אתה נמצא כאן: דף הבית » מנהגים » נתינת צדקה בשיעור ק"ד פרוטות בערב שבועות

נתינת צדקה בשיעור ק"ד פרוטות בערב שבועות

בשנים האחרונות התפרסם מאד בעיקר ע"י ועדי הצדקה ענין סגולת נתינת צדקה בערב שבועות בשיעור צ"א פרוטות או שקלים והשלמתם לק"ד פרוטות. הסגולה האמורה מיוחסת להגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל, שהביאה בספר מועד לכל חי פרק ח' –חודש סיון אות ו וז"ל: 'ערב שבועות יפריש צ"א פרוטות וישלים על שיעור ב' פעמים ב"ן ויתנם לתלמיד חכם עני ועניו, והוא תיקון לעוון אדם הראשון ועוון העגל ולפגם הברית והוא סגולה לחשוכי בנים ומקרב הגאולה, ספר מעשה הצדקה דף קט ע"ב', עד כאן לשון הספר שהודפס לראשונה בשנת תרכ"א. רבי חיים פלאג'י חוזר שוב על סגולה זו בספרו חוקי החיים על פרשת נשא בחלק הנקרא 'מוסר השכל'.

אך כמו רבים מהסגולות המובאות בספרי רבי חיים פלאג'י, מקור דבריו בספרים שקדמו לו.  בציטוט שהבאנו מוזכר בפירוש מקור סגולה זו 'ספר מעשה הצדקה דף קט ע"ב', ספר זה הוזכר פעמים רבות בספרי רבי חיים פלאג'י, בענין חובת נתינת צדקה במועדים שונים. יש קושי רב להגיע לספר זה שבו הוזכרו הסגולות הללו לראשונה[1].

מקור הסגולה – קונטרס 'מעשה הצדקה' לרבי יעקב ישראליג"א

לאחר חיפוש רב עלה בידינו לפתור את התעלומה ולגלות את מקור הדברים, ולמצוא בו שינויים מהעתקה שהביא רבי חיים פלאג'י. בשנת תר"ו הודפס בשאלוניקי ספר בשם 'ימי דוד', לרבי יוסף דוד משאלוניקי (נולד בערך בשנת ת"כ, ונפטר בג' כסליו שנת תצ"ז) בעל מחבר ספר בית דוד על הטורים ועוד ספרים, שהיה אחד מגדולי דורו. בחלקו הראשון של ספר זה הובאו דרשות למועדי השנה שנאמרו ע"י הרב יוסף דוד.

בסוף הספר בעמודים קיד-קלד הובא קונטרס שנקרא 'מעשה הצדקה' ובו זמנים המסוגלים לנתינת צדקה. קונטרס זה נכתב ע"י החכם הצדיק והחסיד השלם והכולל, ענותן כהלל, סיני בקדש, מדוכא ביסורין, רבי יעקב ישרליג"א שהיה מקובל גדול[2] מגדולי סלוניקי, ותלמידו המובהק של רבי יוסף דוד הנ"ל מחבר ספר 'ימי דוד'[3].

רבי יעקב ישרליג"א טרח ויגע בכל כוחו להדפיס את ספרי רבו, כבקשת רבו הצדיק וכל ימיו לא שליו ולא שקט לברך המוגמר ולהדפיס את ספריו אך לא עלה בידו. בסוף ימיו עבר רבי יעקב ישרליג"א לדמשק, וכאשר חלה את חוליו כששכב בפאת המיטה שלח לקרוא למדפיס רבי אברהם די בוטון, ואמר לו בתחינה ובקשה גדולה 'אברהם רחימא עליך המצוה הזאת לתת גמר גמרא גמור ואלוקים עמך אגוני מגנא למעלה מעשרה דרי'.

המדפיס רבי אברהם די בוטון טרח ויגע להדפיס את הספר 'ימי דוד' בעזרת נדיבים כבקשת רבי יעקב ישרליג"א, ובסוף הספר הביא כאמור את קונטרס מעשה הצדקה. וכך כתב רבי אברהם די בוטון בהקדמת הספר 'ובעומדי אך עסו"ק אני, אמרתי להביא מן החדש זה ספר מעשה הצדקה, אשר פעל ועשה לזכות את הרבים, מדבר בצדקה, פעולת צדיק החכם השלם והכולל, סיני בקדש, אביר יעקב, עליון למעלה, ויהי ידיו אמונה, תפילות ותקונים ולמודים לחדשי השנה, גדולה צדקה אגוני מגנא, לבטל כל גזירות קשות ורעות, ולכל בני ישראל יהיה אור שלוה בארמנותם, כל הון יקר ונעים בכתם אופיר לא יסולה, קטיגור נעשה סניגור'.

קונטרס 'מעשה הצדקה' הינו ליקוט מתוך קונטרסים שהשאיר המחבר בכתב יד 'קונטרס מגן דוד', קונטרס צמח דוד', 'קונטרס קטן' ועוד.

בתחילת הספר נכתבו דברים נוראים על תוקפו של הספר והמנהגים המובאים בו וז"ל 'אין הדבר כאשר נראה לעין כל רואה כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב כי דברים האלה אתגזרו ואסתכמו עלייהו מתיבתא עלאה דקב"ה וכל סיעתייהו סיעתא דשמייא וברשתוייהו והורמנייהו אנן יד עניים אנן עבדי שליחותייהו לכבוד שכינתא קדישא ולכבוד עניי ישראל פזורי ישראל קודש לה' העניים והאביונים וכו'.

