אתה נמצא כאן: דף הבית » שיעורי מורינו הרב אשר וייס » אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם

אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם

"אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, אמרו לפני זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה ובמה בשופר" (ר"ה ט"ז ע"א, ל"ד ע"ב).

רגילים אנו לחשוב דשני ענינים יש כאן, מלכויות לחוד, וזכרונות לחוד, כנגד שני פנים שיש ליום נשגב זה ראש השנה. אך ממה שאמרו חז"ל דברכות אלה מעכבות זא"ז (שם ל"ד ע"ב) משמע דהא בהא תליא ומלכיות וזכרונות שני צדדים הם של מטבע אחת. וכבר אמרנו בזה דרכים שונות.

ונראה בזה עוד עפ"י מה שנתבאר במק"א (עיין שיחות מנחת אשר מאמר "ותרועת מלך בו") דתכלית הבריאה מלכות שמים היא ועולם העשיה בספירת מלכות נברא דלא ברא הקב"ה את העולם הזה אלא למלוך עליו דאין מלך בלא עם, ואין מלכותו של הקב"ה בשלימות תפארתה אלא ע"י עבדיו בני ישראל הממליכים אותו ומפארים שמו הגדול.

וביארנו בכך מה שה שמצינו (ברכות ז' ע"א, עבו"ז ד' ע"ב) שבלעם ברוח נבואתו רצה לקלל את ישראל ע"י שיכוון לאותו רגע שהקב"ה כועס בכל יום. והקשו התוס' (שם), וכי מה אפשר לומר ברגע כמימרא, ותירצו שבלעם היה אומר תיבה אחת, כלם. ובעבו"ז הוסיפו התוס' לבאר שהקב"ה לקח אותיות כלם והפכם למלך, והוא שכתוב ותרועת מלך בו, עי"ש.

ומעודי תמהתי, וכי הקב"ה צריך להפוך אותיות הקללה כדי להתעלם מקללת בלעם, וכי יש ממש בקללה נגד רצון ה', והלא אין קללה זו אף לא כעפרא דארעא וכחרס הנשבר, ברצות ה' בברכת ישראל. ובודאי שיש בזה רמז בפנימיות הענין מלבד היפוכי האותיות מכלם למלך.

ונראה בזה, דהן ידוע מה שכתבו רבותינו גדולי הדורות, המקובלים והפילוסופים גם יחד, שהקב"ה ברא עולמו כדי לתת ביטוי למלכות שמים, דהלא אין מלך בלא עם (רבינו בחיי בראשית ל"ח ל', במדבר כ"ב ב' ובכד הקמח ערך ראש השנה עמוד פ"ב ע"ב) ואין מלך בלי צבא (רבינו בחיי בראשית כ"ב י"ג ועיין עוד בפרקי דרבי אליעזר פרק י').

ובדרך זו ביארו המקובלים מה שידוע שהקב"ה ברא עולמו בעשר ספירות, ועשר הספירות מחולקות לארבעת העולמות בענין הזה. כתר חכמה ובינה באצילות, חסד גבורה ותפארת לבריאה, נצח הוד ויסוד ליצירה וספירת המלכות בעולם העשיה. כי עולם העשיה שבו אנו חיים ופועלים ספירת המלכות היא שבו נגלית מלכות שמים ע"י עבדי ה' נאמניו משרתיו מקיימי מצוותיו הכופים את יצרם לעשות רצונו בלבב שלם.

וזו תכלית הבריאה כי חפץ הקב"ה שיהיה לו דירה בתחתונים (מדרש תנחומא בחקותי אות ג'), ותכלית זו נגלית ע"י בני ישראל עבדי ה' וצבאו.

ובזה יתבארו עומק דברי התוס' דכאשר בלעם הרשע מקלל כלם, עונה הקב"ה לעומתו, שוטה שבעולם, הלא אם אכלה את בני ישראל בטלה מלכות שמים וכל הבריאה תחזור לתהו ובהו, דהלא עולם העשיה ספירת מלכות הוא והקב"ה חפץ במלכות שמים, והוא שכתוב "ותרועת מלך בו", ופרש"י (שם) ותרועת מלך בו לשון חיבה ורעות…" וכן תרגם אונקלוס "ושכינת מלכתון ביניהון". הקב"ה בחר בישראל ורוצה בהם באהבה להיות שכינתו שורה עליהם ומלכות שמים על כתפיהם. ולפיכך אי אפשר לכלותן כלל. וזה עומק הרמז שאותיות כלם אותיות מלך המה, ומשום מלכות שמים אי אפשר לכלותם.

וראה זה פלא, בתהלים קמ"ה בפרק תהלה לדוד שאין כמותו לחיבה ופרק זה נאמר על ידי כל ישראל שלש פעמים בכל יום ופסוקים מסודרים על סדר הא-ב, מצינו שלושה פסוקים שכל ענינם כבוד מלכות שמים בהתגלותו. "כבוד מלכותך יאמרו, וגבורתך ידברו. להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו. מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור". ושלשה פסוקים אלה אותיות כלם הם, ורמז יש בזה דכנגד קללת כלם עומד כבוד מלכותו ית"ש.

ופרק זה שבתהלים פסוקיו נכתבו לפי סדר א' – ב', וכבר ביארתי במק"א דכל פרק שפסוקיו לפי סדר א' – ב' קשור לבריאת העולם שנברא בכ"ב אותיות שבתורה, וכך גם פרשה זו.

והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם.

וזה ענין אמירת המלכיות בראש השנה וכמו שכתב רבינו בחיי בכד הקמח (ערך ראש השנה עמוד פ"ב ע"ב) "ועוד במצוה זו (תקיעת שופר) רמז למלכותו יתברך שביום הזה ברא העולם והיה מלך כי אין מלך בלא עם, ודרך מלכי הארץ לתקוע בשופר בתחלת מלכותם".

ונראה לפי זה דכאשר אמר הקב"ה לישראל "אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם" לא לשם כבוד מלכותו בלבד אמר כן, אלא לטובתם והצלתם של ישראל, דכאשר אומרים אנו לפניו מלכיות ואנו ממליכים את הקב"ה עלינו יש בזה כדי לבטל עצת אויבינו ולסתום פי משטיננו ומקטרגנו המבקשים את כליון ישראל, והמלכות צווחת ואומרת, הלא בני המה עבדיי הממליכים את הקב"ה בעולמו ואין מלכות שמים בלתם וזולתם.

וזו כונת אמירת המלכיות, אמרו לפני מלכויות כדי שמתליכוני עליכם, ושוב אמרו לפני זכרונות כדי שתעלה זכרונכם לפני לטובה דגם ע"י מלכויות עולה זכרוננו לטובה לפני הקב"ה.

הגב על הנושא

לתחילת הדף