אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דינים שונים » מזלות והורסקופ ביהדות

מזלות והורסקופ ביהדות

שאלה:

האם מזלות קשורים ליהדות? ואם לא אז האם מותר או אסור לקרוא הורוסקופ ?

תשובה:

התורה מתייחסת לנושא הקריאה בכוכבים ומזלות, ואוסרת זאת. כך נאמר בתורה, ספר דברים פרק יח:

(ט) כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם: (י) לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף: (יא) וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים: (יב) כִּי תוֹעֲבַת יְדֹוָד כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ: (יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ: (יד) כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנֲנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ: (טו) נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:

היינו, שלא ראוי, ואסור ליהודי, לחפש אחר העתידות על ידי קסמים, ניחושים (הכוונה לסוגים של קסמים), כישופים, מעונן שהוא מי שבורר את דרכיו לפי עונות. זו דרכן של הגויים, שהם שומעים לקוסמים ומעוננים, אבל לעם ישראל יש דרך אמתית של נבואה, ואין לו לעסוק במגיה שחורה זרה ומשונה.

כלומר, התורה אוסרת לעסוק בקריאת הכוכבים, ונסיון לדעת מה שיקרה בעתיד על פי המזלות.

כל חכמי ישראל מסכימים שזו כוונת התורה שאסור לעסוק בדברים אלה. אמנם, נחלקו האם האיסור הוא משום שאלה דברי שקר וכזב וטפשות, והתורה רוצה לכוון את עם ישראל לחשיבה רציונלית חכמה ולמנוע אותם מדברי כזב, או שדברים אלה יש בהם מן האמת, אלא שהתורה אוסרת אותם משום שהם מזיקים ורעים לחברה ששוקעת בהם, ומרחיקים את האדם מהטוב והשלמות. הרמב"ם באופן כללי נוקט כדעה הראשונה, והרמב"ן ועוד ראשונים נוקטים באופן כללי כדעה השניה.

הרחבה ומקורות:

נאמר בתורה, ספר דברים פרק יח:

(ט) כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם: (י) לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף: (יא) וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים: (יב) כִּי תוֹעֲבַת יְדֹוָד כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ: (יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ: (יד) כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנֲנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ: (טו) נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:

כלומר, שלא ראוי, ואסור ליהודי, לחפש אחר העתידות על ידי קסמים, ניחושים (הכוונה לסוגים של קסמים), כישופים, מעונן שהוא מי שבורר את דרכיו לפי עונות. זו דרכן של הגויים, שהם שומעים לקוסמים ומעוננים, אבל לעם ישראל יש דרך אמתית של נבואה, ואין לו לעסוק במגיה שחורה זרה ומשונה.

רמב"ם בהלכות עבודת כוכבים פרק יא מדבר על הסוגים השונים של הקסמים והכישופים, ושם, בהלכה ט, הוא כותב:

"אסור לעונן אע"פ שלא עשה מעשה אלא הודיע אותן הכזבים שהכסילים מדמין שהן דברי אמת ודברי חכמים. וכל העושה מפני האצטגנינות וכיון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו הוברי שמים הרי זה לוקה שנאמר לא תעוננו וכן האוחז את העינים ומדמה בפני הרואים שעושה מעשה תמהון והוא לא עשה הרי זה בכלל מעונן ולוקה".

האצטגיננות, היא סוג של קריאת הורסקופ, וכן הוברי השמים הם הקוראים בכוכבים וכותבי הורוסקופים. דבר זה אסור מן התורה.

אם כן, ברור לנו שדבר זה אסור על פי התורה, אך עדיין ניתן לשאול, האם התורה סוברת שהורוסקופ אצגנינות והוברי השמים הם דברים אמתיים אלא שהם אסורים, או שהם שקרים וכזבים והתורה אוסרת אותם בדיוק מסיבה זו שהם דברי שטות והבל המסיטים את האדם מיכולת בירור וחתירה אל עולם רציונלי?

הרמב"ם (שם, הלכה טז) מבאר בצורה ברורה את שיטתו בעניין:

"ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל ונאמר כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן וגו' כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה' א-להיך".

