אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » אישות ומעמד אישי » עדי קדושין שהם קרובים שני בשני

עדי קדושין שהם קרובים שני בשני

שאלה:

אבקש לשאול, בנישואין שנערכו השבוע והוזמנתי להיות עד הקדושין, ולאחר שעות מספר עלה בדעתי שמא יש פסול בעדות, מאחר ואני והעד השני נשואים לשני בני דודות. אבקש לדעת מה לעשות, והאם להודיע זאת לחתן והכלה.

תשובה.

אחר שנעשו הקדושין, אין מקום לפסול ולהוציא לעז על הקדושין. אמנם לכתחילה אם היו באים לפנינו לשאול, היה מקום להחמיר שלא להחתים שני עדים הקרובים בתרי בעל כאשתו שני בשני על שטר הכתובה.

מקורות.

הנה דוגמא כזאת חשיב שני בשני, שכן שניהם קרובים מחמת הראשונים שהם הוריהם. ואף שבדרך כלל אמרינן בעל כאשתו, הכא חשיב תרי בעל כאשתו. ובכה"ג כתב הטור (חו"מ סי' לג) וז"ל: אבל הנשואין שתי בנות אחין או שתי בנות אחיות, כשרים, דלא אמרינן תרי בעל כאשתו בשני בשני. ואפילו ראשון בשני לא אמרינן ב' בעל כאשתו, כגון הנשוי רחל כשר לנשוי בת לאה, אבל הרמב"ם פסל, שכתב: לא יעיד לבעל בת אחות אשתו. ורב אלפס פסל אפילו נשואין שתי בנות אחין, וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה. ע"כ. הרי שהביא הטור מחלוקת בשאלתנו, שלדעת הרמב"ם והרא"ש לא אמרינן תרי בעל כאשתו בשני בשני, אך לדעת הרי"ף גם בכה"ג פסולים.

ובד"מ (הקצר ס"ק ה) הביא שכדברי הרמב"ם כתב הרא"ש בתשובה (כלל נז סי' א) שכן דנין כל חכמי אשכנז וצרפת, וכ"כ התוספות פרק זה בורר (כח: ד"ה גיסו), וכ"כ המרדכי שם (סי' תרצז).

ומרן בבית יוסף שם תמה ע"ד הטור שכתב שפסל הרי"ף בנשואין שתי בנות אחים, דאף על גב דפסל בחתן גיסו, לא ילפינן מיניה. דשאני התם דהוא ראשון וחתן גיסו הוי שני, וראשון בשני אמרינן תרי זימני בעל כאשתו, אבל לא לשני בשני. וכן דעת הרמב"ם (בפרק י"ג מהלכות עדות ה"ז – ט) שכתב: כל שתי נשים שהן זו עם זו שני בשני, בעליהן מעידין זה לזה, אבל אם היה ראשון בראשון כגון שלקח זה אשה וזה בתה אין מעידין זה לזה. וכן בעלי אחיות פסולים זה לזה והרי הם ראשון בראשון, וכן לא יעיד לבן אחות אשתו ולא לבעל בת אחות אשתו, אבל מעיד הוא לבן בעל אחות אשתו שיש לו מאשה אחרת. עכ"ל. וטעמו, מדאמרינן בירושלמי (סנהדרין פ"ג ה"ו) דחתן גיסו מאחות אשתו פסול והרי הוא וחתן אחות אשתו נשותיהן ראשון בשני ואפילו הכי פסול, וממילא שמעינן דלא מיפסיל אלא דוקא בההוא גוונא, אבל בששתי הנשים שני בשני מיהא כשר כיון שלא מצינו מי שאמר תרי זימני בעל כאשתו בשני בשני ומתחילה איבעיא לן אי אמרינן בעל כאשתו אפילו חד די לנו שנפסול היכא דאיתמר בהדיא אבל היכא דלא איתמר הא ודאי כשר. ומשמע דהרמב"ם בשטת הרי"ף רביה אמרה. והביא מרן בב"י עוד סיוע לדבריו מתשובת הרשב"א (ח"א סי' תתצו ח"ד סי' ו) שכתב דלא אמרינן תרי בעל כאשתו אלא בבעלי אשה ובתה. ובבעלי שתי אחיות. ושכן כתב הרי"ף בתשובה (סי' קעד) וז"ל כך ראינו שאין בעלי בנות דודו פסולים להדדי אלא בעל האם עם בעל הבת שאמרו בהם בעל כאשתו לפי שבעל האם פסול לחורגו וחורגתו ובעלי אחיות נמי פסולים אהדדי כדאמרינן [וגיסו], והשאר מבעלי קרובות כשרין להדדי שאילו היו פסולים היה ההלכה [זוכרתן] כמו שהזכירה אלו וליכא למימר שהזכירה אלו והוא הדין לאחרים לפי שאלו קרובים יותר ואין למדין לרחוק מן הקרוב ואין צריך ראיה לכשרותם יותר מזו. ע"כ. לשון הר"ז ז"ל בספר המאור (ז.) שאין אומרים תרי בעל כאשתו אלא באלו שאמרנו עכ"ל.

גם לדינא פסק מרן בשו"ע (חו"מ סי' לג ס"ד) כדעת הרמב"ם וז"ל: כל שתי נשים שהן זו עם זו שני בשני, בעליהן מעידים זה לזה, דתרי בעל כאשתו דשני בשני לא אמרינן. ע"כ. ולא הביא שיטת הרי"ף שהביאה הטור כלל.

