אתה נמצא כאן: דף הבית » מאמרים » עשיית צורות בולטות בבית כנסת

עשיית צורות בולטות בבית כנסת

במרוצת הדורות מצאנו פולמוסים רבים בענין העמדת צורת אריות וצורות בעלי חיים אחרות או ציור שלהם, בבתי כנסת, ואף שרבים מהקדמונים אסרו לעשות כן, היו רבים שהתירו באופנים שונים.

האוסרים מן התורה להעמיד צורות ולתלות ציורים של בעלי חיים בביהכ"נ מחמת האיסור "לא תעשון אתי"

 יש ראשונים שסוברים שאסור מן התורה לעשות או לצייר צורה של כל הבעלי חיים, ומשום כך ציוו אותם ראשונים להסיר את צורת אריות ונחשים שציירו על חלונות בית הכנסת (אור זרוע ח"ד פסקי עבודה זרה סי' רג, שהסכים עם דעת רבינו אליקים, שהובאה גם במרדכי עבודה זרה סי' תתמ, ובהגהות אשרי ע"ז פ"ג סי' ז' ד"ה ואור"י, ובשו"ת מהר"ם מרוטנברג חלק ד (דפוס פראג) סימן תרי; שו"ת רדב"ז ח"ד סי' קז שהסכים עמו להלכה; שיורי ברכה לחיד"א יו"ד סימן קמ"א אות ג, שיש להחמיר בבית כנסת שמתפללים בקביעות), כדי שלא יהיה זכר וקיום לדבר שנעשה באיסור (ב"י יו"ד סי' קמא סוף אות ו ד"ה כתב המרדכי, בדעת רבינו אליקים). ואף שבבית המקדש היו כרובים ושאר צורות, אין לומר שהואיל והותרו אותם צורות נתיר אותם אף בבית הכנסת, שהרי כבר דרשו במכילתא (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מס' דבחדש פרשה י ד"ה לא תעשו) "לא תעשו לכם", שלא תאמר הואיל וניתנה רשות לעשות בבית המקדש הרי אני עושה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ת"ל "לא תעשו לכם", ע"כ. ובאמת אף בבית המקדש אם היו מוסיפים עוד שני כרובים, ועושים ארבעה כרובים היה בכך איסור (תשובת רבינו אליקים באור זרוע שם. וראה שבדברי רבינו אליקים לא ברור אם האיסור מצד "לא תעשון אתי", או מצד "לא תעשה פסל", ומפשטות תשובתו המלאה שהובאה באור זרוע משמע שהוא אסור משום "לא תעשה לך פסל", וכך משמע ברדב"ז ח"ד סי' קז, וכן כתב בדברי יציב חלק יו"ד סימן לח אות א-ב, אמנם בב"ח יור"ד סי' קמ"א, בכנסת יחזקאל סי' יג ד"ה עוד כתב, ובבית דוד הספרדי סי' ה שהובא בדרכי תשובה יו"ד סי' קמא ס"ק מח כתבו שהאיסור משוםלא תעשון אתי, ועי"ש בבית דוד שכתב שיש להחמיר באיסור זה יותר בבית הכנסת).

יש שכתבו שאף לדעת המתירים להניח בבית הכנסת צורות של בעלי חיים [ראה לקמן], אסור מן התורה להניח בבית בכנסת צורה של אריה או שור או נשר שהם החיות שבמדור העליון במרכבה, (רדב"ז ח"ד סי' קז בדעת הרי"ף, אף שאביי בע"ז מג ב כתב שאסור לעשות את דמות אותם חיות רק כאשר הם מחוברות, אבל כאשר הן בגופים נפרדים – מותר, וכך נפסק בטוש"ע קמא ד, סובר הרדב"ז שדעת הרי"ף שהשמיט את דברי אביי, שלמסקנא לא נפסקו דברי אביי).