כלומר, כל סוגי הכישופים שהובאו שם ברמב"ם שהתורה אוסרת, הם ענף מטעויות העבודה זרה, והם שטות והבל. אין ראוי לישראל שזכו לקבל חכמה אלוקית במעמד הר סיני והם חכמים מחוכמים, להמשך אחר הבלים אלה.

הרמב"ם בפיה"מ מסביר כיצד אנשים התחילו ללכת אחרי המזלות ולעבוד עבודה זרה:

רמב"ם פירוש המשניות – מסכת עבודה זרה פרק ד משנה ז

(ז) שאלו את הזקנים ברומי וכו' – ממה שאתה צריך לידע כי הפילוסופים על השלימות אינן מאמין הצלמים רצוני לומר הטלסמאות, אבל מלעיגין מהן ומאותן שחושבין שיש להם פעולה וביאור זה יאריך ואמנם אני אומר זה לפי שאני יודע שרוב בני אדם כולם נפתים בזה פתוי גדול מאד ובדברים דומה להם ומחשבים שיש להם ענינים אמתיים ואין הדבר כן עד כי הטובים החסידים מבני דתנו חושבים שהם דברים אמתיים אלא שהם אסורין מצד התורה בלבד ואינם יודעים שהם דברים בטלים כוזבים ונצטוינו בתורה שלא לעשותם כמו שהזהירה על הכזב והם דברים נתבררה להם פרסום גדול אצל העובדי כוכבים ועיקר זה באומה הנקראת צאבים והם האומה שיצא אברהם אבינו ע"ה מביניהם וחלק על טעותם וסברתם המקולקלת במה שנתן הא-להים בלבו מן החכמה והיו מגדלין ומכבדין הכוכבים ומיחסין בהם פעולות שאינן להם והם שכתבו ספרים בדיני הכוכבים והכשוף וההשבעה והמזלות הרוחניות ודבר הכוכבים והשדים והגדת העתידות ומעונן ומנחש על רוב מיניהם ושאלת המתים והרבה מכיוצא בזה ששלפה התורה האמיתית חרבה עליהם והכריתה אותם והם עיקר עבודת כוכבים וענפיה וזה שהכזב הראשון גזירת הכוכבים שנתברר במופת בחכמת הטבע בטול הקדמותיו הראשונה באמרם הכוכב הפלוני רע ונקשה וכוכב פלוני טוב ומצליח והחלק הפלוני מן הגלגל יאות הכוכב הפלוני והוא הפך הכוכב הפלוני עם היות הגלגל כולו גוף אחד מתדמת החלקים אין בו שינוי ולא כזב ושתי הקדמות אלו הם עמודי גזירת הכוכבים אשר בהתברר בטולם כמו שנתברר בטלו חלקים עד סופם אחר כן הרכיבו כזב שני על הכזב הראשון והוא הצלמים הנקראים הטלאסמם ואמר שכשיהיה כוכב פלוני המצליח במקום הנאות לו תעשה צורה אל תואר כך וכך ותביא מן התועלת כך וכך וכשיהיה הכוכב הפלוני הנקשה במקום פלוני שהוא הפכו תעשה לו צורה בתואר כך וכך ותדחה בו מן הרעה כך וכך ונתרחב זה השער כפי רוחב גזירת הכוכבים ומה שייחסו לה מן הפרטים:

אחר כן הרכיבו כזב שלישי על אלו השנים והוא עבודת כוכבים ואמרו שצורה זו הנעשית במזל צומח כך ועל המצב הפלוני כשיקטיר בדבר פלוני ויתפללו לו בדברים כך וכך וישתחוו לו הוא יסיר רעה דבר פלוני ודברים אלו עושים, לפי שבימים הראשונים קבצו בני המדינות ופתו המון עמי הארץ ואמרו להם כי הצלחת ארצותיכם ועניניכם כשתעשו אלו הצורות וכשמתקבצים לבתיהם מכבדים אלו הזקנים שיודעים סודותיהם ובזה קמה המלכות וחשבו שבאותו הדבר אמת והיו מאמינין בו כמו שאנו מאמינין בנביאים עליהם השלום מן השלמות והחסידות הלא תראה היאך קראם הכתוב נביאי הבעל ונביאי האשרה אחר כן באו חלושי הדעת ומצאו אותם הדברים ואותם הספרים וחשבו שהן אמת ושיש בהם תועלת ולא ידעו שהם כזבים שנעשו בזמן מן הזמנים לתועלת שעה אמר הנביא אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטב אין אתם וכבר ביארו החכמים שכל מה שיהיה מהם מהפעולות אלה הצלמים הוא בדרך מקרה ומייחסים אותן להם וזה ענין פילוסופיא ברור, וכמו כן מצאתי להחכמים שערערו על גזרת הכוכבים שהן נוהגין דרך המעונן והמנחש לא שהם סבה שחושבין האצטגנינין אמרו לא תנחשו כגון אלו המנחשים בחולדה ובעופות ובכוכבים וזהו דעת הפילוסופים בהם ואלו הדברים כלום שבדאו הצאבים אין מהן בפיליוסופיה עבודת כוכבים דבר קטן או גדול וכבר הארכתי אני בכאן אבל יש בו מקום תועלת ותקון אמונה, לפי ששגעון בני אדם בכוכבים והצלמים, ר"ל הטלאסמם אינו דבר מועט וכבר יצאו מן התורה פעם אחת בשביל מה שהיו מאמינין אותם מאמתתם:

