אתה נמצא כאן: דף הבית » תשובות מורינו הרב אשר וייס » בדין יורד לאומנות חברו

בדין יורד לאומנות חברו

כ"ז תמוז תשע"ג

כבוד הרה"ג

ר' יצחק שקופ שליט"א

שיקאגו ארה"ב

מכתבו קיבלתי, בנוגע לראובן, חבר בקהילתו, שהתקשר לאחרונה לחברה המוכרת שירותים בתחומים פיננסים וטכנולוגיים והגיע אתם להסכם שלפיו הוא יביא להם לקוחות ויקבל כתמורה דמי תיווך. לאחר שהגיע להסכם עם החברה פנה ראובן לידידים ומכרים בקהילה בבקשה שיתקשרו עם החברה שלו. שמעון שגם הוא חבר בקהילה שנים רבות ולו מומחיות גדולה בשטחים אלו, הינו בעל חברה המספקת שנים רבות שירותים לעסקים של אותם אנשים שאליהם פנה ראובן,  ולכן המשמעות המעשית של בקשת ראובן היא שאנשים אלו יקחו את הפרנסה משמעון ויתנו אותה לראובן. ושואל כת"ר:

א. האם יש כאן בעיה של יורד לאומנות חברו, והאם יש משמעות לעובדה שחברתו של שמעון היא חברה מצליחה וברור שלא תתמוטט בעקבות מעבר חלק מן הלקוחות לראובן, אלא רק יפגעו רווחיה?

ב. האם לאנשי העסקים שהיו בקשרי מסחר עם שמעון יש רשות לנתק את קשריהם איתו ולהתקשר מעתה עם ראובן?

והנני במענה קצר לשאלותיו.

נראה דזכותו של ראובן לפנות לידידיו מבני הקהילה ולהציע להם את שירותיו דכבר נפסקה הלכה בחו"מ סימן קנ"ו ס"ה דרשאי בן מבוי לפתוח חנות אף אם חברו מבני המבוי כבר יש לו חנות במבוי זה, דהלכה כר"ה בריה דר"י בב"ב כ"א ע"ב דמותר לירד לאומנות חברו.

ואף בפסקת חיותי לגמרי נחלקו האחרונים. יש שפסקו דכאשר יש חשש שפרנסתו של הראשון תתמוטט לגמרי אסור לחבירו לירד לאמנותו. כ"כ בשו"ת משאת בנימין סימן כ"ז, בשו"ת שארית יוסף סימן י"ז, וכ"כ החת"ס בכמה תשובות בחשן משפט, עיין סימן ס"א, ע"ט וקי"ח, וכך פסק למעשה מרן הגרמ"פ באג"מ חו"מ ח"א סימן ל"ח.

אך יש מן האחרונים שנקטו דאף בכה"ג מותר שהרי בגמ' לא חילקו בכך, וכ"כ בשו"ת בית אפרים חו"מ סימן כ"ו – כ"ז וכ"כ בשו"ת דברי חיים חו"מ ח"א סימן כ' וכך כתבו הגר"ש טנא והגרש"ב ורנר שהיו מגדולי הדיינים בדורנו, עיין שו"ת ברכת שלמה סימן כ"ו (ועיין עוד בפד"ר ח"ד פס"ד בעמוד 9, ופד"ר ח"ח פס"ד בעמוד 227).

ובשו"ת אגר"מ שם כתב דכל עוד יוכל להתפרנס כאדם בינוני אין כאן טענת פסקת חיותי לגמרי, אף אם היה עשיר מופלג וירד מנכסיו עקב התחרות שנכפתה עליו ע"י השני.

ולפי"ז נראה לכאורה דבני"ד אין שמעון יכול למנוע מראובן מלהתעסק בעסק זה אף אם הדבר יפגע בפרנסתו, שהרי כפי הנראה עדיין יוכל שמעון להתפרנס בכבוד. אלא שיצטרכו הוא ועובדיו ושותפיו להסתפק בפחות.

אמנם לכאורה יש לטעון דאף אם מותר לראובן להתעסק בעסק זה מ"מ אסור לו לפנות באופן ישיר ללקוחות של שמעון על מנת למשוך אותם אליו ולנתק אותם מהקשר העיסקי שהיה להם עם שמעון.

דהנה בב"ב כ"א ע"ב הקשו בגמ' ממה שחייבים להתרחק ממצודת הדג, הרי שאסור לירד לאומנות חבירו, ותירצו שאני מצודת הדג ד"יהבי סייארי" ונאמרו בזה ג' פירושים בראשונים:

א. פרש"י דכיון שבעל המצודה מניח בה דג מת וכך נמשכים הדגים למצודה הו"ל כאילו כבר זכה בדגים והמושך אותם למצודה אחרת הוי כגוזל ממנו.

ב. הרמב"ן פירש דאפשר שהדגים כבר היו במצודה שלו ונמצא דהשני הו"ל כאילו מוציא מרשותו.

ג. ובשם רבי משה אבי רבינו תם הביאו הראשונים דכיון שהראשון טרח והוא זה שגרם לדגים שיתקבצו למקום זה אין לנצל טרחתו כדי לקפחו ולגרום לו לנזק.

והנה לפירוש הרמב"ן וכן לפירוש הר"מ פשוט דבני"ד לא הוי כיהבי סייארא, אך לפי פרש"י לכאורה יש לאסור בני"ד, שהרי הראשון כאילו זכה בלקוחות אלה ואסור לשני למושכם עליו. אך באמת נראה פשוט לחלק בין דגים לבני אדם ועד כאן לא אמרו אלא בדגים שאין להם לא חכמה ולא דעת ולא בינת אדם להם, ובהם אמרו דהוי כאילו כבר זכה בהם בעל המצודה, אבל לא שייך לומר שזה כבר זכה בלקוחות ומי שמשתדל לקשור עמם קשר הוי כגוזל דבר מחבירו.

וכיון שאין ראובן פונה דוקא ללקוחותיו של שמעון אלא הוא פונה לכל ידידיו ומכריו, וזה דרך העולם שספקי סחורות ושירותים משקיעים הון עתק כדי להגיע לקהל יעד וגם ע"י פניות ישירות ללקוחות פוטנציאליים אין בזה כל חשש איסור.

ולגבי שאלתו השניה האם מותר לבעלי העסקים לעבור משמעון לראובן מצד ההלכה או מצד מדת חסידות. פשוט דאין בזה לא איסור ולא חומרא וכל איש זכאי לקנות דברים או לקבל שירות מכל מי שירצה ואף אם כבר הוחזק לקנות אצל פלוני מותר לו להפסיק חזקה זו ולקנות אצל אלמוני.

כל זה נראה ברור לענ"ד.

הנני בברכה מעומק הלב למע"כ שיצליח בכל דרכיו, ויהי ה' עמו בכל אשר יפנה.

ביקר

אשר וייס

תגובות (1)

  • שלמה

    במה שכ' דבאדם ליכא איסורא דמצודת הדג צ"ע מהא דהגמ' שם דימתה זאת ליורד לאומנות חבירו, ואין המשמעות דבתרוץ הגמ' חזרה בה. וכן מדברי התו,ס בקידושין ריש פ' האומר מבואר דדימו דין מרחיקין ממצודת הדג ליורד לגבי מלמד.

    הגב

הגב על הנושא

לתחילת הדף