אתה נמצא כאן: דף הבית » תשובות מורינו הרב אשר וייס » עוד בענין תכלת בזמן הזה

עוד בענין תכלת בזמן הזה

כבוד האברך היקר והמופלא

הרה"ג ר'… ני"ו

 יקרתו הגיעני במועדו ועקב רב טרדותי לא יכולתי להשיבו דבר עד עתה.

ראשית אודה למע"כ על דבריו המחכימים והבהירים, שהחכמתי מהם. אך דעתי להלכה עומדת במקומה, ואבאר.

כתב כבו' דאף אם אכן יש מבוכה בקשר לסימני חלזון התכלת, אבל יש סבירות עצומה שהפורפורא הוא חלזון התכלת, שהרי נמצאו במקומות שונים בא"י מצבורים עצומים של קונכיות פורפורא, ולפי כל הסימנים הארכיאולוגיים שימשו חלזונות אלה בתעשיות הצבע. ומאידך לא נמצאו בשום מקום מצבורים של קונכיות או של חיות ים אחרות, וכמה רחוק לומר שלא נשאר זכר של תעשיית התכלת, ולעומת זאת יש ממצאים אחרים של תעשיית צבע אחר.

ובפרט שגם במקורות זרים מזוהה הפורפורא כחלזון התכלת.

עוד טען מע"כ שלא מצינו בכל עולם החי חיה, דג או שרץ אחר שמגופו אפשר להפיק צבע עמיד אלא מן הפורפורא, ומשום כ"ז יש להסיק לדבריו שאכן חלזון זה הוא חלזון התכלת.

ואען ואומר. יודע אני שדרך חשיבה זו אכן מקובלת בתחומי מדע שונים, ובעיקר בארכיאולוגיה. שהרי בתחום זה אין אנו דנים במדע מדויק, אלא בהשערות בלבד. וכאשר מוצאים ממצאים עתיקים מנסים לשער עפ"י ההגיון, הדמיון וההשערה מה שימשו ממצאים אלה. ההשערה הסבירה ביותר והמתיישבת ביותר על הלב היא המסקנה המתקבלת.

אך לא כך מחשבת ההלכה ולא זו שפתה. וההשערה אינה ראיה כלל ועיקר. וכנגד כל השערה לעולם אפשר להעלות השערות אחרות. אפשר שמשום גזירת הרומיים נגד ייצור התלת השמידו את כל הממצאים שעלולים להפליל את היהודים שעשו את התכלת במסירות נפש, אפשר שדוקא הרומיים הם שהשמידו את המעבדות של התכלת, ואפשר עוד שהרומיים פיתחו תעשייה אדירה של "מעין תכלת" כדי להתחרות ביצרני התכלת היהודים. ואפשר עוד כהנה וכהנה. וגם אם לא יעלה דמיוננו השערות כל שהן, אין להשערות אלה כל משמעות במחשבת ההלכה ובדרכה של תורה.

וגם העובדה שלא מצאנו לא בספרות ולא בטבע חיה או דג שאפשר לייצר מגופו צבע עמיד אין לו כל משמעות, וכפי שכתבתי דאפשר שחלזון התכלת נכחד, ובפרט שיש מקורות רבים שאכן התכלת נגנז. ואפשר שמן השמים היה שהתכלת תישמר רק לדברי קדושה ונמנע מרוב הגויים לעשות בה שימוש, וכדומה השערות מהשערות שונות, שכיוצא בדבר נמצאים לרב בספרי הדרוש והאגדה.

וגם מה שתמה כבו' אם יש חלזון שניתן להפיק מדמו צבע הדומה לתכלת למה חששו חכמים שיחליפו תכלת בקלא אילן, ולמה לא חששו שיחליפו תכלת בצבע הפורפורא, יש לדחות בפשטות, דבאמת הצבע המופק מהפורפורא באמת לא דומה לצבע התכלת, שהרי באמת אין צבעו דומה כלל לא לים ולא לרקיע. ולעומת זאת כנראה שצבע הקלא אילן היה דומה יותר לצבע התכלת.

ומה שכתב שקלא אילן הוא האינדיגו ואכן צבעו דומה לצבע המופק מן הפורפורא. תמה אני, וכי גושפנקא דמר בר רב אשי חתום על הקלא אילן – אינדיגו, וכי איך יש בידנו לדעת שהקלא אילן שלפני אלפיים שנה זהה לחלוטין לצבע כלשהו שבידנו.

ומש"כ להוכיח מפשטות חז"ל בתוספתא (מנחות פ"ט) "תכלת אינה כשרה אלא מן החלזון". הרי דאי אפשר שהיה בזמנם חלזון נוסף שאפשר לצבוע מדמו ופסול הוא לתכלת, דא"כ בודאי היו מפרטים מאיזה חלזון התכלת כשרה ומאיזה חלזון פסולה. שתי תשובות בדבר.

דכבר כתבתי את הנלענ"ד, דאפשר דאכן הצבע המופק מהפורפורא אינו דומה כלל לצבע התכלת ומשו"כ לא היה צורך להוציאו מן הכלל.

ואפשר עוד דבימי חז"ל באמת לא הפיקו צבע מהפורפורא, וכל המצבורים הגדולים שמצאו הם מתקופה יותר מאוחרת. ואף אם יסכימו כל החוקרים שממצאים אלה מימות חז"ל המה, אין לדבריהם כל תוקף בהלכה. והלא החוקרים שבעולם קובעים נחרצות שיש ממצאים ארכיאולוגיים מלפני מליון שנה, אף שלדברי חז"ל (ר"ה ל"א ע"א עבו"ז ט' ע"א סנהדרין צ"ז ע"א) שית אלפי שנין הוי עלמא, ואכמ"ל בזה.

ומה שכתב מע"כ דיש לדון בזה מדין סימנים דאורייתא, כבר ביארתי דהשערה אין בו שמץ דמיון לסימן, ואין גדר סימן אלא מעין סימני אבידה, סימני דגים ובהמות טהורים, סימנים בעגונה ובגט וכדומה, שהם סימנים בגוף הדבר שאנו דנים בו, וכעין הסימנים של מין החלזון בגמ' מנחות, אך מה ענין השערות הנ"ל לדין סימנים.

סוף דבר, על אף שנהניתי למקרא דבריו משנה לא זזה ממקומה.

בהוקרה מרובה,

אשר וייס

הגב על הנושא

לתחילת הדף