אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » עסקים וממונות » מעשר כספים ממתנות חתונה

מעשר כספים ממתנות חתונה

שאלה:

מאיזה סכום מכספי החתונה צריך לתת מעשר כספים? האם רק הסכום שקבלו כמתנות בחתונה, פחות עלות המנות? או שיש הוצאות נוספות שאפשר לנכות מסך מתנות החתונה, כמו העברת ציוד וכד' (ריהוט הבית בצרכים בסיסיים, מקרר, עלות העברת דירה, כלי אוכל וכיו"ב)?

תשובה:

אפשר לנכות את הסכום הכולל של הוצאת החתונה, אבל אין לנכות הוצאות אחרות שאינן קשורות לחתונה עצמה.

מקורות:

עיקר דין מעשר כספים התבאר במסכת תענית (דף ט, ב), שם דרשו חז"ל: "עשר תעשר – עשר בשביל שתתעשר". התוספות (שם, ד"ה עשר) הביאו את דברי הספרי שדין הפרשת מעשר לא נאמר רק בתבואה, שכן לשון הפסוק העוסק ב"תבואת זרעך", אלא למֵדים מייתור הלשון ("את כל תבואת זרעך") שכל הכנסה חייבת במעשר: "ריבית [שמלווה לעכו"ם] ופרקמטיא [מסחר], וכל שאר רווחים".

נקדים גם את הערך הגדול של נתינת מעשר כספים, שכפי שאמרו חז"ל מבטיח לנותן כדין עשירות. רבי יצחק אבוהב, בספרו מנורת המאור, מביא מדרש נוסף בעניין חיוב המעשר: "לפיכך אל ירפה אדם ידו מן המעשרות ויתנם כראוי, מן השדה ומן הבית, ומכל מה שיבוא לידו בשום עניין בעולם, ובזה מולחו לממונו ומקיימו עליו אלף פעמים" (ועי' בספר אהבת חסד ח"ב, סימן ב, סעיף ז)

בנוגע למתנות, כתב רבנו יונה (הובאו דבריו בפתחי תשובה, יו"ד סימן רמט, ס"ק א) שיש חיוב מעשר "מכל דבר שמשתכר, הן ללמד, הן לכתוב, לעשות מלאכה, או אף אם מצא מציאה או נתנו לו במתנה, או בכל ענין שיהיה, הן כסף הן שוה זהב – מן הכל יפריש מעשר".

למדנו אפוא שגם במתנות, חייב המקבל לתת מעשר כספים, גם אם כבר הפריש הנותן מעשר מן המתנה. כך פסק בפירוש הט"ז (יו"ד סי' שלא, ס"ק לב) בנוגע לנדוניה: "אטו יש חיוב על הממון כאן, דתוכל לומר שהממון כבר נפטר ממעשר, והלא חובת גברא הוא שהוא חייב לתת ממה שנתנו הא-ל יתברך". כך גם העיקר להלכה, למרות שיש מי שכתב (עי' ס' מעשר כספים עמ' מה) שתקנת ומנהג מעשר כספים נאמר דווקא על פרקמטיא ולא על מתנות.

לאור זאת, הרי שגם חתן וכלה שקיבלו כסף מההורים עבור נדוניה צריכים להפריש מעשר כספים – קל וחומר בנוגע למתנות חתונה רגילות.

אולם, כל זה נכון בנוגע למתנת כסף, ואילו בנוגע לשווה כסף – מתנות של דירת מגורים או חפצים שונים – פסקו רבים שאין חובה להפריש מעשר כספים, כמו שהורה החזו"א (דרך אמונה, הלכות מתנות עניים, פ"ז ס"ק כז, בשם החזון איש; ס' ארחות רבנו, ח"א, עמוד שצו, בשם הסטייפלר בשם החזון איש). הטעם לכך (אורחות רבנו, שם) הוא משום שמעשר עני אינו אלא שיעור במצות צדקה, ואין אדם חייב למכור מנכסיו כדי לתת צדקה.

[ויש שהחמירו אף בזה, ונקטו שיש להפריש מעשר כספים אף בממתנות של שווה כסף (עי' תשובת הגרש"ז אוירבך זצ"ל, קול התורה, גיליון לט) אך המנהג להקל בזה, ועי' בשו"ת יבקש תורה (יו"ד סימן צט) שהביא כמה דעות להקל.]

לכן, באופן עקרוני יש להפריש מעשר מכספי מתנות החתונה.

אך כבר כתבו רבים (עי' בספר נפש חיה ובספר מעשה ניסים) שבמקום שתשלום הוצאות החתונה נעשית מתוך מתנות החתונה, וסומכים על המתנות כדי לכסות את ההוצאות, אפשר לנכות את הוצאות החתונה מן הסכום, וזאת משום שאפשר לראות את המתנות כתשלום הוצאות החתונה (אך כתבו שהמחמיר בכך תבוא עליו ברכה). [ולכן, במקום שמסתמכים על מתנות החתונה לתשלום הוצאותיה, אפשר לנכות את הוצאות החתונה מסכום המתנות.

אך כל זה נכון רק בנוגע להוצאות החתונה, ואילו בנוגע לשאר הוצאות של הזוג הצעיר, אין לנכות את ההוצאות מדמי המתנות, כיון שאין להחשיב את המתנות כתשלום ישיר על כל הוצאה אחרת, וביד הזוג להוציא את הכסף כרצונו.

הגב על הנושא

לתחילת הדף