אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » אישות ומעמד אישי » אשה שאינה יכולה להסיר הטבעת לענין טבילה

אשה שאינה יכולה להסיר הטבעת לענין טבילה

שאלה:

אשה שנתעברה ונשאר טבעת על אצבעה, ועכשיו א"א להסירה, וצריכה לילך למקוה לטהר עצמה, מה תעשה, האם מותר לילך עם הטבעת, ואמאי.

תשובה:

אשה שאינה יכולה להסיר את הטבעת מעל אצבעה מחמת פצע וכדו' או שאצבעה התנפחה, יש לחתוך את הטבעת, ואם קשה לחתכה, בשעת הרחק מועיל שתסובב את הטבעת סביב האצבע כשהיא בתוך המים, שתהיה רפויה והמים יוכלו לחדור מתחת לטבעת, ואם המבעת מהודקת לאצבע ואי אפשר להזיז אותה כלל ואין המים יכולים לנגוע באצבעה מתחת לטבעת, יש להחמיר דחוצץ ואסור לה לטבול כך, ובשעת הדחק גדול תעשה שאלת חכם אם יכולה להקל ולהחשיב דבטל לגוף.

מקורות והרחבת הענין:

הנה בדין תכשיטים שעל גופה כגון טבעות, צמידים, שרשראות ועגילים, אם הם רפויים אינם חוצצים, ואם הם מהודקים אם מקפדת עליהם הרי הם חוצצים ואם אינה מקפדת אינם חוצצים, אולם לכתחלה אף אם הם רפויים יש להסירם, רק בדיעבד שטבלה ויודעת שהיה רפוי עלתה לה הטבילה.

וכן פסק בשו"ע (יו"ד סי' קצח סעיף כג), השירים והנזמים והטבעות והקטלאות אם הם רפוים, אינם חוצצים, ואם הם מהודקים, חוצצים. וכתב הט"ז (שם ס"ק כג), שאין לומר שזה מיעוט שאינו מקפיד, לפי שמקפדת להסירו בשעת לישה.

ועיין ברמ"א (שם סעיף א) שכתב, הגה, ולכתחלה לא תטבול אפילו בדברים שאינם חוצצין, גזרה אטו דברים החוצצים.

כתב בשו"ע או"ח (הלכות נטילת ידים סי' קסא סעיף ג) צריך להסיר הטבעת מעל ידו בשעת נט"י (ואפילו הוא רפוי), ואפי' אינו מקפיד עליו בשעת נטילה, הואיל ומקפיד עליו  בשעה שעושה מלאכה, שלא יטנפו (ונהגו קצת להקל אם הוא רפוי, אבל יש להחמיר, כי אין אנו בקיאים איזה מיקרי רפוי).

וכתב שם במגן אברהם סימן קסא ס"ק י, ובדיעבד עלתה לו נטילה ברפוי כמ"ש בי"ד סי' קצ"ח סכ"ג, (עיין אליה רבה שם סק"י, מש"כ בזה)

הנה שאלה זו באה לפני החת"ס, ( כתבה בהגהות שו"ע יו"ד קצ"ח סעיף כ"ג), והשיב בזה"ל, ועל כן אשה שהיתה עומדת בבית הטבילה ולא יכלה להסיר הטבעת כי נפח אצבעה, והיתה רפויה, וגם היתה אשה חשובה שאינה רגילה ללוש לעולם, ציותי שעל כל פנים תנסה אם יוסר ע"י צורף זהב, וכן נעשה. אבל אם לא היה אפשר בכך, נראה לי להתיר לכתחילה בשעת הדחק, עכ"ל.

וכן הורה הגר"ש וואזנר בשיעורי שבט הלוי סי' קצ"ח סעיף כ"ג אות ו',

עיין בספר משמרת הטהרה סי' קצח ס"ק קנג, שכתב בשם הגרי"ש אלישיב דאם מצטערת בהסרתה ואין ביכולתה להסירה ודעתה להשאיר כן לעולם, יש להקל.

להלכה למעשה:

אשה שאינה יכולה להסיר את הטבעת מעל אצבעה מחמת פצע וכדו' או שאצבעה התנפחה, יש לחתוך את הטבעת, ואם קשה לחתכה, בשעת הרחק מועיל שתסובב את הטבעת סביב האצבע כשהיא בתוך המים, שתהיה רפויה והמים יוכלו לחדור מתחת לטבעת, ואם המבעת מהודקת לאצבע ואי אפשר להזיז אותה כלל ואין המים יכולים לנגוע באצבעה מתחת לטבעת, יש להחמיר דחוצץ ואסור לה לטבול כך, ובשעת הדחק גדול תעשה שאלת חכם אם יכולה להקל ולהחשיב דבטל לגוף.

הגב על הנושא

לתחילת הדף