אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דיני יום יום » ברכה בגילוי ראש

ברכה בגילוי ראש

שאלה:

באחד המפגשים עם הסטודנטים הגשנו כיבוד, אחד הסטודנטים רצה לברך על האוכל וכשהצענו לו לכסות את הראש לפני שהוא מברך הוא התנגד ואמר שלברך לא אכפת לו אבל לכסות את הראש הוא לא מעוניין. האם יש למנוע ממנו לברך ללא כיסוי ראש, או שעדיף שיברך אף ללא כיסוי ראש.

תשובה:

נראה שאם יש חשש שאם יציעו לברך בכיסוי ראש, לא יברך כלל, עדיף שיברך בלי כיסוי ראש מאשר לא יברך כלל.

מקורות:

מבואר בשו"ע אורח חיים – סימן צא סעיף ג: "יש אומרים שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה". ובבית יוסף כתב וז"ל: "ורבינו ירוחם כתב בסוף נתיב ט"ז (ח"ז דף קמח ע"ד) שאסור לברך בגילוי הראש. ובמסכת סופרים פי"ד (הט"ו) כתוב פוחח הנראים כרעיו או בגדיו פרומים או מי שראשו מגולה פורס את שמע ויש אומרים בכרעיו ובגדיו פרומים פורס אבל לא בראשו מגולה [ש]אינו רשאי להוציא הזכרה מפיו עד כאן נראה שהוא מחלוקת אם מותר לברך בגילוי הראש או אם אסור וכיון דרבינו ירוחם פסק כמאן דאמר אסור הכי נקטינן". והנה אף שמרן כתב בב"י דנקטינן כמ"ד שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה, מ"מ בשו"ע כתב דעה זו בלשון "ויש אומרים".

אם כן, נראה ברור שעדיף שיברך בראש מגולה מאשר לא יברך כלל. ואף אם נקטינן להלכה כרבינו ירוחם שפסק להלכה כמאן דאמר אסור במסכת סופרים, מ"מ בכה"ג נראה ודאי שיש לסמוך על הדעה המקילה.

והנה, יסוד הדין של אזכרה בראש מכוסה, נראה שהוא קיום של מצוות עשה "את ה' אלוקיך תירא" שכתב בספר חרדים – פרק ט – ד) מכלל היראה, שלא להוציא האדם שם שמים מפיו אלא במורא הלב". וכיסוי הראש גורם ליראת הלב ולרצינות, כמבואר בגמ' מסכת שבת "כסי רישך כי היכי דתיהווי עלך אימתא דשמיא". ונראה שלמ"ד שאין איסור הזכרת ה' בגילוי ראש, מ"מ אם מכסה ראשו מקיים בכך הידור במצוות יראת ה'.

אמנם בביאור הלכה (צא, ג) כתב: "וי"א שיש למחות וכו' – ומה שכתוב לעיל סימן ב' דאפילו בלי אזכרה ושלא בבהכ"נ אסור לילך עיין בבה"ט והפמ"ג תירץ דלעיל דוקא ד"א וכאן אסור אפילו פחות מד"א ועיין לעיל שכתבנו שם בשם הט"ז דבזמנינו אסור בכל מקום מדינא אפי' פחות מד"א". הוא מייחס להמשך הסעיף שם, שיש אומרים שיש למחות שלא ליכנס בבית הכנסת בגילוי ראש. ונראה שדבריו כוללים גם את תחילת הסעיף, שעל פי הט"ז מדינא אסור ללכת אפילו פחות מד"א בגילוי ראש.

וז"ל הט"ז על או"ח – סימן חף "ובענין עיקר הדבר אם יש איסור להיות בגלוי הראש כתב רש"ל בתשו' סי' ע"ב דאין איסור מצד הדין דלא כמהרא"י וראייתו ממה שמצינו גבי ק"ש שאמר הקב"ה לישראל הרי לא הטרחתי עליכם לקרות פרוע הראש משמע דאין איסור בדבר וכתב עוד דמדת חסידות הוא לבד מדאמרינן פרק כל כתבי תיתי לי דלא מסגינא ד"א בגילוי הראש ודוקא הליכת ד"א ומסקנתו דמ"מ אפילו בלא תפלה יש ליזהר מאחר שהם תופסים אותו לקלות ולפריצות ובשעת הלימוד אם הבגד כבד עליו יכסה ראשו בבגד דק או משי ואפי' ירצה לברך ברכת הנהנין והוא בלילה שאין לו כובע או באמבטי די לו במה שמכסה ראשו בידיו אף שלענין מכסה את לבו (") לא סגי בכיסוי היד כמו שכתב מהרא"י היינו מטעם שדרך האדם לכסות לבו בידיו ולא ניכר שצריך לכסות הלב אבל למעלה מראשו שהוא ניכר די בכך בפרט באקראי בעלמא עד כאן לשונו. ונראה לי שיש איסור גמור מטעם אחר דהיינו כיון שחוק הוא עכשיו בין העכו"ם שעושין כן תמיד תיכף שיושבין פורקין מעליהם הכובע ואם כן זה נכלל בכלל ובחוקותיהם לא תלכו כ"ש בחוק זה שיש טעם דכיסוי הראש מורה על יראת שמים כההיא דסוף שבת כסי רישך כי היכי דליהוי עלך אימתא דמרך וכן בקדושין דף ל"ג ההוא גברא דלא מכסי רישי' אמרו כמה חציף האי גברא כו' וכ"כ בס' המורה פנ"ב ע"ג גדולי חכמינו נמנעים מלגלות ראשם להיות השכינה חופפת וסוככת אותן וכן היו ממעטים דבריהם לזאת הכוונה כו' עכ"ל. ודאי ירחיק עצמו בזה יותר משאר חוקותיהם אבל מכל מקום מה שכתב רש"ל דדי בכסוי היד על הראש ודאי די בזה אף לסלק חוקות העכו"ם כיון שהוא מורה בזה שאסור לו לישב בגלוי הראש אבל לא יועיל לענין שיצא דבר קדושה מפיו וכמ"ש בסימן ע"ד וצ"ע כנ"ל".

עולה מדבריו שאסור לברך או להזכיר שם בגילוי ראש מדינא מטעם איסור "ובחוקותיהם לא תלכו" שחוק הוא בין העכו"ם שפורקין מעליהן הכובע כשיושבים.

כיון שהמהרש"ל שהביא הט"ז לא חשש לעניין ובחוקותיהם לא תלכו בזה, נראה שבנידון דידן עדיף שילמד לברך אפילו בלי כיסוי ראש, ובמשך הזמן יש לקוות שיעמיק יותר בתורה ויבין עניין יראת ה' וירצה לכסות ראשו.

הגב על הנושא

לתחילת הדף