אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » חגים וזמנים » חובת הדלקת נרות בחיילים השוכנים בשטח פתוח

חובת הדלקת נרות בחיילים השוכנים בשטח פתוח

שאלה:

אבקש לדעת היכן חובתי להדליק נר חנוכה, מאחר והנני חייל המשרת בשטח פתוח.

תשובה.

שלום רב,

חייל ספרדי שמשרת בצבא, אינו חייב בהדלקת הנר, מאחר והוריו מדליקים עליו בביתם.

אף חייל אשכנזי, כל שמשרת הוא בשטח פתוח, נראה הסכמת הפוסקים שאינו חייב בהדלקת הנר.

מקורות.

מ"ש שחייל ספרדי אינו חייב בהדלקת הנר, כן העלה מו"ז מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה חנוכה (עמ' קנו) שדין החיילים כדין בחורי ישיבות לענין זה, שכל שהוריהם מדליקים עליהם בביתם, די בכך, מאחר וסמוכים הם על שלחן הוריהם.

אמנם חייל אשכנזי, או חייל ספרדי שאין מדליקין עליו בבית הוריו, הנה נחלקו הפוסקים האם יש חובת הדלקת נר חנוכה במי שנמצא בשטח פתוח, שכן מדברי רש"י  (שבת כג. בד"ה הרואה), בשם רבינו יצחק בר יהודה בשם רבינו יעקב [בן יקר], מבואר שאין עליו חובת הדלקת הנר בברכה, שכתב שלא הוזקקה ברכת הראיה אלא למי שלא הדליק עדיין בביתו, "או ליושב בספינה". וכן הוא במחזור ויטרי (סוף סי' רלז), ובסידור רש"י (סי' שיז). וכן מוכח בספר פרדס הגדול (סי' קצט). וכן כתב הרא"ש שם (פ"ב סי' ח), וראבי"ה (סי' תתמג עמוד תקעו), והאור זרוע (ח"ב סי' שכה), ושבולי הלקט (סי' קפה). והיינו שהיושב בספינה, פטור מלהדליק נר חנוכה. וכתב מו"ז (שם) שמדובר שלא היה בית בספינה אלא פרוצה היתה לכל עבר והרוח מנשבת שם, ואיה"נ אם היה בית אפילו בספינה צריך להדליק שם. וכמ"ש בבית יוסף (סי' תרעז) בשם הארחות חיים (אות יח), מי שבא בספינה או שהוא בבית גוים, מדליק בברכות. ע"ש.

וכ"כ בשו"ת מהרש"ם ח"ד (סי' קמו), שהנוסע ברכבת צריך להדליק נ"ח, כי הלא מי ששילם דמי נסיעתו לכל הלילה, הוי כשכר לו בית דירה, לאכול ולישן שם, ואע"פ שהרכוב כמהלך, לא נמצא בשום מקום דבעינן בית קבוע למה שמצותו בשביל פרסומי ניסא. ומ"ש רש"י (שבת כג.) לפטור היושב בספינה, י"ל דמיירי בספינות של אז שהיו פתוחות ללא קירוי והרוח מנשבת ואינו בגדר בית כלל. ע"כ. וכן כתב בשו"ת כוכבי יצחק ח"ב (סי' טו אות ו), שכן היו נוהגים בחו"ל להדליק נרות חנוכה בתוך הרכבת והוי פרסומי ניסא. ע"ש.

ומ"מ מבואר שאם אינו נמצא במקום סגור, דינו כדין היושב בספינה שאין עליו חובת הדלקת נר בברכה, וכן כתב בבית יוסף (סי' תרעא), בשם הכל בו (סי' נ), שתיקנו להדליק נ"ח בבית הכנסת מפני האורחים שאין להם בית להדליק בו. (וכן הוא גם בספר המכתם פסחים קא.). ע"ש. מוכח שכל שאין לו בית פטור ממצות נר חנוכה. וכן הוא לשון הרמב"ם (פ"ד ה"א) "מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד" וכו'. וכ"כ הט"ז (סי' תרעז סק"ב), שהמדליק נ"ח בבית חבירו הוי כאילו עומד בשעת הדלקתו ברחוב העיר דלא שייך ע"ז שם הדלקה. ע"ש. וכ"כ בשו"ת אגרות משה (חיו"ד ח"ג סי' יד אות ה עמוד רלה), שאין חיוב הדלקת נ"ח אלא למי שיש לו בית. ע"ש.

