אתה נמצא כאן: דף הבית » תשובות מורינו הרב אשר וייס » מי שכבר קרא בתורה האם חוזר וקורא לציבור

מי שכבר קרא בתורה האם חוזר וקורא לציבור

ער"ח סיון תשע"ג

כבוד הרה"ג המצויין

ר' אליהו מאיר קוטנר שליט"א

רב בביצ'ווד אוהיו, ארה"ב

רב שלום עד בלי ירח.

מכתבו קיבלתי והנני במענה קצר מעומס העבודה.

שאל כבודו אם מותר למי שכבר קרא בתורה לחזור ולקרוא כדי להוציא ציבור ידי חובתם, והעיר דלפי השיטות שקריה"ת חובת הפרט הוא ולא חובת הציבור שמא אינו יכול לעשות כן כיון שכבר יצא.

והנה כלל גדול אמרו (ר"ה כ"ט ע"א) דכל הברכות אעפ"י שיצא מוציא אחרים ידי חובתן, וביארו הראשונים דאף שהוא כבר יצא כיון שאחרים לא יצאו מוטלת עליו חובה להוציאן ידי חובתן ומשו"כ יכול הוא להוציאן. עיין ברכות דף כ' ודף מ"ח בדברי התוס' והרא"ש ושא"ר.

ושרש הדבר כבר ביארתי במק"א דהבא לצאת יד"ח בשמיעה מפי אחרים צריך לשמוע ברכה או קריאה של מצוה, וכיון שהמשמיע כבר יצא יד"ח שוב אין כאן ברכה של מצוה, ובזה חידשו חכמים דמשום חובת הערבות הרובצת עליו הוי ברכתו ברכה של מצוה וכן קריאתו קריאת מצוה. (והמשנ"ב בשהעה"צ סימן תרנ"ה סק"ה הפליג לחדש דהעובר עבירה על מנת להוציא חבירו יד"ח אינו בכלל חטא ע"מ שיזכה חבירו אלא בכלל חטא ע"מ שיזכה הוא עצמו כיון שערב בעד חבירו, והארכתי בדבריו במק"א).

ויש לעיין בקריה"ת אם איננה חובת היחיד אלא חובת הציבור אם יש בה דין ערבות דשמא כל ישראל ערבים זה לזה, אלא במה שאין בה חובת היחיד שמא אין כלל גדר ערבות.

אך מאידך יש מקום לדון דאם אין כאן חובת היחיד אלא חובה הרובצת על הציבור לא בעינן כלל שהקורא יהיה בר חיובא כיון שאינו בא להוציא מאן דהוא ידי חובתו.

אך באמת נראה פשוט דאין בזה כלל נפ"מ אם חובת היחיד הוא או חובת הציבור ולעולם בעינן שהקורא יהיה בר חיובא והשומעים ישמעו קריאה של מצוה, ובין כך ובין כך ניתנה הלכה זו דאעפ"י שיצא מוציא ובין אם מצות היחיד היא או מצות הציבור ערבים ישראל זב"ז.

ובכל עיקר שאלתו דמר, משער אני שכונתו לשאול האם מותר לכתחילה למי שכבר יצא ידי חובתו לחזור ולקרוא או שמא אין זה אלא בדיעבד ולכתחילה עדיף שהבעל קורא יהיה מי שעדיין לא יצא ידי חובתו.

ובאמת כבר נחלקו הפוסקים בכל עיקר הלכה זו דאעפ"י שיצא מוציא האם לכתחילה היא או רק במקום דא"א. עיין משנ"ב סימן תקפ"ה סק"ה וסימן תרצ"ב סק"י.

אך באמת נראה דגם לגבי הלכה זו אין כלל נפ"מ אם מדובר בחובת היחיד או בחובת ציבור, המחמיר יחמיר והמיקל יקיל בין בזה ובין בזה. וכבר כתב המשנ"ב שם דדעת רוב הפוסקים דאף לכתחילה אמרו אעפ"י שיצא מוציא.

ומשו"כ נראה להלכה דאם יש מבין הציבור מי שעדיין לא יצא יד"ח בקריאת התורה ויודע לקרוא בטעמים כראוי ודאי עדיף טפי שהוא זה שיקרא כדי להחמיר כדעת המג"א וסייעתיה המחמירים, אך כשאין בציבור מי שיודע לקרוא אין צריך לטרוח ולחפש מי שיבא מבחוץ אלא יש לסמוך בשופי דאף מי שכבר יצא יד"ח חוזר וקורא בשביל הציבור.

יזכה כבודו להגדיל תורה ולהאדירה.

ביקר

אשר וייס

הגב על הנושא

לתחילת הדף