אתה נמצא כאן: דף הבית » תשובות מורינו הרב אשר וייס » מהדרין בנר חנוכה

מהדרין בנר חנוכה

כ"א כסלו תש"ס

כבוד ידי"נ הגאון הגדול

מוה"ר משה מרדכי שולזינגר שליט"א (זצ"ל)

רב שלום עד בלי ירח.

אכפיל תודה וברכה על ספריו הנפלאים ועל דברי התורה שבמכתבו היקר.

במה שהעיר בדברי הירושלמי ר"ה פ"א ה"א "חגיגה שלא קרבה בראשון תקרב בשני" וחקר האם זה רק כשהפריש חגיגה סתם אבל אם הפריש חגיגה לרגל זה אפשר דאינו ברגל שני דכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין, וקרבן זה שנתחייב בה ברגל ראשון והוקדש לרגל זה אינו יוצא בו יד"ח ברגל שני.

ולכאורה נראה דאין כלל גדר חלות בעצם החגיגה "לרגל זה", והמתחייב להביא חגיגה לרגל זה, אין זה נתפס בגוף הקרבן אלא בנדר שעל הגברא, לכן עובר עליו מיד בבל תאחר והוי מעוות לא יוכל לתקון כמ"ש הריטב"א בר"ה ה' ע"ב אבל לגבי הלכה דאינו בא אלא מן החולין נראה דאין בזה כל חסרון דהלא חגיגה היא ולמה לא יצא בה ידי חובתו, כך נראה לכאורה לפום ריהטא, ועם הדר"ג הבחינה.

 

ב

לקראת יומין דחנוכה הבעל"ט אעיר במה שראיתי בספרו הנפלא עמ"ס חגיגה סי' מ"ז במה שדנו האחרונים במי שאין לו די נרות להדליק כמנין הימים כמה"מ שלא ידליק אלא נר אחד ומרן האבי עזרי כתב שידליק כפי מה שבידו ומע"כ הביא ראיה מדברי הרמב"ם בתשובה.

ובאמת כבר כתבתי במנח"א לשבת סי' ל"ב הנלענ"ד דלשיטת הרמב"ם הוי כל גדר ההידור בנ"ח בריבוי הנרות ומה שאמרו כנגד ימים הנכנסים או היוצאים וכנגד פרי החג אין זה מהות ההידור וענינו, אלא כמו דמצינו בכ"מ כנגד מה וכהא דמגילה כ"א ע"ב הני ג' כנגד מה כנגד תורה נו"כ, כהנים לוים וישראלים, הני י' כנגד מה וכו' אבל מהות ההידור אינו אלא בריבוי הנרות (ולא כדברי הלבוש בסי' תרע"א דיש הידור בפרסום גודל הנס שנמשך וגדר מיום ליום משך ח' ימים), והרי לשיטת הרמב"ם בהידור דנר לכאו"א אחד מדליק נרות כמנין אנשי ביתו כמבואר בפ"ד ה"א מחנוכה ובזה בודאי אין כאן הידור במהות הענין ובפרסום הנס אלא שתיקנו להרבות כנגד מנין אנשי ביתו, וה"נ בהידור דמה"מ, ולכן ס"ל להרמב"ם דלא צריך בזה היכר ולכן מדליקין גם נר לכאו"א וגם מוסיף והולך ולא איכפת לן במה שאין היכר למנין הימים.

הנה נראה מדברי הריטב"א וחי' הר"ן, דהריטב"א הוכיח דע"כ המה"מ מדליקין נר לכאו"א דלשיטת התוס' למה הוי מה"מ והלא המהדרין שמדליקין נר לכאו"א לפעמים מדליקין יותר נרות מהמה"מ, וגם בחיה"ר הקשה דלפעמים המהדרין מדליקין יותר נרות כאשר בני הבית מרובין, ומוכח מדבריהם דזה כל גדר ההידור ומהותו, ולא ההידור המהותי של גודל הנס הנמשך דא"כ אין פשר לדבריהם, ודו"ק. ולכאורה נראה מעיקר גדר מעלין בקודש וכו' דיש הידור בריבוי הנרות והאורה, דאל"כ מה ענין ריבוי הנרות למעלין בקודש, דהלא כלל זה נאמר בכל מקום רק בעילוי קדושה ומצוה ודו"ק.

ולפי מהלך זה ודאי מסתבר כדברי האבי עזרי דאף אם אין בידו להדליק כתיקון המה"מ ממש למה לא ירבה בנרות כפי יכלתו לקיים ענין ההידור במידת האפשר.

אמנם האח' הנ"ל נקטו כפשטות ההבנה וכדברי הלבוש שכל ענין ומהות ההידור דמה"מ אינו אלא לפרסום הנס ולהכיר מספר הימים שבהם דלק השמן בנס ולפיכך נקטו דיעשו רק כתיקון חז"ל נר איש וביתו או מה"מ, ודו"ק.

הרבה יש לי להשתעשע בכל סימן וסימן בספריו הנפלאים, אך עוצם טרדותי אינם מניחין לי, ואברכהו בברכת הדיוט שהקב"ה יעזרהו ויזכהו להרביץ תורה ודעת ולהרחיב גבולות הקדושה ובשלוה ונחת עד ביאג"צ בב"א.

בהוקרה מרובה

אשר וייס

 

הגב על הנושא

לתחילת הדף