אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » חגים וזמנים » מקלחת ביום טוב

מקלחת ביום טוב

שאלה:

האם מותר להתקלח ביום טוב, בפרט בחוץ לארץ כאשר יש יומיים יום טוב, ועוד יותר במקום שיום טוב נופל ביום חמישי וששי כך שיש שלשה ימים בצירוף שבת?

תשובה:

מותר להתקלח ביום טוב במים קרים (שו"ע שכו, א).

בשעת הדחק (כגון במקרה של יומיים או שלשה ימים של יום טוב בעונת החום, או עבור מי שסובל במיוחד מזיעה וכדומה), ובמקום שאינו נוח להתקלח במים קרים, מותר אפילו להתקלח במים חמים.

על מי שמתקלח ביו"ט להיזהר מלעבור על איסורים שיכולים להתלוות לכך: הוא חייב לוודא שלא נעשית פעולת הבערה כלשהי על-ידי הפעלת המים החמים, וכמו כן יש לו להיזהר שלא לייבש את שערו בחוזקה (אלא יכול לתת מגבת על ראשו בעדינות).

רב ברכה והצלחה.

מקורות:

כיום, בניגוד לשנים קודמות, הנוהג להתקלח בתדירות גבוהה, אפילו בכל יום, נהיה מקובל מאד, ובוודאי בימות הקיץ; הזמנים שבהם אנשים היו רוחצים פעם בשבוע (או במנהג שבעולם אפילו פעם בחודש) הם מאחורינו.

שינוי נוהג זה לכאורה צריך להשתקף בהלכת רחיצה ביום טוב, שכן רחיצה כבר אינו דבר "שאינו שווה לכל נפש", ושוב לא יהיה איסור בחימום מים לצורך רחיצה ביום טוב – וממילא לא יהיה איסור של רחיצה במים חמים, שנאסרה מגזירה שמא יבוא לחמם מים בחג.

ואמנם, ראיתי בספר אחד (ספר 'אור יצחק', או"ח סימן רי) שכתב שמותר לחמם מים לצורך רחיצה בזמן הזה.

אולם, יש פוסקים שכותבים שאין להלכה הקדומה להשתנות. בספר 'באר משה' (ח"ח, סימן קנט) החמיר בזה מאד, וכתב שאינו רוצה אפילו להעלות על דעתו שינוי ההלכה לאור שינויים חברתיים. הוא ממשיך לכתוב בפשיטות שהאיסור עומד במקומו. למרות שאין ה'באר משה' מפרש את טעמו לכך, ככל הנראה הביא שאיסור רחיצה ביו"ט הינו תקנת חכמים, ואין להתירה מפני שינויים בנוהג.

אולם, קשה לקבל סברא זו, שכן אנו רואים בדברי ה'משנה ברורה' (סימן תקיא, ב'ביאור הלכה') שההלכה של עישון ביו"ט משתנה לפי שינויים בנוהג החברתי, ולכאורה אין סיבה שהלכת רחיצה ביו"ט לא תשתנה באותה מידה. חז"ל אמנם גזרו 'גזירת מרחצאות' אבל גזירה זו נאמרה רק על מרחץ (ציבורי), ולא תחול על ביתו הפרטי של אדם.

יש להעיר שלמרות שפוסקי זמנינו מודעים למציאות זו, רבים נמנעו מלהתיר. בספר 'שמירת שבת כהלכתה' (פרק יד, הערה כא) מעלה את השאלה ומסיים בצ"ע (בפנים הספר מביא את ההלכה התלמודית), וכך בשו"ת 'אבני ישפה' (ח"ג, סימן נה) הביא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל להחמיר בכך.

ייתכן שהפוסקים לא רצו להקל בשאלה זו, מחשש שהקלה בעניין זה תוכל להביא לידי מכשולים אחרים כגון ייבוש שיער, שימוש בסבון, וכך הלאה, והיינו על דרך מה שהזכיר המשנ"ב (שכו, כא) בעניין רחיצה בקרים בשבת.

לכן, לאור דברי פוסקים אלו קשה לתת היתר כללי וגורף לרחיצה בחמים ביו"ט, אבל לעניין שעת הדחק (במצבים של אי-נוחות כפי שנאמר לעיל) יש להקל.

הגב על הנושא

לתחילת הדף