אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דינים שונים » השתתפות בטקס ממלכתי בכנסיה

השתתפות בטקס ממלכתי בכנסיה

שאלה:

רב באחת הקהילות שהוזמן להשתתף בתפילה בכנסיה של נוצרים לכבודו ובהשתתפותו של הנשיא. הסתפק האם משום איבה מותר להיענות להזמנה, או שמא אין מקום להתיר איסור זה.

תשובה:

אמנם קשה להתיר השתתפות מהסוג הזה ברמה של לכתחילה, אבל ברמה של בדיעבד היה לו על מי לסמוך.

מקורות:

בגמרא מסכת עבודה זרה (יא, ב) מבואר שאסור ליכנס לבית עבודה זרה, וברמב"ם בפירוש המשניות (ע"ז פ"א, מ"ד) כתב שכמעט אסור אפילו להביט בו, והביאו להלכה הש"ך סי' קמ"ט סק"א, וכן כתב בחכמת אדם פד, טז.

בספר שבילי דוד (סימן קנד) כתב שכיון שמדובר באיסור תורה, אין להתיר את הכניסה לכנסייה לצורך טקסים שונים מטעם של חשש איבה (ע"ש שגם במקום הפסד פרנסתו אסור להיכנס לשם). כך גם בשו"ת פרי הארץ (ב, ד) נשאל אודות אנשי ציבור יהודיים שנועדו ביום הזיכרון של אחד משרי המדינה ונכנסו לבית תיפלתם לטקס אשכבה, והשיב שעברו על עבירה חמורה שיש בה שורש איסור עבודה זרה, שאפילו במקום איבה אין מקום להתירו כלל, ע"ש שצריכים כפרה ותשובה שלמה על כך. כך בשו"ת חיים ביד (סימן כו) כתב בחומרה רבה אודות הכניסה לבית עבו"ז של עכו"ם, וכן הורה בשו"ת ערוגת הבושם (סימן קטו, ע"ש שמי שהצטרף לתפילתם אין לצרפו למניין), וכך כתבו פוסקים נוספים (ראה גם באריכות בשו"ת יביע אומר, ח"ב, סימן יא, וכתב שם שקל וחומר אם רב בישראל הוא, שיש בכך חילול ה' גדול).

מנגד, יש שהתירו להיכנס לבית עבודה זרה משום איבה, כמו שהביא בשו"ת חיים ביד הנ"ל מס' אורחות חיים (ע"ש שמי שנכנס לבית ע"ז אומר "אשרי שישלם לכם כגמולכם", ועוד כללים ע"ש), ובש"ת יבי"א הנ"ל כתב שצ"ל שמדובר במי שנכנס מפני פיקוח נפש, וזה דחוק כמובן. כך בשו"ת וישיב משה (ח"א, סימן רלה) כתב להתיר במקום שיש חשש לאיבה ושנאה, ע"ש שהדגיש שאין להתיר אלא לפי הצורך. עם זאת, דעת המקלים בכך בטלה בפני דעת המחמירים.

אך בנוסף על עיקר הדיון על כניסה לבית עבודה זרה במקום איבה, יש גם לדון על מעמדם של נוצרים וכנסיות בזמנינו. עיון בפוסקי הזמן מגלה שרובם לא הבחינו בין הנוצרים והכנסיות של זמנינו לבין אלו של ימי קדם: ראה בשו"ת יביע אומר הנ"ל ובשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן מה, וראה גם ברכי יוסף קמט, ב, מנחת אלעזר ח"א סימן נג, רבבות אפרים ח"ג סימן תצו, שערים מצוינים בהלכה קסז, ט, ועוד. אך באמת ראוי לציין שאופיים המהותי של כנסיות הנוצרים השתנה מאד עם רבות השנים, וכיום רבים מתוכם רחוקים מאד מכל עניין עבודה זרה (ובפרט אצל הפרוטסטנטים), ולכן לא ברור שתוקף האיסור כיום יהיה כמו שהיה בזמני קדם.

בנוסף לכך, הרי שכיום דבר ידוע הוא שטקסי כבוד אינם נעשים בסגנון של דת כזו או אחרת, אלא בדרך כלל נהוג לעשות טקס החובק במהותו את כל הדתות (interfaith בלשונם), וגם משום זה יש מקום לחלק בין כניסה לתוך כנסייה של פעם לבין הכניסה היום.

מנגד, יש מקום להעיר שכיום גם העניין של 'איבה' השתנה, שכן כיום הממשל והרשויות אינם מוסמכים לנהוג אלא לפי חוק וחיקוק, ובמדינות מתוקנות מקפידים מאד על עניין זה כנודע, ולכן יש לדון שכל הטעם של 'משום איבה' נפל לבירה. אך לענ"ד אין הדבר כן, אלא אף כיום שייך טעם זה, שכן למרות כל החוקים והתקנות המבקשים להעמיד כללים אובייקטיביים להתנהלות הרשויות, ברור שגם כיום אין תחליף לקרבה אנושית, ואם יבחינו הגויים ביחס מזלזל מצד היהודים אין ספק שדבר זה עשוי להרע ליהודים בכל מיני עניינים הנוגעים לממשל ולרשויות – ומה עוד שהנשיא היה נוכח, ואילו היה מרגיש בזלזול מצד הקהילה היהודית האורתודוקסית בוודאי שתתכנה השלכות, ואין אנו יודעים לבה את רשות.

גם יש להוסיף שכיום, בעולם של תקשורת 'אינסטנט', יש לקחת בחשבון שהיעדרות יהודים מטקסי כבוד עלולה להתפרסם בין המוני המדינה, ודבר זה עלול לגרום למתיחות בין יהודים ובין גויים, ולמצבים של איבה וסכנה ממש ר"ל, וכבר היו דברים מעולם. מסיבה זו נראה וודאי שגם כיום שייך טעם להקל מפני איבה.

עם כל זאת, ברמה של לכתחילה קשה עלי להתיר נגד דברי כל הפוסקים הנ"ל שהחמירו טובא בעניין, ובודאי שקשה לתת לכך היתר גורף, ויש לדון בכל מקרה ומקרה לגופו. אך ברמה של בדיעבד נראה שאין לגור באיש על עבירה שבידו, שכן יש לו על מי שיסמוך, וכך נהגו רבים כידוע לי ממדינת אנגליה ועוד (ובשו"ת יבי"א הנ"ל הזכיר שכך נהגו אך כתב שיש לבטל את המנהג), והאמת והשלום אהבו.

הגב על הנושא

לתחילת הדף