אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » שבת » ליטוף וטילטול בעלי חיים בשבת

ליטוף וטילטול בעלי חיים בשבת

שאלה :

מה דין חיית מחמד שמגדלים בבית וילדים רגלים להשתעשע בם כגון ארנבות ויש כאלו המגדלים כלבים וכד' האם מותר ללטף אותם בשבת או שהם מוקצה.

תשובה :

 ליטוף כשלעצמו בלא בלא להזיז את החיה מותר . באם החיה מיוחדת לשעשוע ומגדלים אותה לשימוש זה יש להקל אף לטלטלה .

מקורות :

ראשית באופן כללי בעל חיים הוא מוקצה כפי שנפסק בשו"ע סימן ש"ח סעי' לט, ובטעם האיסור כתב שו"ע הרב וכן ביאר הטעם המ"ב סי' שח סעי' כח' משום שהם כעצים ואבנים שהרי אסרו חז"ל להשתמש בבעלי חיים ומכיוון שאין להם שימוש הרי הם מוקצים ככל מוקצה מחמת גופו . כמו שכתבו התוס' במסכת שבת דהוו כגורגרות וצימוקין ( ועיין ברע"א שדחה מכאן את דברי הלכות קטנות שו"ת ח"א סימן מה שכתב הטעם שבעלי חיים מוקצים משום שהם כלי שמלאכתו לאיסור ולפי דבריו מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו )

השאלה שיש לדון בה היא האם כפי שמהני לעצים ואבנים ייחוד שמייחדה לשימוש ומוצאיה משם מוקצה האם שימוש של שעשוע ומשחק שהם מיועדים לכך במשך כל השבוע מוציאו מדי מוקצה.

והנה מצינו שנחלקו בעניין דומה  רבותינו הראשונים בשו"ת מהר"ח אור זרוע סי' פא כתב לדון על טלטול עופות המצפצפים בקול נאה בכלוב וכתב להתיר משני טעמים א מידי דהוי אסליקוסתא המבואר במסכת שבת דף נ ע"ב שהוא עשב שעשוי למראה ולהריח בו ונותנו לפני שרים ותוחבו בחזרה למקומו , וה"ה לגבי בעלי חיים דקול ומראה חד , ונראה כוונתו שגם עשבים האלו הם כעצים ואבנים שיצאו מידי מוקצה בשימוש להרחה.  וטעם נוסף כתב המהר"ח  שהרי כלי שיר לולי מה שאסרו חז"ל לנגן חשיב כלי ומכאן שגם בעלי חיים העשויים לנגן אין עליהם שם מוקצה .

אך הרא"ש בתשובה מיד אחרי זה משיג על דבריו משני טעמים א. דאין ללמוד היתר בעלי חיים מכלים ויש לאסור יותר בעלי חיים משום דלא פלוג רבנן בבעלי חיים .

בשאלת ההכרעה בין הרא"ש למהר"ח אור זרוע בשו"ת יביע אומר ח"ה או"ח סימן כו הביא ראיות להכריע כהרא"ש ואסר לטלטל דגים הנמצאים באקווריום אלא שראייתו לאיסור ממה שכתב  בשו"ע הרב סי' שח סעי' עה שאפילו עוף שראוי לצחק בו תינוק כשבוכה אסור לטלטלו ומקורו מתוס ' שבת מה ע"ב ד"ה הכא במאי עסקינן  שפסק דלא כר"י ודעתו דאפרוח חי הוא מוקצה אע"פ שחזי לתינוק לצחק בו . ועצם ראייתו יש מקום לדחות ויש מקום לחלק בין בעלי חיים הראוים לשימוש לבין בעלי חיים המיועדים לשימוש, כפי שהעיר בשמירת שבת כהלכתה (פי"ח הערה סב) בשמו של הגרש"ז אוירבך שדברי התוס' אינם עוסקים במצב שייחדו את האפרוח למשחק אלא כוונתם לומר שלא פקע שם מוקצה מחמת האפשרות לשחק . ואין להביא ראיה למקום שייחדו לכך שאולי כן מהני.

וכן כתב באגרות משה (ח"ה או"ח  סי' כב ) שבעלי חיים הם מוקצים ואפי' באותן שהתינוקות משחקין בהן אלא א"כ הם מיוחדים לשימוש של שעשוע ( פעטס )

וכן נראה מדברי הפחד יצחק (ערך בהמה ) שמתחלה כתב לאסור לטלטל בשבת כלבים קטנים שהנשים משתעשעות בהם אך הסתייג וכתב " ונראה שאם הם מיוחדים להשתעשע בהם ולהתחמם בהם בימות החורף דלא הוו מוקצה דומיא דכדור ואיסוסקי ( שחמט )

ועוד נראה שהתופעה של גידול חיות מחמד ושימוש בהם לשעשוע לא היתה מצויה בימי קדם ולכן התייחסו הראשונים רק לאפשרות של שימוש למשחק באפרוח אבל לא היה מצוי שגדלו עופות או חיות במיוחד להשתעשע בהם .

ועוד יש מקום לחלק בין נדון המהר"ח או"ז והראש שעסקו שם בציפור שדרך שימושה אינו כולל טלטלו ממקום למקום אלא היא מונחת בכלוב ורק משום השיר דנו האם נחשב כשימוש המוציא מדי מוקצה ודעת הרא"ש לאיסור משום שההנאה שאדם מפיק בקול ומראה אינם נחשבים כשימוש בגופו של החפץ, אבל חיות שרגילים להרימם ולהשתמש בגופם בדרך שעשוע אפשר שחשיב שימוש המוציא  מידי מוקצה .

אלא שיש לדון האם משחק הוא שימוש מספיק חשוב כדי לתת לדבר שם כלי וכבר נחלקו בזה לגבי כדור והובא בשו"ע סימן שח סעי' מה דעת המחבר שאסור לשחק באבן שיחדו אותה לכדור ולדעת הרמ"א יש להקל וביאר במ"ב ס"ק קנח כיוון שעשוי לכך ומיוחד לזה בתמידות .

ועוד יש להתיר את עצם הליטוף בלא להזיז את החיה עצמה שהרי כתב השו"ע בסי' שב סעי' יא מי שנתלכלכה ידו בטיט מקנחה בזנב הסוס וכו' וכתב בבה"ל שאף שהזנב מחובר והסוס חי ולכאורה הוי מוקצה אפשר שלא אסרו רק גופן של בעלי חיים ולא בשערן שהוא מחובר להם .

הגב על הנושא

לתחילת הדף