השינויים והחידושים שיש בסגולת הק"ב פרוטות, בספר בו הוזכרה הסגולה לראשונה

בקונטרס 'מעשה הצדקה' בו הובאה כאמור סגולת נתינת צ"א הפרוטות לראשונה, ע"י רבי יעקב ישראליג"א (אות מג) וכך נאמר שם: 'על ידי נתינת צדקה בערב שבת וכן בערב שבועות ליתן צ"א פרוטות מן הפרט וישלים עד שיעור שני פעמים ב"ן יתוקן עוון אדם הראשון ועוון העגל ועוון פגם הברית ולמי שהוא חשוך בנים טוב לו מבנים ומבנות ומקרב הגאולה וצריך ליתן לתלמידי חכמים עניים וענווים' עכ"ל.

אם נתבונן נמצא מספר שינויים בין מקור הדברים להעתקתו של רבי חיים פלאג'י, ומהם עולה באופן ברור: א.  סגולה זו אפשר לקיימה בכל ערב שבת, ולאו דווקא בערב שבועות. [אף יש מעלה גדולה בנתינת צדקה לתלמידי חכמים דווקא בערב שבועות כמו שכתב הכף החיים שם פ"ח אות ז, ובספרו חוקי החיים על פרשת נשא בחלק הנקרא 'מוסר השכל'. מ"מ סגולת נתינת צ"א הפרוטות והשלמתם לק"ד קיימת בכל ערב שבת] ב.  סגולה זו אינה מועילה בהכרח לחשוכי בנים שיהיו להם בנים, אלא שחשוכי בנים שיתנו צדקה בשיעור ב' פעמים ב"ן 'טוב להם מבנים ומבנות'. וברור שזו גם כוונת רבי חיים פלאג'י שכתב 'והוא סגולה לחשוכי בנים'.

עוד יש לציין  שבספר 'מעשה הצדקה' מובאים זמנים רבים המסוגלים לנתינת צדקה תוך כדי התפילות בימי החול, ולאורך כל מועדי השנה, ומפורט בכל אחד מהזמנים מה הוא הסכום אותו ראוי לתת, ולמה סגולה זו מועילה. סכום הפרוטות אותם נתן רבינו, ושהמליץ גם לאחרים לתתם, הגיע למאות רבות בכל חודש, ולאלפים בכל שנה.  כבר בחלק הראשון של הספר נכתב 'הנה בקונטרס כסא דוד דרוש א' שעשה הרב המחבר יוצא בנגלה ובנסתר שצריכים ליתן בכל יום מאה פרוטות לצדקה מכוללת העיר כדי להנצל ממאה קללות הכתובות בתורה ולהתברך ממאה ברכות בסוד מאה ברכאן הרמוזות בתנ"ך. מלשונו של ספר 'מעשה הצדקה' ובפרט מהעובדה שלדעתו יש לתת בכל יום יותר ממאה פרוטות, משמע שסגולה הנתינה בערב שבועות וערב שבת, נעשית גם ע"י נתינת ק"ד פרוטות שהוא המטבע הקטן שבמדינה.


[1]. רבים וטובים וביניהם ספר נטעי גבריאל (פורים פ"ב סקי"ז) טעו ויחסו את הדברים לספר מעשה הצדקה של הרב צבי אלימלך טייכר שהודפס בשנת תרל"ד. אך זה לא יתכן כיון שרבי חיים פלאג'י שנפטר בי"ז שבט שנת תרכ"ח, לא יכול היה לראות ספר זה. כ"כ בספר זה ישנם 52 עמודים בלבד והרב פאלג'י שולח אותנו לדף קט. טעות זו נבעה מכך שאף אם נחפש לא נמצא ספר בשם זה שהודפס לפני פטירת רבי חיים פלאג'י

[2]. גדלותו בקבלה של רבי יעקב ישרליג"א גרמה לכך שבפעם הראשונה בו נדפס ספר שער הכוונות, שהינו השער הששי של ספר שמונה שערים לרבי שמואל בן רבי חיים ויטאל, בו הובאו לראשונה באופן מדויק הנהגותיו של רבינו האר"י, בסוף הספר, אחרי סיום העתקת דברי רבי שמואל ויטאל קטע, נוסף ע"י המדפיסים שנכתב ע"י 'מורינו הרב החסיד ח"ר יעקב ישרליג"א זלה"ה וזי"ע, בסוף שער הכוונות שלו'. קטע זה מקורו בספר פרי עץ חיים, ולרוב גדלותו של רבי יעקב ישראליג"א שחי בזמן הדפסת ספר שער הכוונות לראשונה, בחרו המדפיסים להכניס קטע זה על פי מה שכתב בספרו

[3]. כך מבואר בשער ובפתיחת הספר ימי דוד. גם בספר מועד לכל חי לרבי חיים פלאג'י (חודש אייר סימן ז' אות א') שהתפילה שלפני נתינת צדקה שבתחילת הספר מעשה צדקה, נכתבה ע"י רבי יעקב ישראליג"ה, ומדבריו ברור שכל הספר מעשה הצדקה נכתב על ידו, שהרי תפילה זו היא חלק מהספר, ולא נכתב לפניה שמי שכתב אותה הוא מחבר אחר.

הגב על הנושא

לתחילת הדף