אלא דאף שלגבי עדות הקדושין מבואר בדברי מרן השו"ע שאין בכך כל פסול, הנה הרמ"א שם כתב ע"ד בזה"ל: ומיהו לכתחלה לא יחתמו עצמן על שטר ביחד. ע"כ. ומקורו מדברי תרומת הדשן (סי' רכו), וביאר תרומת הדשן שם טעמו, משום דחיישינן לבית דין טועים שיסברו שפסולין הן. ובסמ"ע (שם ס"ק יא) כתב לפרש דבריו, דחישי' לבי"ד טועין שיבואו לפסול השטר חינם, ומשום הכי נקט בית דין טועין. ועי' בש"ך (שם ס"ק ג) שכתב דמוכח בתרומת הדשן שם, דה"ה להיות דיינים ביחד או לאחד מבעלי דינין, אסור לכתחילה שני בשני תרי בעל [כאשתו] גבי חליצה ע"ש. וכן כתב הרמ"א באה"ע (סימן קסט סעיף א) לענין חליצה ע"ש. וא"כ ה"ה דעד שהוא שני בשני תרי בעל כאשתו עם הבעל דבר, לא יחתום לכתחילה על השטר, ודו"ק. ע"כ.

ואף שבביאור הגר"א שם תמה ע"ד דהא בגמ' בכתובות דחיישי' לבית דין טועין, אמרי' דהוא משום דשטרא דיתמי הוה דוקא. ע"ש. מ"מ מדברי הסמ"ע והש"ך נראה שהסכימו לדברי תרוה"ד שאין להחתים לכתחילה על שטר ביחד. אלא שגם בתרוה"ד לא כתב כן אלא לכתחילה, אך באופן שכבר חתמו, נראה דשפיר דמי. ועיין גם בב"ח (שם) שהביא דברי תרוה"ד בשם המרדכי הארוך בשם ראב"ן (סנהדרין ס' ח) דמדינא כשרים, ומיהו אין מורין לכתחלה להכשירם ולחתום ביחד, דחיישינן לבית דין טועין דילמא יאמרו פסולין הן. עכ"ל. ומביאו בתרומת הדשן סימן רכ"ו. וכתב הב"ח ע"ד, ונראה דדוקא להחתים בשטר אין מורין כן, אבל לקבל עדותם בבית דין מפיהם מורין כן, דהא קמן דהרמב"ן כתב דהאלפסי גופיה חזר בו בתשובה ופסק דגיסו לבדו ולא חתנו אפילו מאחות אשתו עיין בספר מלחמות פרק זה בורר (ו ב), הילכך אין להחמיר כלל אלא בחותמין בשטר א"נ לגבי הלכות דיינין דחליצה. ע"כ. הרי מבואר מדברי הב"ח שאין להחמיר אלא בחותמין בשטר, וגם שם אין זה אלא כשבאים לשאול, דאז אין להורות כן לכתחילה, אך בדיעבד נראה דשפיר דמי.

איברא דעי' בכנה"ג (סי' לג הגב"י ס"ק ז) שהביא מ"ש הב"ח דהיינו דוקא לחתום יחד או לגבי דיינים דחליצה, אבל להעיד על פה, אין להחמיר כלל. וכן סתם השו"ע בספרו הקצר דכשרים להעיד, וכ"כ בתמים דעים (סי' קנד) בשם ריב"א והריב"ש (סי' תכו). אבל בש"ג בשם ריא"ז פסק כדברי הרי"ף ז"ל, וכן פסק מהרשד"ם (חאה"ע סי' כ). והרב בעל תומת ישרים (סי' נז) כתב דלענין להוציא ממון בשטר זה, המוציא מחברו עליו הראיה. וכתב בכנה"ג ע"ד בזה"ל: ולפי דבריו, במילתא דאיסורא נקטינן להחמיר, ובגיטין וקדושין הויא ספק מקודשת, ואם קדשה אחר, קדושין תופסין בה. ע"כ.

אך עיין בשו"ת גבעות עולם (סי' יב) שהאריך רב בנ"ד וכתב שהסכמת רוב הפוסקים להכשיר, והבא להחמיר לא טוב הוא זה נגד הוראה שפשטה. וגם עמ"ש הרמ"א שלא יחתמו יחדיו על השטר, כתב הרב גבעות עולם (שם דף כה ע"א) בזה"ל: ולי לע"ד אחרי המחילה אין כאן מקום ספק, שהרי כל עיקר חומרתו של מהרי"א ז"ל היא לקוחה מדברי המרדכי ז"ל שכתב דאין מורין להם לכתחילה לחתום יחד, ומהאי לישנא דאין מורין מבואר בהדיא דדוקא הוראה הוא דאין מורין להם אם באין לימלך, אבל אם עשו מעשה, המעשה קיים בלתי שום פקפוק. וזה מבואר בלשון מהרי"א ז"ל עצמו שכתב דבהשלשה יש להקפיד שלא להושיב קרוב בכה"ג דמבואר בהדיא דהקפידה הוי שלא להושיב דוקא, אבל אם כבר ישבו אין שום פקפוק על החליצה, וזה ברור בעיני. עכ"ל.

ומאחר ומרן השו"ע פסק והכריע שאין פסול בעדים שהם שני בשני תרי בעל כאשתו, ואף דחה דעת הסוברים שיש מחלוקת בזה. וגם לא הזכיר שום פסול לענין חתימת השטר. אף שהרמ"א החמיר לענין חתימת השטר, והנו"כ החרו אחריו, מ"מ בכה"ג שכבר נעשה מעשה, נראה פשוט וברור שאין להוציא לעז על הקדושין ח"ו, ואין מקום גם לחייבם בקדושין נוספים, וכמ"ש הרב גבעות עולם שהמעשה קיים בלתי שום פקפוק.

הגב על הנושא

לתחילת הדף