והביא מו"ז שם שכ"כ גם הגרש"ז אויערבאך, הובא בספר הליכות שלמה (עמוד רנז): מצות נר חנוכה אינה נוהגת אלא בבית, ולכן מי שאין לו בית אינו מדליק נר חנוכה. ע"ש. וכ"כ בספר שלמי מועד (עמוד ר), שחיילים (אשכנזים) החונים על פני השדה, ואוכלים וישנים תחת כפת השמים בשטח פתוח, אינם חייבים להדליק נר חנוכה במקום המצאם, ומ"מ כשנמצאים בתעלות ושוחות שאינן מקורות מלמעלה ידליקו נ"ח בלי ברכה. ע"כ. ומשמע דס"ל דמה שאמרו מצות חנוכה נר איש "וביתו", בעינן כעין ביתו, שהוא בית דירה מקורה. וע"ע בספרו מנחת שלמה ח"ב (סי' נא אות א).

וכ"כ גם הגאון רבי יוסף כהן, בהערה שבספר מקראי קודש להגרצ"פ פראנק (חנוכה, עמוד מ, אות ג), שבחנוכה שנת תשל"ד, נשאל אודות החיילים הנמצאים בחזית (אחר מלחמת יום הכפורים תשל"ד), ולמד מדברי הגאון מהרש"ם הנ"ל, שהנמצאים בשוחות בלי קירוי, והרוח מנשבת שם, אינם בגדר בית כלל, ואין להדליק נ"ח שם. ורק הנמצאים באהלים המקורים והמוגנים מן הרוח והגשמים יכולים להדליק נ"ח. ע"ש.

אמנם עי' בערוך השלחן (סי' תרעז אות ה) שכתב, עתה שרוב הנסיעות במסילת הברזל (הרכבת) וקשה להדליק נ"ח שם, יכול לסמוך על מה שמדליקים עליו בביתו, אלא שלא יראה נרות חנוכה, לכן טוב שידליק נר אחד שאז לא יקפידו עליו. וכל שכן מי שאין לו בית שמחוייב מן הדין להדליק שם. ע"כ. והוכיח מכאן בשו"ת ציץ אליעזר (חלק טו סי' כט) שאין צריך בית להדלקת נ"ח, ולכן העלה שחיילים [אשכנזים] החונים על פני השדה, חייבים להדליק נרות חנוכה בברכה, וישימו את נרות החנוכה בעששיות שלא יכבו. ע"ש. וכ"כ עוד בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ט סי' יז עמוד עט:), שקרוב לודאי שאפילו מי שקבע לו מטה בפינה אחת מפינות הרחוב ואוכל וישן שם חייב להדליק שם נ"ח. ע"ש. וכ"כ בספר אז נדברו (חלק ז סי' סז, וחלק יא סי' לד אות ב).

גם בשו"ת שער שלמה זוראפה (סוף סי' נא דף לג ע"ד) כתב וז"ל: המהלך בדרך וחונה בלילה, אע"פ שאין לו בית ולא אהל, חייב להדליק נר חנוכה, אם יש לו נרות, או שמן. ומניחם על תיבה וספסל או על שלחן, ואפילו על הארץ, ודיו. כי חייב לקיים מצות הדלקת נרות חנוכה או לראותם ולברך עליהם. ובשו"ת משיב דברים (חאו"ח סי' ג) כתב להרה"ג השואל, ומ"ש מר אם חוב הדלקת נ"ח על הבית או רמיא אקרקפתא דגברי, והוכיח מלשון הגמ' "נר איש וביתו" שהחיוב על הבית, אבל אם הוא בשדה אין חיוב עליו להדליק נ"ח, אינני מסכים לדבריו, כי בודאי שהחיוב חל על הגברא בכל מקום שהוא נמצא, שהרי גם הרואה מברך, וכן האכסנאי חייב בהדלקה וכו'. ע"ש.

ומ"מ לדינא העלה מו"ז שם עיקר שמאחר ודין זה לא יצא ממחלוקת, הילכך טוב להדליק נ"ח בלי ברכה, שספק ברכות להקל.

גם ראיתי הלום להגאב"ד בספרו מנחת אשר (חנוכה, עמ' יט) שנראין דבריו ג"כ שאין חיוב הדלקת הנר כשנמצא באימוני שטח ולן במקום פתוח באהל סיירים או בשק שינה. [אם כי עיין לו שם (עמ' קג) שכתב דבנר חנוכה ישנם שני דינים, חובת הבית וחובת הפרט, וכשאין לו בית, שאין עליו חובת הבית, יש עליו חובת הפרט המוטלת על הגברא, ע"ש.]

הגב על הנושא

לתחילת הדף