אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » עסקים וממונות » השבת גניבה ממוסד ציבור

השבת גניבה ממוסד ציבור


שאלה:

בעל תשובה שלפני שנים רבות בהיותו בצבא גנב לבנות חבלה ושאר חומרי חבלה, ובינתיים נאבדו ואינו יודע מקומם, האם יש דרך לתשובתו?

תשובה:

הנה לענ"ד נראה שודאי גם כלפי "גוף ציבורי" יש חיוב השבה. וע"כ, לכתחילה אם יש באפשרותו לשלוח מכתב לקצין תחזוקה ולהעלות על הכתב את השאלה הנ"ל, נראה שכל תשובה שתתקבל, הן אם ימחלו על מעשיו, ובין אם יורהו אחרת, יש לזה תוקף הלכתי של מחילה.

ואם אינו יכול לעשות כן, נראה שיתרום דבר הנצרך לבסיסי הצבא, שעל ידי כך יגרום למיעוט הוצאות מקופת הצבא, ויש בכך משום השבת הגזילה.

ואם גם זה לא ניתן להעשות, נראה שדינו ככל הגוזל את ממון הרבים, שיש לו לעשות צרכי רבים בממון הגזילה.

מקורות:

כתב מרן בשו"ע (שו"ע סימן שס ס"א): כל הגוזל, חייב להחזיר הגזילה עצמה שנאמר: והשיב את הגזילה אשר גזל (ויקרא ה, כג). ואם אבדה או נשתנית, משלם דמיה, בין שהודה מפי עצמו בין שבאו עליו עדים שגזל. ע"כ.

ואין חילוק בזה בין אם גנב מישראל גדול או קטן, ובין אם גנב מגויים. וכמ"ש מרן (בחו"מ סי' שמח ס"ב).

אלא דיש לדון בכה"ג שהגניבה היתה מגוף ציבורי, ואין כאן 'אדם' שממנו נגנב, האם אכתי יש חיוב השבה, וראיתי בכעי"ז בשו"ת אגרות משה (חו"מ ח"א סי' פח ד"ה ומה ששאלת באות ט) לענין מי שהבריח מכס וערמה מתשלומי טלפון וסאבווי וכד', וכתב בזה"ל: הנה ודאי צריך תשובה ע"ז ולהזהר שלא לעשות עוד. וחפצים שבעין שישנם עדין צריך להשיב, שכן מפורש בתוספתא (פ"י דב"ק ה"ח) ואיפסק כן ברמב"ם (פ"א מגזלה ה"ב) שכתב ואם גזלו או עשקו יחזיר, עיין שם וכן בש"ע (סי' שמ"ח סעי' ב). ואם אינם בעין ע"י אונס מסופקני אם יש דין תשלומין וראוי להחמיר, וכ"ש באינם בעין באיבד בידים שצריך להחמיר. ועיין בנה"מ שם סק"א שמקשה על עצם דין השבה אך מ"מ טוב להחמיר. ע"כ. הרי שנקט שגם בכה"ג יש עליו חיוב השבה. וכ"כ כיו"ב בשו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' שיא), וכתב עוד דאף אי נימא דליכא משום דינא דמלכותא, הרי הוי גזילת הרבים, שהרי המלכות לא קנאה הכסף, נמצא דכל הכסף באמת שייך אכתי לבעלים מדינא לכל אחד ואחד, ופשוט דהרבה ממון יש שם מבני אדם שונים והם המפקחים על כל כסף הנ"ל, אבל עיקר הכסף שייך להנותנים הממון וא"כ אם יגזול הוא מכסף נמצא גוזל את הרבים או שיחייבו את הרבים עוד ליתן כסף או שישלמו בכסף הרבים החסרון שזה יגזול ודו"ק היטב.

ואף שהארכתי בשו"ת משיב משפט (ח"א סי' ג) לבאר דין חברה בע"מ, והבאתי דברי הפוסקים דאין בה איסור ריבית, מאחר ואין לה בעלים. מ"מ נראה דדוקא לדברים שהתורה הגבילה את האיסור באופנים מסוימים, שייך לומר שבכה"ג כיון שהחברה היא ישות עצמאית, ליכא איסורא, וכהא דריבית וכיו"ב. אך ודאי שלא התירה תורה לעבור על אחת מעשרת הדברות "לא תגזול", שהרי ודאי הממון לא הופך להיות הפקר. וכן ראיתי שכתב בשו"ת ישועת משה (אהרונסון, ח"ד סי' ד), וכ"נ מתשו' מנח"י (ח"ט סי' קיא) שהובאה להלן. וע"ע בפתחי חושן (גניבה עמ' יח).

