה ועדיין לא ספר העומר, אם מקרה זה קרה לו בשבת, יברך ברכת המזון קודם. ואם מקרה זה ביום חול יעשה מה שירצה, ועדיף שיספור העומר קודם כדי שלא ישכח לספור לאחר ברכת המזון. ביאורים : בשאלה זו נשאל בשו"ת שאגת אריה סי' כב' ושם מחלק בדין תדיר ושאינו תדי ...

שאלה: אדם הרגיל להתפלל בליל שבת ערבית לאחר פלג המנחה רציתי לדעת לגבי ספירת העומר מה הדין מהו זמן ההיתר להתחיל לברך ולספור ? תשובה: המתפלל ערבית לאחר פלג המנחה, וסיים התפלה מבעוד יום, וחושש שאם ימתין לספור העומר רק בלילה אולי ישכח, יספור ללא ברכה ויחשוב תנאי בלבו אם אזכור לספור בלילה, אספור אז וספירה זו המוקדמת שלא תחשב לכלום. ואם אשכח אז שספירה זו תעלה לי לספירת העומר. והיתר זה במקום צורך לא רק מהשקיעה אלא ...

הנה מנהג החסידים להזכיר בכל יום ממ"ט ימי הספירה את הקשר של יום מסוים זה עם שבע הספירות ומקורו טהור בכתבי האר"י החי דשבע שבועות מכוונות לשבע הספירות חסד גבורה תפארת, נצח הוד יסוד, מלכות. ובכל אחד משבע הספירות יש מכל שבע הנ"ל ומשו"כ סופרים אנו שבע שבועות שהם מ"ט יום. ונבאר פשוטן של דברים לאנשים פשוטים כערכנו. הנה בהשתלשלות הבריאה ידוע מה שאמרו המקובלים בהתבססם על הכתוב (ישעיהו מ"ג ז') "כל הנברא בשמי ולכבודי ב ...

נסתפקו האחרונים בקטן שנתגדל בתוך ימי הספירה אם ימשיך לספור בברכה או שמא אינו סופר בברכה כיון דקיי"ל דאם דילג יום אחד שוב אינו מברך דחיישינן לדעת הבה"ג דאם דילג יום אחד שוב אינו סופר ובספירת קטן שמא הוי כאילו דילג אותן הימים שספר בקטנותו דלגבי זמן חיוב דגדלות אין ספירת הקטנות נחשבת, כמו דפשיטא לן דמצוה שנעשתה בזמן פטור לא מהני לפטור עושיה בזמן חיובן כמבואר בר"ה כ"ח ע"א דמצה שאכל בזמן שטותו אינה פוטרתו ולאחר ...