אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » מחשבה יהודית » בחירת שם לילד

בחירת שם לילד

שאלה:

האם יש איזה שהוא דין או המלצה בבחירת שם לילד?

תשובה:

צריך לדעת, מה ההורים רוצים לקרוא לה, ומה ההתלבטות שלהם לגבי זה? רואים בתנ"ך שקראו שמות שמבטאים רעיון שחשוב להורים, או תקווה של ההורים, או על שם אדם שהיה חשוב להורים, או על שם מאורע חשוב שרצו שייזכר בשמו של הילד, וכיו"ב. האם יש להם משהו באחד מהכיוונים האלה?

כדאי לקרוא על שם אדם צדיק, שזה יוצר שייכות אצל הילד לשושלת מפוארת של עם ישראל, ומעניק רצון להיות דומה לאדם שעל שמו הוא נקרא.

אפשר לקרוא גם שמות חדשים, שלא נמצאים בתנ"ך ובגמרא, או במסורת היהודית, וגם בהם אפשר להבין משמעות. המשמעות של השם שההורים נותנים לילדים שלהם תלוייה בכוונה של ההורים בנתינת השם הזה. למשל, ‫שמות חדשים כמו "נויה" או "מיה", אפשר להבין את שני השמות האלה כבעלי משמעות: "מיה" יכול להתפרש כמו "מ_י-ה" כלומר " מה' " – ומבטא תודה על המתנה שההורים קבלו מה', מה' קבלנו מתנה זו. "נויה" מתפרש "נוי י-ה" כלומר בעלת נוי ויופי מאת ה'. משמעות שם זה תהיה איחול שתזכה למצוא חן ולהיות נאה במעשיה לפני האלוקים.

כך כותב הספורנו (עה"ת ספר בראשית פרק כט פסוק לה) "על כן קראה שמו יהודה. שיש בזה השם אותיות השם הנכבד ועם זה לשון ההודאה ונראה שהיו כל אלה שמות של קדמונים כמו שמצינו קודם לזה יהודית בת בארי וכן שמואל בן עמיהוד קודם לשמואל הנביא והיו בוחרים מהשמות הקודמים את הנופלים על הלשון המאורע".

משמע מדבריו שהשתמשו בשמות קיימים, והעניקו להם את המשמעות שרצו להעניק להם. מסיבה זו, שמות לא תמיד מתאימים מבחינה דקדוקית למשמעות שלהם.

היו שהביאו מהמדרש שאין להשתמש בשמות חדשים שלא קיימים בעם היהודי זה מכבר, שהרי לגבי בני ישראל במצרים נאמר שבח במדרש "שלא שינו את שמם". אך, הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, כותב שאין זה אלא בדור ההוא, ולא עיקרון מחייב לכל הדורות, וז"ל בשו"ת אגרות משה אורח חיים ח"ד סימן סו:

"ובאם ליכא שום טעם לשום שם יש ודאי לבחור בשם אחד מהנביאים והצדיקים שבקראי או למי שהכרנוהו בדור זה לצדיק וגאון ואף כשהוא חי.

והנה בעצם הא מצינו הרבה שמות של אמוראים שנקראו בשם דארמית כגון ר' פפא ור' זביד ומר זוטרא ומר קשישא ומר ינוקא ועוד הרבה ומהגאונים רובם נקראו בשם ארמית, אך אולי יש לומר דארמית שאני כדאיתא בירו' סוטה פ"ז ה"ב לא תהא לשון ארמי קלה בעיניך שהרי הוא נמצא בתורה ובנביאים ובכתובים, וגם עיקר הגמ' דבבלי וירושלמי הוא בארמית ותרגום אונקלוס הוא בארמית והקדיש הוא בארמית שלכן אולי גם השמות עדיפי, וגם הרבה שמות דארמית היו בעולי בבל ושמות אנשי כנה"ג =כנסת הגדולה= היו רובן דארמית ואף שאיתא במדרשות שלא היו שמותיהן נאים לא משמע שהוא בשביל שהיו ארמית וגם לא נאמר שם בלשון גנאי אלא לומר שם לענין המעשים שהיו טובים שזה מיפה את הכל.

והנה יש מקום לומר דזה ששיבחו חז"ל ויק"ר ל"ב בגלות מצרים שלא שינו את שמותן הוא לקודם מתן תורה שלא היה היכר גדול בשביל קיום המצות דבני נח ובפרט שחלק גדול מישראל עבדו ג"כ ע"ז ורובן לא מלו את בניהם עד סמוך להגאולה כשהיו צריכין לאכול הפסח שמל אותן יהושע ומשמע שהיה רוב גדול לבד שבט לוי שהם מלו את בניהם כדכתיב ובריתך ינצורו בברכת משה ואף שפרש"י על אלו שנולדו במדבר היה זה גם במצרים כמפורש במדרשות, שלכן בשביל האמונה שיגאלו ורצו שיהיו ניכרין שהם ישראל הנהיגו להקפיד שלא ישנו את שמם ולא ישנו את לשונם ומטעם זה שייך זה להגאולה משום שבשביל אמונת הגאולה הקפידו על זה, אבל אחר מתן תורה אין לנו חיוב מדינא וגם לא מעניני זהירות ומוסר אלא מה שנצטוינו התרי"ג מצות לדורות והמצות שנצטוו לשעה וכפי שנאמרו בתורה שבעל פה ולכן לא הקפידו ע"ז רבותינו דהא אף עניני זהירות ומוסר ומעלה נמי נאמרו מסיני עיין בריש פרקי אבות ברע"ב ולא היה זה בקבלה שכן איכא מעלה גם אלאחר מתן תורה אלא שבזכות זה נגאלו אבותינו שאפשר לפרש שהיה מעלה ודבר טוב רק אצלם כדלעיל ולא אחר מתן תורה. ואף שמסתבר כן מסתפינא לומר זה בלא ראיות גדולות". עכ"ל.

תגובות (1)

  • שלמה קושלבסקי

    לכאורה יש להביא ראיה לחידוש של האגרות משה מדברי הגמרא בגיטין יא:
    "גיטין הבאים ממדינת הים ועדים חתומים עליהם אף על פי ששמותיהן כשמות עובדי כוכבים כשירין מפני שרוב ישראל שבחוץ לארץ שמותיהן כשמות עובדי כוכבים התם כדקתני טעמא מפני שרוב ישראל שבחוץ לארץ שמותיהן כשמות עובדי כוכבים".

    הגב

הגב על הנושא

לתחילת הדף