ולענין השבת הגזילה, הנה כתב מרן בשו"ע (סי' שנד ס"ב ושם ס"ד), דמשלם דמים כשעת הגניבה. ואף שבכה"ג אין כאן נגזל שיקבל את הגזילה בחזרה, הנה לא מבעיא למה דקי"ל שכשגזל מרבים, יעשה בזה צרכי רבים, וכמ"ש מרן בשו"ע (סי' שסו ס"ב), וא"כ בכה"ג בהשבתו מ"מ עושה צרכי רבים. אלא דאף בלא"ה, הרי כל גזילתו גרמה לכך שהוצרכו להוציא מקופת הצבא סך נוסף לרכישת לבנות חבלה וכיו"ב במקום אלו שנגנבו, וע"י שנותן דבר הנצרך מחזיר לאותה קופה, שהרי עי"ז ימעטו מרכישת אותו הדבר.

אלא דיש לעיין, דאף שנתבאר לעיל דפשיטא שיש איסור גזל מחברה בע"מ, ומקופת ציבור, מ"מ מנ"ל שיש כאן דין "והשיב את הגזילה", שהרי כתב הנתה"מ (סי' שמח ס"ק א) דאף שאסור לגנוב מן הגוי, מ"מ אחר שגזל, אין בו דין השבה. אולם מלבד שרבו החולקים ע"ד, הנה גם הנתה"מ שם כתב דמ"מ יש חיוב השבה מצד קידוש השם, וכמבו' כן בדברי הרמ"א (אה"ע סי' כח ס"א). וה"נ י"ל בנ"ד. וע"ע בשו"ת מהרי"ט (חיו"ד סי' לט) ובפ"ת (סי' שא ס"ק ו) דמ"מ יש חיוב לצאת ידי שמים.

ומ"ש דנראה שמועיל מחילה מקצין תחזוקה וכיו"ב, הנה לכאו' יש לדון האם מדין תורה מהני מחילתו אחר שאין הוא בעלים, וכיו"ב כתבו האחרונים לדון לפני כשלושים שנה בהפרשת תרו"מ מדגן שנקנה ע"י הרשויות מהחקלאים, והיו שעוררו כיצד אפשר להפריש תרו"מ אחר שאין כאן בעלים. ובאמת בשו"ת קנה בשם (יו"ד סי' ק) כתב דאין אפשרות לעשר מדגן זה שביד השלטון, וחשיב כתורם את שאינו שלו, דלא הוי תרומה. וכתב עוד, דלא שייך דין אפוטרופוס בזה, כיון שהממון אינו שייך לאף בעלים פרטי, ואם אין בעלים, לא שייך אפוטרופוס. ע"כ. אלא שכבר חלקו ע"ד כל גדולי הפוסקים, כיעוי' בשו"ת קנין תורה בהלכה (יו"ד סי' קיד אות ה) שכתב דאף אי נימא דהוא ממון הרבים, מ"מ הרי מאחר ויש מי שממונה לטפל בדברים, שוב אין זה נחשב ממון ציבור, אלא ככל ממון של יחיד. וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק (ח"ט סי' קיא) וז"ל: הנה בנוגע לדין בעלות כללי לומר דל"ה בעלות כבר הבאתי בספרי (ח"ג סי' א'), מה שדברו בזה גדולי הפוסקים, ואיך שיהי' הרי גם ציבור והקדש הוי רק בעלות כללי, ומ"מ יש בכחם ובכח הגזבר שלהם להפריש תרו"מ מהפירות שהגיע אליהם אחרי שנתחייבו בתרו"מ ולא הופרשו קודם, כמפורש יוצא גבי הקדש מדברי הירושלמי (תרומות פ"א) וכו' וממילא הה"ד גבי צבור לענין תרו"מ, והממונה שלהם דהוי כמותם, וכמו בכל עניני צבור דכחיהם כמותם, וכמפורש יוצא מדברי הפוסקים המובא במכתבו האחרון הנ"ל של כ"ת. ע"כ. ועי' לו עוד שם (סי' קיב). הרי שהסכימו דממונה ע"פ השלטון על נכסי המדינה, יש לו דין גזבר ואפוטרופוס ויש בכחו להסכים, וה"ה נמי למחול.

הגב על הנושא

לתחילת הדף