אתה נמצא כאן: דף הבית » תשובות מורינו הרב אשר וייס » חיוב הסיבה לאדם שקשה להשתמש ביד ימין

חיוב הסיבה לאדם שקשה להשתמש ביד ימין

שאלה:
בחור שנפגעה יד ימינו בתאונת דרכים וכשהוא מיסב על צד שמאל יש לו רעד ביד ימינו וקשה לו להכניס את המצה לפיו, וכאשר הוא ניסה בעבר לשתות ביד ימין כשהוא מיסב על צד שמאל נשפך היין. אם לא יסב כלל יגרם לו בושת פנים כי כל הנוכחים ישאלו מדוע אינו מיסב ונפשו בשאלתו אם ראוי שיסב הסיבת ימין.

 תשובה:

נראה אכן שרשאי הוא להסב על צד ימינו, ולא זו בלבד שהוא רשאי לעשות כן אף אפשר שגם מצוה עליו לעשות כן, דהנה שני טעמים אמרו למה הסיבת ימין אינה הסיבה.

א: הרשב"ם בפסחים ק"ח ע"א כתב "שהרי בימינו הוא צריך לאכול".

ב: ועוד אמרו בגמ' שם "ועוד שמא יקדים קנה לושט". וברש"י פירוש דלא קאי על הסיבת ימין אלא על פרקדן, אך הרשב"ם שם דחה פירושו וכתב דזה טעם נוסף שלא יסב על צד ימינו משום סכנה, שמא יקדים קנה לושט, עי"ש.

ומ"מ כל הפוסקים הביאו בזה את שני הטעמים.

ונפ"מ באיטר, דאם משום סכנה הרי גם באיטר יש סכנה שמא יקדים קנה לושט, אבל אם זה משום שצריך לאכול בימין, הרי האיטר אוכל בשמאלו ובדין הוא שיסב על צד ימינו.

ונחלקו בזה למעשה. בתרומת הדשן סימן קל"ו פסק דאיטר יסב על צד שמאל דעיקר הטעם משום סכנה דחמירא סכנתא מאיסורא ומשו"כ גם איטר אינו מיסב על צד ימין, וכ"כ הרמ"א שם בסעיף ג'. ועי"ש במשנ"ב דיתאמץ לאכול בימין אף שרגיל הוא לאכול תמיד בשמאלו. ומ"מ כתב שם המשנ"ב מהפמ"ג דאם היסב בימין יצא יד"ח הסיבה, דימין דידה כשמאל כל אדם, עי"ש.

אך רבים מן הפוסקים נקטו דעיקר הטעם דהסיבת ימין אינה הסיבה אינה אלא משום דצריך לאכול בימין, ושמא יקדים קנה לושט לא הוי ברי היזיקא, ומשום כך פסקו דאיטר יסב בימינו, כ"כ הרדב"ז בח"ג סימן תקפ"ז (סעיף י"ב), וכך דעת המהר"ל בגבורת ה' פרק מ"ח, וכ"כ במור וקציעה ובסידור היעב"ץ, ועי"ש שהעיד שרבים הסיבו בימין ולא ניזוקו, ועוד דשליחי מצוה אינן ניזוקין, וכשאיטר מיסב בשמאל אין זה דרך חירות כיון שהוא מצטער בכך, עי"ש.

ויש לחלק בין איטר לני"ד לכאן ולכאן, להקל ולהחמיר. מצד אחד אפשר דהאיטר ניחא טפי שיסב בימין כיון דלגבי שאר דיני תורה שמאלו כימין כל אדם וימינו כשמאל כל אדם. משא"כ בני"ד שהוא ימני מטבעו אלא שתנועה זו קשה לו עקב פציעתו, ואפשר דמשו"כ אין הסיבת ימין הסיבה לגבי דידיה.

אך מאידך אפשר דכיון דבני"ד אינו יכול לשתות בימינו וגם לאכול בימינו קשה לו מאד, ויש לו בושת פנים שידעו שהוא מוגבל בתנועותיו עקב פציעה, בכה"ג לכו"ע אין הסיבת שמאל הסיבה כיון שיש לו צער רב ובושה גדולה וגם קשה לו לאכול ולשתות כשהוא מיסב על שמאלו ובכה"ג נכון טפי שיסב לימינו.

וידעתי שבביאור הלכה שם כתב דגידם ביד ימין לא יסב כלל, מחשש שמא יקדים קשה לושט, אך השבלי הלקט סימן רי"ח כתב דגידם יסב על צד ימינו, ולשיטתו אזיל דפירש שמא יקדים קנה לושט דכאשר יסב על צד ימינו ירצה לשחרר יד ידינו על מנת לאכול עמה, ובגידם זה לא שייך, עי"ש.

ומ"מ נראה דבאכילה מועטה של מצה וד"כ יכול הוא ליזהר ואין בזה סכנה גמורה.

וכיון שמדובר בבן קהילות אשכנז ונוהגים אנו להקל דיוצא בדיעבד ללא הסיבה כלל, וכל ענין ההסיבה לכתחלה הוא הסיבת ימין ודאי לא גרע מאכילה ללא הסיבה כלל, יש לו להסב בצד ימין ויזהר מאד שלא יקדים קנה לושט, וראוי שלא יטה לימין אלא מעט כדי להתרחק מן הסכנה, וזכות המצוה תגן עליו מכל צער, נזק וסכנה.

באהבה רבה

אשר וייס

הגב על הנושא

לתחילת הדף