אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » חגים וזמנים » חתן בר מצוה בעלית פרשת זכור

חתן בר מצוה בעלית פרשת זכור

שאלה.

למנהג עדות אשכנז שחתן בר מצוה עולה למפטיר, אם חל יום הולדתו בשבת פרשת זכור, האם רשאי לעלות למפטיר והפטרה זה. ואם לא, באיזו עליה יעלה.

תשובה.

למעשה כתבו הפוסקים שאין להעלותו לקריאה זו. אלא יעלוהו בשבת שלאחר בר המצוה בעליה מז' עולין [ובדיעבד, ניתן להעלותו גם בשבת שקודם לבר מצוה בעליה מז' עולין].

מקורות.

הרמ"א בהג"ה (או"ח סי' רפב סעיף ד) כתב, "וקטן יכול לקרות בפרשת המוסיפין או בארבע פרשיות שמוסיפין באדר, וכן נוהגים, אף על פי שיש חולקים". וביאר הט"ז (ס"ק ג) דעת היש חולקין, "דס"ל דקטן לא יוכל לקרות בפרשת זכור שהוא דאורייתא", אולם למעשה כתב הט"ז "אנו נוהגים לקרותו, דהא עולה אפילו למנין ז' ". גם המגן אברהם (ס"ק יב) נראה שהסכים כשיטה ראשונה, אלא שכתב "דכל זה בקטן שהגיע לחינוך, שיודע לחתך האותיות בטוב, ודלא כאותם שמניחים קטנים הרבה לומר ההפטרה".

הרי שלדעת הרמ"א והט"ז, רשאי קטן שהגיע לחינוך ויודע לחתוך האותיות, לעלות למפטיר, אף בקריאה שחיובה מן התורה, כפרשת זכור.

אמנם עיין בביאור הלכה (סימן רפב) שהוסיף, דגם קטן שיודע לחתוך האותיות, אם אינו יכול לומר מילה במילה עם הש"ץ מתוך הכתב, יש להחמיר שלא להעלותו. "ונהי דבגדול לא נהגו לדקדק בזה, עיין באחרונים שם [סימן קלט ס"ב, ובסימן קלה ס"ד], מ"מ למה צריך להקל כ"כ בקטן לגבב כל הקולות להדדי, [ובפרט בפרשת המוספין וכל הד' פרשיות הלא באמת יש חולקים וס"ל דקטן אינו יכול להיות מפטיר בפרשת המוספין וכל הד' פרשיות שהמפטיר עולה לפרשה בפ"ע, ואך דהרמ"א לא הכריע כוותייהו נגד המרדכי והר"ן, והלא הרמ"א הסכים שם אף בגדול לדעת המחבר דבעינן שיהיה יכול לקרות מלה במלה עם הש"ץ מתוך הכתב], וכו', ועכ"פ נלענ"ד דבפרשיות המוספין וכל הד' פרשיות אין כדאי להקל לקרות קטן למפטיר אם אינו יודע לקרות מלה במלה עם הש"ץ מתוך הכתב".

שוב כתב בביאור הלכה, וכן הביא גם במשנה ברורה (ס"ק כג) מתשובת פרח שושן ש"העלה לעיקר דהקטן לא יקרא בד' פרשיות והביאו בחידושי רע"א". והיינו דבלא"ה, אין להעלות קטן לקריאת ד' פרשיות. ובשו"ת מלמד להועיל (חלק א [או"ח] סימן ח) הוסיף עוד, "גם מנהג נכון שאין קטן מפטיר בד' פרשיות ובראשון של שבועות ובשביעי של פסח, ויש אומרים דגם בפ' יתרו לא יפטיר קטן, ע' בס' ארחות חיים. וי"א דגם בפרשת המוספין שקורין למפטיר בספר בפני עצמו לא יקרא קטן".

