אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » חגים וזמנים » חמץ של עובדת זרה

חמץ של עובדת זרה

שאלה:

יש לנו בבית עובדת זרה, יש לה חדר משלה שבו היא ישנה ואוכלת, האם אנחנו צריכים להקפיד שלא תחזיק בחדר שלה חמץ בפסח? יש לציין שהרבה פעמים אנחנו נותנים לה את הכרטיס אשראי לערוך קניות, ומרשים לה לקנות לעצמה כמה דברי מאכל, האם יש להקפיד בפסח על רשימת הקניות שלה?

תשובה:

אין חובה לבער מן הבית חמץ של גוי. לכן, אין חובה להקפיד שלא תחזיק עובדת זרה חמץ בתוך חדרה המיוחד לה, וזאת בתנאי שהחדר אכן מיוחד לדיור ושימוש שלה בלבד, ושאר בני הבית אינם נכנסים בו.

כדי להבטיח עניין זה כדאי לסכם פורמאלית שהחדר נמצא ברשותה לאורך חג הפסח, וטוב לעשות על כך קניין על-ידי שתשלם סכום סמלי על שכירות החדר.

בפסח עצמו אין לעובדת זרה לקנות לעצמה חמץ, כי בכך מכשילים את בעל החנות (היהודי) שמוכר חמץ בפסח. אבל מותר לה לקנות חמץ אצל מוכר שאינו יהודי.

מקורות ונימוקים:

זה לשון הרמב"ם (הלכות חמץ ומצה, פרק ד, הלכה ב): הא למדת, שחמץ של ישראל – אם הניחו ברשותו, אפילו טמון, ואפילו בעיר אחרת, ואפילו מופקד ביד גויים – הרי זה עובר משום "לא ייראה" ו"לא יימצא". וחמץ של הקדש או של גוי, שהיה אצל ישראל – אפילו היה עימו בבית – הרי זה מותר, מפני שאינו שלו".

הרמב"ם מוסיף שעל חמצו של גוי חובה לעשות מחיצה גבוהה עשרה טפחים, "שמא יבוא להסתפק ממנו".

הלכה זו מופיעה אף בשולחן ערוך (או"ח סימן תמ, סעיף ג), ולא הובאו על כך חולקים.

במשנה ברורה (תמ, ס"ק י) אמנם כתב שאין לכתחילה לקבל פיקדון מן הנכרי, גם באופן שלא קיבל עליו אחריות – אבל בנידון דנן לא מדובר על פיקדון שנכנס לרשותו של היהודי עד מידה מסוימת, אלא בחמץ גמור של גוי, ולכן אין בכך שום פגם. אם אמרנו שזה לאו דווקא, עשינו דה-ריטואליזציה: לא איכפת לנו במה מכסים את הדם, בתנאי שהוא כוסה.

כמו כן, אמנם אנו מוצאים בדיני מכירת חמץ (כגון בקיצור שולחן ערוך סימן קיד) שיש להוציא את החמץ מן הבית, אך כל זה בנוגע למכירת חמץ, כדי לוודא שהמכירה אותנטית ואינה פיקציה בלבד, אבל בנוגע לחמץ של גוי שמעולם לא היה של ישראל, לא מצאנו שום הוראה להוציא את החמץ מן הבית.

אולם, חמץ של גוי שברשותו של ישראל חייב להקים מחיצה בין החמץ לבין הרשות. אם החדר מיוחד לעובדת, ושאר בני הבית אין נכנסים לשם כלל, הרי שהחדר דינו כמחיצה, ואין צורך לעשות כלום. אך אם בני הבית כן נכנסים לפעמים לאיזה עניין וצורך, תהיה חובה להבדיל את החמץ, וכדי לצאת מכל ספק עדיף שהחדר יהיה מושכר בצורה רשמית לעובדת, וזאת על-ידי סיכום של שכירות וקניין כאמור.

הגב על הנושא

לתחילת הדף