אתה נמצא כאן: דף הבית » תשובות מורינו הרב אשר וייס » בשאלת הפורים בהר שמואל וגבעת זאב

בשאלת הפורים בהר שמואל וגבעת זאב

לכבוד ידי"נ הגאון המצויין

איש אשר רוח בו, רוח חכמה וגבורה

הרב מרדכי יצחק שווארץ שליט"א

מחשובי הרבנים בגבעת זאב

רב שלום עד בלי ירח.

הן שאל מעכ"ת לדעתי בענין מקרא מגילה במקום משכנו בגבעת זאב. זה שנים שנוהגים לקרוא שם בי"ד כדין ערי הפרזות, אך לדברי כ"ת אין לקבוע בזה דין מנהג כיון ששכונה זו יחסית חדשה ומעולם לא ישבו גדולי תורה על המדוכה לקבוע הלכה בענין זה, אלא שהמוני העם נהגו לקרוא בי"ד כרוב העולם.

השאלה התעוררה בשנה זו עקב פרסום חוברת לביסוס הטענה שמקום קבורתו של שמואל הנביא "רמה" היא, והעיר רמה מוקף חומה מימות יהושע ב"נ. ואם אכן כך נמצא שגבעת זאב נראית ואולי סמוכה לעיר מוקפת חומה ודינה כעיירות המוקפות לקרוא בט"ו.

וכבר נשאלתי בשתא זו ע"י רבים מתושבי הר שמואל וכן ע"י תושבי גבעת זאב, ואבאר בקצרה את הנלענ"ד.

הנה שלשה אפשריות יש בפנינו בהנהגה למעשה:

א. לקרוא בי"ד כפי שנהגו עד היום שהרי זמן קריאה היא לכל וכל עוד לא נתברר שאכן צריך לקרוא בט"ו בודאי או מדין עיירות המסופקות, ודאי יש לקרוא בי"ד כרוב העולם.

ב. לקרוא בט"ו, וזאת אם אכן נקבל את הטענה הנ"ל כהנחה מוחלטת.

ג. לנהוג כדין עיירות המסופקות ולקרוא בי"ד עם ברכה ובט"ו בלי ברכה וכמבואר בשו"ע (סימן תרפ"ח ס"ד ובמשנ"ב שם ס"ק י"א כתב טעם הדברים).

ולענ"ד נראה עיקר שיש לנהוג בעיירות אלה לקרוא בי"ד בלבד וכדין פרזים, ואבאר.

זו פשיטא לן דאין לקבוע נחרצות שדין גבעת זאב והר שמואל כדין מוקפין משום כמה וכמה ספיקות בדבר, ואבאר.

הנה איתא בירושלמי מגילה (ב' ע"ב) "א"ר יוחנן מגבית ועד אנטיפרס ששים ריבוא עיירות היו" והקשו בגמ' דהלא בספר יהושע לא נמנו אלא כמאה עיירות (בפרקים י"ג – י"ט). ותירצו בשתי דרכים, "רשב"ל אמר מוקפות חומה מנה ר' יוסי בר חנינה אמר הסמוכות לספר מנה".

הרי לן לדעת ר"ל שכל הערים שנמנו בספר יהושע מוקפות חומה היו והרי העיר רמה נמנה בספר יהושע כמ"פ (פי"ח פסוק כ"ה, פי"ט פסוק כ"ט ופסוק ל"ו), וא"כ לשיטתו ע"כ שאם קבר שמואל הנביא במקום הידוע בזמנינו שבנבי סמואל מקום קבורתו הוא ושם ביתו הרי ששכונות הנ"ל סמוכות לעיר מוקפת חומה ונראה ממנה ודינם לקרוא בט"ו.

ומטעם זה יש הטוענים שיש לשכונות הנ"ל דין מוקפין ויש לקרוא בהם בט"ו בלבד.

אך לענ"ד אין הכרעה זו נכונה משום ספיקות רבים ותהיות רבות שיש להסתפק ולתהות בזה.

א. הרי בירושלמי נחלקו אמוראי למה נמנו רק כמאה עיירות אף שהיו רבים מהן מגבית ועד אנטיפרס, ואף שר"ל אמר משום שרק אלה שנמנו היו מוקפות חומה ריב"ח אומר משום שהנמנים קרובות לספר הן, ולשיטתו אין כל עילה להניח שמוקפות חומה היו.

ב. הרי בספר יהושע מצינו כמה עיירות הקרויות בשם זה הרמה. אחת בנחלת בנימין "והיו הערים למטה בני בנימן למשפחותיהם… גבעון והרמה ובארות" (פרק י"ח פסוק כ"א וכ"ה), אחת בנחלת אשר "ויצא הגורל החמישי למטה בני אשר למשפחותם… ושב הגבול הרמה" (פרק י"ט פסוק כ"ד וכ"ט), ואחת בנחלת נפתלי "לבני נפתלי יצא הגורל הששי לבני נפתלי למשפחתם… ואדמה והרמה וחצור" (שם פסוק ל"ב ול"ו).

