אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דינים שונים » הוצאת ספר תורה לצורך קירוב רחוקים

הוצאת ספר תורה לצורך קירוב רחוקים

שאלה:
כחלק מלימודי היהדות לוקחים אנו את התלמידים שאינם שומרים תודה ומצוות לסיור בבית כנסת, רצינו לברר האם מותר כחלק מהסיור להוציא את ספר התורה מארון הקודש על מנת ללמדם על הספר תורה.   

תשובה:

אכן, רשאים אתם להוציא את הספר תורה להראותו לאותם שעדיין אינם שומרי תורה, ולא זלזול בכבוד התורה איכא, אלא כבוד התורה איכא, ללמד תועים בינה, להראות לבניו של הקב"ה את תורתו הק', יפיה ובינתה, כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים (דברים ד), וראוי ונכון הדבר להראות את ספר התורה לפניהם בזהירות יתירה. ואם יש אפשרות שאחר כך יקרא מתוכו שנים מקרא וכיו"ב, יועיל בזה ליתר שאת.

מקורות:

ספר תורה קדושתו אין לה שיעור, ויש להחמיר חומרא רבה בהשתמשות בו, וראה בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יב סי' מ אות א) שנשאל אודות זה שמוליך את הספר מן הארון קודש אל התיבה, אם רשאי לצעוד כמה צעדים אחורנית או לצדדים, ולהושיטה לעומדים שם שינשקו אותה, וכתב בזה הלשון: גם בעיני הדבר נראה תמיד למוזר, ואני מרגיש בכך כפחיתת כבוד לס"ת כאילו מחזרים ומבקשים שינשקו אותה, וגם עצם הסטיה אתה ממחוז חפצה מהוה אי כבוד לה, וברור שכבודה היא שכל העומדים וכל הנמצאים יחזרו המה אחריה ויתקרבו אליה לנשקה. ואלה שלא מתקרבים יהיה מאיזה טעם שיהיה אין לו לנושאה להתקרב אתה אליהם. ע"כ. והביא כן משו"ת ריב"ם שנייטוך (עיקר דינים לבני ישראל שבתחילת הספר סעי' טז) שכבר הרעיש על הדבר הזה, והזהיר שלא יטול הש"ץ את הס"ת ויוליכנו אצל כל אחד ואחד ויושיטנו לו כמו חתיכת חפץ, כי זה גנאי גדול ובזיון גדול לתורתנו הקדושה, והוא דומה לחילול ה', כי איך ימלא לבו של בשר ודם שלא להטריח את עצמו לילך לס"ת לנשק כ"א שהס"ת יבא אליו, אלא כל אחד ואחד ילך אל התיבה לנשק הס"ת אם ירצה.

וביותר, נחלקו האחרונים האם מותר להוציא ס"ת לקריאת פרשת הנשיאים בימי חודש ניסן [מנהג שנזכר בשל"ה (דף קמ ע"ב), ובאליה רבה (סימן תכט סק"ו), ובחק יעקב (שם סק"י), ובשלחן ערוך הגאון רבי זלמן (סט"ו), ועוד], דהגאון הנצי"ב בשו"ת משיב דבר (חאו"ח סימן טז) כתב, שביום שאין בו קריאת התורה, יש איסור לקרות בספר תורה בלי ברכה, וכדמוכח במגן אברהם (סימן קמד) שנהגו להוציא ספר תורה לחתן לקרוא ואברהם זקן, וביום שאין בו קריאת התורה לא נהגו בזה כלל, שמע מינה שיש איסור בדבר. והיינו משום שעל פי הירושלמי ברכות (פרק ג שאכלו) עיקר דין ברכות התורה הוא מן התורה בעת שקוראים ברבים, ודלא כתלמודין דעיקר ברכות התורה מן התורה הוא בינו לבין עצמו, וברכות התורה על ספר תורה בצבור אינו אלא משום כבוד התורה. ונהי דקיימא לן כתלמודין, יש לחוש להירושלמי שלא לקרות בתורה בצבור בלא ברכה. ע"ש. וכן העיר בשו"ת רשב"ן (חאו"ח סימן צט) על אותם שנוהגים כן.