לעומת הרמב"ם, רבים מן הראשונים סברו שאכן התורה אסרה את הדברים האלה, אך לא משום שהם שקר אלא משום שהם רעים ומזיקים, כלומר שבאמת הם פועלים ואמתיים אלא שהם היזק ורוע. ונביא שיטה זו מדברי רמב"ן בפירוש פסוקים אלה, על דברים פרק יח פסוק ט:

"והזכיר בפרט, מעונן והוא היודע בעננים, ומנחש הוא המביט בעופות בכנפיהם או בצפצוף, כענין שכתוב (קהלת י כ) כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר והוא לשון נגזר מלשון חשתי ולא התמהמהתי (תהלים קיט ס), שכל מה שימהר להודיע בעתיד קודם היותו יקרא נחש, כלומר נחיש ונקדים לדעת ואמר הכתוב כי תועבת ה' כל עושה אלה, ולא אמר "עושה כל אלה", כי הכתוב ידבר על רובם, כי המעונן והמנחש אינה תועבה ולא הוריש הכנענים בעבורם, כי כל בני אדם יתאוו לדעת עתידות למו ומתעסקין בחכמות רבות כאלה לדעתם:

 ועתה דע והבן בעניני הכשפים, כי הבורא יתברך כאשר ברא הכל מאין עשה העליונים מנהיגי התחתונים אשר למטה מהן, ונתן כח הארץ וכל אשר עליה בכוכבים ובמזלות לפי הנהגתם ומבטם בהם כאשר הוא מנוסה בחכמת האיצטגנינות, ועשה עוד על הכוכבים והמזלות מנהיגים מלאכים ושרים שהם נפש להם והנה הנהגתם מעת היותם עד לעולם ועד, גזירת עליונים אשר שם להם אבל היה מנפלאותיו העצומות, ששם בכח המנהיגים העליונים דרכי תמורות, וכחות להמיר הנהגת אשר למטה מהם, שאם יהיה מבט הכוכבים (בפניו) [בפנים] אשר כנגד הארץ טובה או רעה לארץ או לעם או לאיש, ימירו אותם הפנים העליונים עליו להפך במבט עצמו, כענין שאמרו תמורת ענג נגע ועשה כן, להיות הוא יתברך שמו מהשנא עדניא וזמניא, קורא למי הים לעשות בהם כרצונו, והופך לבקר צלמות, מבלי שינוי טבעו של עולם, ושיעשו הכוכבים והמזלות מהלכם כסדרן:

ועל כן אמר בעל ספר הלבנה החכם בנגרמונסי"א, כשהלבנה והיא נקראת גלגל העולם בראש טלה על דרך משל, ויהיה פניו מול פלוני, תעשה תמונה לדבר פלוני ויוחק בה שם השעה ושם המלאך הממונה עליה מן השמות ההם הנזכרים באותו הספר, ותעשה הקטרה פלונית בענין כך וכך, יהיה המבט עליה לרעה לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס, וכאשר תהיה הלבנה במזל פלוני תעשה תמונה והקטרה בענין פלוני לכל טובה לבנות ולנטוע והנה גם זה הנהגת הלבנה בכח מנהיגיה, אבל ההנהגה הפשוטה אשר במהלכה הוא חפץ הבורא יתברך, אשר שם בהם מאז, וזה היפך וזה סוד הכשפים וכחם שאמרו בהם (חולין ז:) שהם מכחישים פמלייא של מעלה, לומר שהם היפך הכחות הפשוטים והם הכחשה לפמלייא בצד מהצדדין, ועל כן ראוי שתאסור אותם התורה שיונח העולם למנהגו ולטבעו הפשוט שהוא חפץ בוראו וגם זה מטעמי איסור הכלאים, כי יבואו מן ההרכבות צמחים יעשו פעולות נכריות יולידו שינויים ממנהגו של עולם לרע או לטוב, מלבד שהן עצמן שינוי ביצירה, כאשר פירשתי כבר (ויקרא יט יט):