ואפילו בשבת שלאחר הבר מצוה, כתב מו"ז זצוק"ל בספרו חזון עובדיה פורים, שאם רוצה לעלות "ולקרוא" בפרשת זכור, לכתחילה אין להעלותו, עד שיביא ב' שערות, אלא אם כן יקרא לו פרשת זכור שליח צבור שהוא גדול ממש. וכ"כ הגר"ח פלאג'י בספר חיים (סי' מא אות ב) בשם הרב כרם שלמה בשם הרב שמן המאור. [אמנם בדיעבד שעלה וקרא בעצמו פרשת זכור, יצאו י"ח, כיון שרבים מהפוסקים ס"ל, שחזקה דרבא היא חזקה גמורה מן התורה. וכדמוכח בשו"ת הריב"ש (ס"ס קפב) שכתב, דחזקה דרבא שכל שהגיע לכלל שנים חזקה שהביא ב' שערות, חזקה אמתית היא. וכ"כ בשו"ת מהרימ"ט ח"א (סי' מא ונא), שחזקה דרבא היא חזקה גמורה מן התורה, כדמוכח מהגמרא (נדה מח:), שלאחר הפרק דאיכא חזקה דרבא סמכינן על בדיקת נשים, אלמא דהויא חזקה אלימתא שהביאה סימנים. ובדיקת הנשים גילוי מילתא היא ולחומרא. ע"ש. וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה קמא (חאה"ע סי' סא) בד"ה ומעתה לא וכו', דחזקה דרבא חזקה אלימתא היא יותר מרובא וכו'. ע"ש. וכ"כ עוד בנוב"י מה"ת (חאו"ח סי' א). וכ"כ הגאון בית מאיר, הובאו דבריו בספר חכמת אדם (בינת אדם הל' אישות סי' קכז דף עד ע"ג). וכן העלה בשו"ת זרע אמת ח"ג חלק יו"ד (סי' קמב), דאף בדאורייתא סמכינן על החזקה דרבא, ואפילו היכא דאפשר לברורי. ודלא כהמג"א. ע"ש. ועוד. ובפרט שיש אומרים שאין לפרשת זכור חיוב מן התורה. כמ"ש האחרונים לדעת הרמב"ם והרמב"ן. אף דלדינא קי"ל כדעת מרן דהויא מן התורה.]

ומה שכתבנו שיעלוהו בעליה מז' עולין בשבת שלאחר בר המצוה, הנה בשו"ע (או"ח סימן רפב ס"ג) כתב שקטן יכול לעלות גם לז' עולין. אלא שבמגן אברהם (סי' רפב ס"ק ו) הביא תשובת משפט צדק (ח"ב סי' מג) שכתב דמה שאמרו "קטן עולה למנין שבעה", היינו שהקטן מצטרף בלבד למנין שבעה עולים, "אבל להיות הוא מקרא, אינו יכול עד שיביא ב' שערות". לדבריו יש לבאר, דודאי שקטן אינו יכול להוציא ידי חובה, ולא אמרו שיכול לעלות למנין שבעה, אלא רק לעלות ולברך, אך הקריאה עצמה תהיה על ידי גדול. וכן פסק בשו"ע הרב (סימן רפב סעיף ה): "וכן אין הקטן יכול להיות מקרא את העולים, דהיינו שהוא יקרא בקול רם בספר תורה והעולים אומרים אחריו בלחש וכל הצבור יוצאים ידי חובתן בשמיעה ממנו, הואיל והוא אינו מחוייב בדבר אינו יכול להוציאם ידי חובתן, עד שיתחייב כמותם דהיינו משיביא שתי שערות". ע"כ. ובשו"ת גינת ורדים (או"ח כלל ב סימן כא) הוסיף עוד, "שהרי הקטן אית ביה תרתי דרבנן [חיובו מדין חינוך דרבנן, וחיוב קריאת התורה מדרבנן], ולא אתי תרתי דרבנן ומפיק לחד מדרבנן [חיוב גדול בקריאת התורה]". ומש"ה כתבנו דעדיף שיעלה בשבת שלאחר בר המצוה לעליה מז' עולין [ולא לפר' פרה אחר שגם בה רבו הסוברים שיש חיוב בקריאתה מדאורייתא, וכ"כ הב"ח שם בענין זה].

אמנם בדיעבד, יש לסמוך עמ"ש בפרי מגדים (שם) להוכיח שלא כדברי המג"א, וכן פשטות דברי הפוסקים.

הגב על הנושא

לתחילת הדף