וראה עוד להש"ך (יו"ד סימן ער סק"ה) שכתב בשם הפרישה, שבזמן הזה שהותר לנו לכתוב ספרים דפים דפים כל אחד בפני עצמו, למה לנו לזלזל בכבוד הספר תורה בחנם ללמוד מתוכו שלא לצורך, ולכן כתב הרא"ש שבזמן הזה אין מצות עשה לכתוב ספר תורה כיון שאין אנו לומדים מתוכו. וכתב הש"ך, שכן עיקר לדינא, וכד' הרא"ש, ודלא כהבית יוסף והב"ח שכתבו שאף הרא"ש סבירא ליה שיש מצות עשה בכתיבת ספר תורה גם בזמן הזה וכו'. ע"ש. וכן הסכים הפנים מאירות חלק ג (סוף סימן כ). וכן הורה הגרי"ש אלישיב לאסור להוציא ס"ת עבור קריאת פרשת זכור לנשים.

אולם, ראה למו"ז מרן הגר"ע שליט"א בספרו חזו"ע (הל' פסח עמ' ג) שכתב לדחות דברי הנצי"ב, דהואיל ואנו תופסים לעיקר כתלמודין שאין ברכות התורה על הספר תורה בצבור אלא משום כבוד התורה, ממילא אין להחמיר ולהמנע מלקרות בספר תורה אפילו בצבור בלא ברכה, כל היכא דלא תקנו רבנן מעיקר הדין. ואין צריך לומר שאם אין עשרה הוה ליה כיחידים, וקוראים לכתחלה בספר תורה בלי ברכה. ומ"ש הש"ך, כבר כתב הברכי יוסף (שם ס"ק ט) ע"ד שאינו מחוור, והעיקר כמו שכתב מרן הבית יוסף בד' הרא"ש. וכן דעת הגאון באר שבע בתשובה. וכן מוכח מדברי גורי האר"י זצ"ל. וכן עיקר. ע"כ. וכן הסכים הגאון בעל חקרי לב בשו"ת סמיכה לחיים (חאו"ח סימן ז). ע"ש. וע"ע בשו"ת אבני צדק (חיו"ד סימן קח). ולפי זה, רשאי כל יחיד לקרות בספר תורה ואין בזה זלזול ח"ו. וכ"כ בשו"ת תורת יקותיאל (סי' מו) לדחות דברי הרשב"ן הנ"ל שהעיז לפקפק במנהג החסידים בזה, ושכן נהג הגאון בעל ערוגת הבושם ועוד מגדולי הדור להוציא ספר תורה לקריאת פרשת הנשיאים בניסן. ע"ש. וכ"כ הגאון ממונקאטש בספר נימוקי א"ח (סימן תרסט) לדחות דברי המפקפקים בזה. וכ"כ בשו"ת הר צבי (או"ח סי' סט) ובשו"ת מהרי"ץ (סי' לב) ובשו"ת מהר"י שטייף (סי' רצה) שכן הוא מנהג קדמון בירושלים, ולא העירו לאסור.

ועיין בבית יוסף (סימן ער) שסיים שאדרבה זוהי עיקר המצוה שיקרא בו הוא ובניו. וכ"כ להדיא בשו"ת הרדב"ז חלק ג (סימן תקכט), שמי שיש לו ספר תורה בביתו ויש לו גם כן חומש עדיף טפי לקרות הפרשה שנים מקרא (ואחד תרגום) מתוך הספר תורה, כיון שיש בספר תורה קדושה רבה, ועיקר עשייתו לקריאה, ולא להניחו בבית גנזיו. ועדיף טפי מן החומשים אף על פי שניתנו ליכתב ונהגו לכתבם אין זו עיקר המצוה, ובלבד שיהיה בקי בקריאה בטעמים ונקודות כהוגן, ושכן דעת הרא"ש וכו'. וכ"כ עוד הרדב"ז בלשונות הרמב"ם חלק ב (סימן קנז). ע"ש. וכן הוא בכנסת הגדולה ובמחזיק ברכה (או"ח סימן רפה). ע"ש.