ורבים יתחסדו בנחשים לומר שאין בהם אמת כלל, כי מי יגיד לעורב ולעגור מה יהיה – ואנחנו לא נוכל להכחיש דברים יתפרסמו לעיני רואים ורבותינו גם כן יודו בהם, כמו שאמרו בואלה שמות רבה (ויק"ר לב ב, קהלת רבה י כג), כי עוף השמים יוליך את הקול (קהלת י כ), זה העורב וחכמת הטיארין העופות בלשון ערב טאי"ר, וחכמי העופות יקראו טיארין ועוד מוזכר מזה הענין בגמרא (גיטין מה):

אבל יש לענין הזה סוד, וכבר הודענו (ויקרא יח כה) כי יש למזלות שרים ינהיגו אותם והם נפשות לכדורי הגלגלים, ושרי זנב וטלה הקרובים לארץ והם הנקראים נגידי התלי יודיעו העתידות, ומהם נעשים סימנים בעופות שבהם יודיעו עתידות ולא לזמן גדול ולא עתידות רחוקות יגידו רק בעתידות הקרובות לבא יודיעו, מהם בקול העוף בקראו בקול מר על מת ומהם בפרישות כנפיו, והוא שאמר יוליך את הקול, למגידים בקולם, ובעל כנפים, לרומזים בכנפיהם וכל זה איננו תועבה בעמים אבל חכמה תחשב להם, וכך אמרו (במדב"ר יט ג) ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם (מ"א ה י), מה היתה חכמתן של בני קדם שהיו יודעין וערומים בטייר, וכן יאמר הכתוב (ישעיה ב ו) כי מלאו מקדם ועוננים כפלשתים והנה שלמה למד זה בכלל חכמותיו והידיעה היא הבנת הצפצוף, והערמה לסבור ענין בפרישות הכנפים:

 וכאשר כלל הכתוב המעוננים והקוסמים עם התועבות הנזכרות, חזר ופירש (בפסוק יד) הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו כי חכמתם לדעת הבאות, ואתה לא כן נתן לך ה' א-להיך, יאמר הנה אסר לך השם המעשים האלה הנזכרים בעבור שהם תועבות לפניו ובגללם הוריש הגוים ההם מפניך, ואסר לך הנחשים והקסמים בעבור שעשה לך מעלה גדולה לתתך עליון על כל גויי הארץ שיקים בקרבך נביא ויתן דבריו בפיו, ואתה תשמע ממנו מה יפעל אל ולא תצטרך אתה בעתידות אל קוסם ומנחש, שיקבלו אותם מן הכוכבים או מן השפלים בשרי מעלה שאין כל דבריהם אמת ולא יודיעו בכל הצריך, אבל הנבואה תודיע חפץ השם ולא יפול דבר מכל דבריה, והוא שיפרש (בפסוק כב) הוא הדבר אשר לא דברו ה' והנה אתה חלקו וסגולתו שומע עצתו מפיו, והם חלק המזלות הולכים אחריהם, וזה טעם לא כן נתן לך ה' א-להיך, שלא נתן לך כאשר נתן להם, כטעם אשר חלק ה' א-להיך אותם לכל העמים (לעיל ד יט) כאשר פירשתי (ויקרא יח כה) ובספרי (שופטים קעד), אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, שמא תאמר להם יש במה לשאול ולי אין לי, תלמוד לומר ואתה לא כן נתן לך ה' א-להיך והנה זו ראיה בכל מה שפירשנו, כי הנחשים שורש דבר נמצא בם ולכן היה לישראל טענה במניעה מהם:

הגב על הנושא

לתחילת הדף