אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דינים שונים » להזמין גוי לבית הכנסת

להזמין גוי לבית הכנסת

שאלה:
ב"ה אנו עומדים לחגוג לנכדי בר מצווה, אורחת חשובה שלנו הינה נוצריה שאינה נושאת עליה כל סמל או סממן לדתה, האם רשאים אני להזמינה לעזרת נשים בבית הכנסת בשבת חתן ?? תודה מראש על תשובת כב' הרב

תשובה:

מותר להזמין אינו-יהודי (או אינה-יהודייה) להיות נוכח בבית הכנסת.

כפי שמבואר במקורות, מוטב שיצא מבית הכנסת קודם לברכת הכהנים, אך אין להקפיד על כך במקום שייגרם אי-נוחות או פגיעה.

ברכת מזל טוב וכל טוב.

מקורות:

בנוגע לבית המקדש, נאמר בפסוק (ישעיה נז, ז): "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים", וגם בתפילת שלמה במעמד חנוכת המקדש מבואר שהמקדש אמור לשרת לא רק עובדי ה' יהודיים, אלא אף הבאים לעבדו מקרב שאר העמים.

בתי כנסת שלנו הרי הם "מקדש מעט", וכמו שלאומות העולם הייתה אפשרות להשתתף בעבודת בית המקדש, כך מותר לאינו-יהודי להיכנס לבית כנסת, ולהתפלל שם לאלקינו.

כמו כן אנו מוצאים במשנה (כלים א, ח) איסור על גויים להיכנס לחלקים מסוימים של המקדש (מהחיל ופנימה), ומבואר שאין איסור כניסה להר הבית, למרות שיש בו איסור כניסה לזבים וזבות, נידות ויולדות. בבית הכנסת לא נוהג שום איסור כניסה לזבים וזבות, וקל וחומר שאין בו איסור כניסה לגוי.

אך יש לדון בעניין זה מטעם אחר, והוא לאור מה שנכתב בשו"ת מהרי"ל החדשות (סימן כא), שהביא בשם הרב משה נויאמר"ק כ"ץ שלשה טעמים שאין אנו נושאים כפיים בכל יום (כפי שנהוג בחו"ל), ובטעם השלישי כתב: "וכן יש לומר מפני הגויים; וביש מקומות ראיתי שאין מניחין שום גוי בבית הכנסת בשעת נשיאות כפים". הסיבה לכך היא לכאורה על-פי לשון הכתוב: "כה תברכו את בני ישראל" – בני ישראל, ולא גויים.

וראיתי בשו"ת זרע אמת (חלק ג, סימן יב, דף כ, ב) שכתב שאין לכהנים לישא את כפיהם במקום שיש גוי בבית הכנסת, אך כתב לבאר זאת מפני שהגויים עשויים ללעוג על היהודים ויהיו בעיניהם לחוכא ואטלולא (והוסיף בכך על דברי הזוה"ק שהביא השואל שם ע"ש). ייתכן אפוא שכך הביאור אף בדברי מהרי"ל.

אבל בשו"ת יוסף אומץ (סימן ע, דף צב, א) כתב ששמע שיש מי שכתב שאין לכהנים לישא את כפיהם במקום שיש גוי בבית הכנסת, וכתב שם שאין לחוש לכך (ע"ש שביאר שאין לחוש מפני הפסק גוי בין המברכים לבין העונים אמן), אלא שפיר יש לכהנים לעלות לדוכן אפילו במקום שגוי נוכח בבית הכנסת. וראיתי בספר ילקוט יוסף (חלק א, עמ' שלח) שכתב שכן המנהג.

מסיבה זו כתבנו בתשובה שעדיף שיצא הגוי מבית הכנסת קודם לברכת הכהנים, כדי לא להיכנס לשאלה זו של ברכת הכהנים במקום שגוי נוכח בבית הכנסת. ולכאורה כך הלכה גם בנוגע לנשים, שאין לחלק בעניין זה בין גברים לבין נשים.

אבל במקום שלא יצא הגוי מבית הכנסת לפני ברכת הכהנים, נראה שעדיין יש לכהנים לברך את העם, שכן המהרי"ל הביא ג' טעמים למה אין עולים לדוכן בחו"ל ולכן אין לראות בדבריו פסק הלכה שאין לברך את העם במקום שגוי נוכח בביהכ"נ, וכמו כן כתב רק ש"יש מקומות שאין מניחים שום גוי בביהכ"נ בשעת נשיאות כפיים", ומבואר שדבר תלוי במנהגים שונים ואינו הלכה פסוקה.

מאחר שאף מצאנו מי שלא חשש לעניין זה כלל (כמבואר בשו"ת יוסף אומץ הנ"ל), ועוד שיש לומר שכיום דומה שאין חשש ל"חוכא ואטלולא" (ואדרבה יש התעניינות רבה בכל מיני תרבויות שונות ומשונות משלנו), נראה וודאי שגם אם נשאר הגוי בביהכ"נ בשעת נשיאות כפיים, אין לכהנים להימנע מלברך את העם מחמת זאת.

לסיום מובן מאליו שיש להקפיד שגוי שנכנס לבית הכנסת יכבד את קדושת המקום, אך מתוך ניסוח השאלה ברור שמדובר באישה המכבדת את היהדות, ולכן כאמור אין כל חשש מלהזמין אותה להיות נוכחת בבית הכנסת.

הגב על הנושא

לתחילת הדף