ועפי"ז כתב מו"ז שם דאף היחיד רשאי לקרא בספר תורה שנים מקרא ואחד תרגום, כמבו' מדברי הרדב"ז.

אלא דנדון דידן לכאו' גרע, שהרי אינו מוציא את הס"ת לצורך קריאה בו, שזהו עיקר שימושו, אלא בכדי להראותו לאותם שאינם שומרים עדיין תו"מ, לקרבם לצור מחצבתם. ומנ"ל להתיר כן. והלא כמה החמירו הפוסקים בטלטול ס"ת ממקום למקום אף לצורך קריאה, וכ"ש שלא לצורך. ועי' גם בשו"ע (שו"ע או"ח סי' קלה סי"ד) שכתב שבני אדם החבושין בבית האסורין, אין מביאים אצלם ס"ת אפי' בר"ה ויוה"כ. ע"כ. ועי' במשנ"ב (שם ס"ק מז) שביאר הטעם, שזלזול הוא לס"ת להוליכה אל אנשים שצריכין לה כי כבודה שילכו אנשים אליה. ע"כ.

וראיתי בשו"ת שרידי אש (ח"ב סי' עט) שנשאל אם מותר להציג ס"ת בתערוכה, וכתב בזה"ל: אך אם יש בסירוב להציג ספר תורה בתערוכה חשש של עלבון הממשלה, ומאידך יש כאן בהצגת ספר תורה משום קידוש השם, כמו שכתב כת"ר. דעתי להקל ולהתיר הצגת הספר תורה בתיבה זכוכית, וטוב יותר לקחת ספר תורה פסול (ויותר טוב שיש בו פסול שאינו ראוי לתיקון). ואף שאמת הדבר כמו שכתב כת"ר, שגם לספר תורה פסול יש קדושת ספר תורה, מ"מ כל האחרונים מעדיפים בענינים דומים ספר תורה פסול. וטעמי ונמוקי להקל הוא, מה שהתירו להוציא ספר תורה לכבוד המלך (עי' יו"ד סי' רפב בפתחי תשובה ס"ק א), ובזמננו, שבטלה המלכות המכותרת, באה הממשלה במקומה. טעם שני, שההצגה בתערוכה היא להראות יופי תורתנו הקדושה ולהרבות כבודה בעיני הבריות, וזה מותר. ועי' בשו"ת גור ארי' יהודה (יו"ד סי' כב), שהתיר לטלטל ספר תורה כדי להראות יפיו לאחרים, והביא ראי' ממס' יומא (ע, א), שא"ש: מביא ספר תורה מביתו וקורא בו כדי להראות חזותו לרבים, ועיי"ש בפירש"י. ואף שיש לפקפק נגד ראי' זו, מ"מ הסברא עצמה נכונה. ואין לחשוש למה שכתב בשו"ת ח"צ שאסור למכור ספר תורה בפומבי (על ליציטאציע) – דהתם יש בזיון לספר תורה, אבל בתערוכה אין בזיון לספר תורה, ואדרבא שמחשיבים אותו. וגם על דינו של הח"צ חולקים השבו"י ועי' בברכי יוסף (יו"ד סי' ער). וכדי לצאת ידי המחמירים, טוב לבקש אנשים יראים בלוזנה, שיבואו בכל יום למקום התערוכה ולקרות בתורה ממקום הפתוח (בלא ברכה). ולפי"ד אין צורך בכלי כפול, שזה הוא רק לענין תשמיש המטה, אבל לא במקום שיש לחוש לבזיון גוף הספר תורה. עכ"ל.

מעתה בנדון דידן, נראה שאדרבה לא זלזול בכבוד התורה איכא, אלא כבוד התורה איכא, ללמד תועים בינה, להראות לבניו של הקב"ה את תורתו הק', יפיה ובינתה, כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים (דברים ד), וראוי ונכון הדבר להראות את ספר התורה לפניהם בזהירות יתירה. ואם יש אפשרות שאחר כך יקרא מתוכו שנים מקרא וכיו"ב, יועיל בזה ליתר שאת. ובעיקר ההיתר, כן הסכים עמי גם מורנו הגאב"ד שליט"א.

הגב על הנושא

לתחילת הדף