אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דינים שונים » אזכרה ביום השנה ובי"א חודש

אזכרה ביום השנה ובי"א חודש

שאלה:
אמי נפטרה בתאריך י"ט בתשרי תשע"ג
מתי עלינו לערוך לה אזכרה האם ב 11 חודש לפטירתה, האם בשנה? או האם יש לערוך אזכרה בשני התאריכים? במידה וכן, מתי עלינו לערוך סעודה ומתי עלינו לעלות לבית העלמין?

תשובה:

נהגו לערוך אזכרה בתשלום השנה ומידי שנה בשנה, בתאריך יום המיתה. ביום זה, ראוי להרבות בלימוד התורה הק', לומר השכבה ולהדליק נר לעילוי נשמת המנוח, וכן לעלות לקברו. [ויש הנוהגים שהבנים אף צמים ביום זה]. ואפשר גם להביא למשתתפים מינים שונים לברכה, כדי להרבות בברכות לעילוי נשמת המנוח. במקביל נהגו לציין את יום סיום האחד עשר חודש, שאז י"א שמפסיקים באותו יום מלומר קדיש. ומביאים רבנים שיאמרו דברי תורה לעילוי נשמת הנפטר, ויש מהספרדים שנהגו אף לעלות לקבר ביום זה. אך האזכרה העיקרית היא בתשלום יום השנה.

בברכת יקיצו ורננו שוכני עפר.

מקורות:

עי' חזון עובדיה אבילות (ח"א עמ' רצו בהערה טז). ומ"ש להפסיק מלומר קדיש, כ"כ הרמ"א יו"ד סו"ס שעו, וז"ל: ונהגו שאין אומרים קדיש ותפלה רק י"א חדשים, כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים, כי משפט רשע י"ב חדש. ע"כ. ועי' בזה בחזו"ע אבילות (ח"ג עמ' קצח). וכן נהג מו"ז מרן הגר"ע יוסף בעצמו באזכרה על פטירת רעיתו זקנתי הרבנית מרגלית ע"ה.

וע"ע בבן איש חי (שנה ראשונה פר' ויחי אות יד) שכתב: ובסיום י"א חודש עושים לימוד יותר והולכים על הקבר וקורין יום זה "שנה החסרה", ופוסקין אח"ז שבוע אחד בתחלת חודש הי"ב. ע"כ. ומכאן כנראה המנהג שנהגו לערוך אזכרה גם ביום האחד עשר חודש, ומבואר בדבריו דכן יש ענין לעלות לקבר ביום זה. אך מ"מ נראה מדברי הפוסקים שיום תשלום השנה הוא העיקר. וראה מ"ש בזה מו"ח שליט"א בספרו מבשרת ציון (ח"א יו"ד סי' כה) וז"ל: ולעצם המנהג שנהגו לעשות אזכרה לנפטר בתשלום חודש הי"א, הנה אין בזה הלכה פסוקה או מנהג ברור ומוחלט, וכל עדה עושה כפי מנהגה. ולא מצאנו מקור לזה לא בדברי האר"י והמקובלים וגם לא בדברי המעבר יבק או הגאון החיד"א. ויש עדות שנוהגים לעשות אזכרה בשלשים יום הראשונים בכל שבוע באותו יום שבו נפטר, ויש נוהגים כל הי"ב חודש לעשות לימוד ואזכרה באותו יום בחודש שבו הסתלק, ויש נוהגים בשנה ראשונה בכל ער"ח. וע"ז אמרו נהרא נהרא ופשטיה. כי אין טעם למונעם מזה, ובפרט כשלומדים תורה משנה וזוה"ק וקוראים קדיש, ולא שיעשו סעודות ומשתה ויבואו לידי שיחה בטילה וקלות ראש, שבודאי שאם יעשו כן, יגרמו צער ונזק לנפטר. ע"כ. וסיים שם בזה"ל: עיקר האזכרה העושה נחת רוח עיקרית ואמיתית לנפטר, היא ביום מלאת לפטירתו י"ב חודש, בין בשנה פשוטה בין מעוברת. והמנהג לעשות אזכרה בי"א חודש, אין לו מקור בגמ' בזוה"ק ובדברי חז"ל, אך אין למנוע ולבטל אותו, כי כל מה שיעשו תוך י"ב חודש, יש בו תועלת. אך יש להעדיף י"ב חודש על י"א חודש, ולעשות אזכרה של י"ב חודש, יותר חשובה מי"א חודש. וכן להזהירם שאין האבילות על אב ואם מסתיימת רק בתשלום י"ב חודש לפטירתו. וגם ישתדלו שלא לעשות סעודה בלחם ובשר וכדומה, באזכרה י"א חודש, כדי שלא יבואו לקלות ראש ושמחה יתירה. ע"כ.

והאשכנזים, לא נהגו לעלות לקבר ביום אחד עשר חודש, אלא רק בתשלום יום השנה, וכ"כ במנהגם בספר דברי סופרים (יברוב, על הל' אבילות פרק סב ס"ב).

הגב על הנושא

לתחילת הדף