ומי לידינו יתקע שלא היו ערים נוספות הקריות בשם זה, וביותר יש לתהות בזה דמסתבר דשם זה מקורו בנתון טופוגרפי משום שהעיר שכנה בראש הר או גבעה, ואפשר א"כ שערים רבות היו בשם זה ומהי"ת לומר שמקום קבורת שמואל שברמה הוא הנזכרת בספר יהושע.

וראיתי מי שפלפל לטעון דכשם שאין לחוש לשני יוסף בן שמעון כך אין לחוש לשני ערים בשם זה. אך לא קרב זה אל זה כלל, דאטו לא ידעינן שיש בעיר כמה וכמה יוסף בן שמעון, אלא שאין צריך לחשוש שמא יוסף ב"ש השני איבד שטר או שנכתב גם על שמו, ומה זה ענין להניח בודאות שלא קיימת עיר נוספת בשם זה אתמהה, וכי מניחין אנו שאין עוד אדם בשם יוסף בן שמעון.

ג. ואף העצם המסורת שמקום קבורת שמואל הנביא במקום זה יש שפקפקו כידוע מתבואת הארץ להגר"י שווארץ שהיה גאון ובקי נפלא בכל עניני ארץ ישראל וגבולותיה.

וראיתי בקונטרס… שהביא מקורות רבים להוכיח את אמיתת מסורת זו, אך באמת אין כל הכרח מרוב המקורות אלא שהיה מקום מסויים המוחזק כקבורת הנביא שמואל, אך אין כל הכרח שאכן מדובר במקום זה הקרוי גבי סמואל, וז"ב ופשוט לכל מעיין.

ד. אך עיקר דעתי בזה במה שנראה דמעיקרא דדנא פירכא, דהלא במס' מגילה שבבבלי (ה' ע"ב) איתא "גופא, חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר, מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי לא. ומי מספקא ליה מלתא דטבריא, והכתיב וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת, וקיימא לן רקת זו טבריא. היינו טעמא דמספקא ליה משום דחד גיסא שורא דימא הות. אי הכי אמאי מספקא ליה, ודאי לאו חומה היא, דתניא… לענין בתי ערי חומה לא מספקא ליה, כי קא מספקא ליה לענין מקרא מגילה, מאי פרזים ומאי מוקפין דכתיבי גבי מקרא מגילה, משום דהני מיגלו והני לא מיגלו, והא נמי מיגליא, או דלמא, משום דהני מיגנו והני לא מיגנו, והא נמי מיגניא. משום הכי מספקא ליה".

הרי לן שטבריא מן העיירות המסופקות היא, ואף שבספר יהושע כתוב להדיא שרקם מערי המבצר היא, ואעפ"כ נסתפקו אם דינו כמוקף חומה. וכך נפסק ברמב"ם (פ"א מהלכות מגילה הי"א) ובשו"ע (סימן תרפ"ח ס"ד) ובנו"כ שם.

וע"כ דיש לנו להניח מזה אחד משתי הנחות:

א. אף דבירושלמי איתא בשם ר"ל דכל העיירות שבספר יהושע מוקפות חומה היו, אין זה דעת הבבלי ואף ערי המבצר שבספר יהושע לא בהכרח מוקפות חומה היו, והלכה בזה כבבלי כמבואר, הרי שדברי הירושלמי נדחו מן ההלכה.

ב. אף דאכן עיירות אלה מוקפות חומה היו מצד המציאות, אפשר דבהלכות מגילה אין דינם כמוקפות חומה וכדחזינן בגמ' לגבי טבריא, דאף שהיתה מערי המבצר מ"מ נסתפקו בדינה לגבי מקרא מגילה.

וק"ו הדברים לגבי שאר הערים שבספר יהושע דאף דבמדה מסויימת היו מוקפות חומה אין כל הכרח שיש להן דין מוקף חומה לגבי מגילה וכדחזינן לגבי טבריא.

וכל זה מלבד הרבה ספיקות שיש בזה בדין עשרה בטלנים ועיר שחרבה, אך לא ראיתי צורך להאריך בזה כיון שלענ"ד עיקר הטענה הנשענת על הירושלמי נסתרת מן הבבלי והפוסקים כמבואר.

ומשום כ"ז נראה דיש לקרוא בעיירות אלה בי"ד כרובא דעלמא.

ביקרא דאורייתא

אשר וייס

הגב על הנושא

לתחילת הדף