דעת האוסרים מדרבנן להעמיד צורות בולטות של בעלי חיים בבית הכנסת, משום חשד עבודה זרה

יש סוברים שאף לדעת הראשונים והפוסקים הסוברים להלכה שאין איסור מן התורה לעשות או לצייר צורות בעלי חיים אחרים מלבד צורות אדם [רמב"ם עכו"ם פ"ג הי"א; סמ"ג לאוין כב; ב"י בשם "כל הפוסקים", ושו"ע יו"ד קמא ו; ט"ז יו"ד קמא ס"ק ה. וראה ע"ז מב א-ב לענין עשיית דרקון], אסור להחזיק כל צורה בולטת, כדי שלא יחשדו בו שהוא עובד לאותה צורה, (ראה ר"ה כד ב, וע"ז מג ב; טור יו"ד קמא. וראה רמב"ם עכו"ם פ"ג הי"א, ושו"ע יו"ד קמא ד-ה), ולכן אין להניח בבית כנסת צורות בולטות, ואף שבבית הכנסת נמצאים אנשים רבים, ובדרך כלל לא חוששים לחשד באופן זה, בבית הכנסת שהוא מקום שמתפללים בו חוששים לחשד, ואסור להחזיק בו כל צורה בולטת, ודבר זה מכוער הוא. (רמב"ן עבודה זרה מג ב בדעת הגאון; הכרעת הר"ן ע"ז יט ב מדפי הרי"ף, כדעתה הראשונה שהביא שם,  הובא בב"י סי' יו"ד קמא ד"ה ומש"כ רבינו בשם ר"ת; שו"ת מבי"ט שאלה ל; שו"ת אבקת רוכל סי' סג שהסכים עם ר' אליהו קאפסלי לאיסור, וצידד כן גם בדעת הרמב"ם, ובדעת רבינו אפרים שם; פמ"ג משב"ז או"ח סי' צ סק"ו; קונטרס טהרת הקודש למוה"ר שמואל הלר [העללער] מצפת שצידד לאיסור לשים צורת אריות בבית כנסת האר"י; ספר ישרי לב חלק או"ח (מערכת אות ל') [מערכת צ', דף ט' ע"ד] לרבי דוד חזן; שו"ת דבר משה (מהגאון מהאראדענקא) חלק א' סי' [ל]ז' וסי' [ל]ח', כיון שבדבר שיש חשש עבודה זרה צריך להחמיר. ראה שו"ת רדב"ז ח"ד סי' קז שסובר שסובר שאין בכך חשד כיון שבבית הכנסת מתפללים רבים, ואעפ"כ מכוער הדבר שיהיה בבית הכנסת צורות כאלו, וכמו שכתב רבינו ירוחם נתיב י"ז ח"ה דף קנ"ח טור ד, שאף ברבים כשאין חשד, מכוער הדבר. ונראה שדברי הרמב"ן בעבודה זרה שם שכתב שבבית הכנסת יש חשד אף שיש שם רבים לא היו לפני הרדב"ז. וראה שו"ת אבקת רוכל שם שלדעת הרמב"ם והרי"ף להלכה אין כלל היתר של רבים כשיש חשד, שהרי השמיטוהו). ולדעתם צריך לומר שבבית הכנסת של נהרדעא שנקרא "שף ויתיב" לא הוציאו את האנדרטה מבית הכנסת, משום ששעת השמד היתה והאנדרטה הונחה באונס על ידי המלך וכשבטלה המלכות הסירוה משם (רמב"ן עבודה זרה שם; רבינו אליקים בתשובתו באור זרוע שם; שו"ת רדב"ז שם; שו"ת מבי"ט שם; שו"ת דברי יוסף סי' ח' ד"ה ועוד. ראה גם בערוך ערך אנדרטא שכתב שהיתה שעת השמד.   עוד ראה באבקת רוכל סי' סג שכתב שאפשר לומר שרבינו אפרים שהובא במרדכי ע"ז סי' תתמ שהתיר להניח ציורים של עופות וסוסים שאינם בולטים, בבית הכנסת, מודה שאסור לעשות  את אותם ציורים, אף שבדיעבד אין צריך להסירם, ומותר להתפלל שם, וא"כ דעתו הפוכה מהרמב"ם שסובר לדעת האבקת רוכל שם שאף לעשות אותם מותר, אסור להשהותם משום חשד).

נחלקו הראשונים מתי אסרו חכמים להניח צורה בולטת בבית כנסת משום חשד עבודה זרה: יש סוברים שאיסור זה נוהג רק בצורות שמנהג עובדי הכוכבים באותו זמן ובאותו מקום לעבוד להם (חי' הר"ן ע"ז מג ב, ובר"ן ע"ז סוף יט א בדפי הרי"ף; רבינו דוד בחדושיו לע"ז שם  הובא ברדב"ז ח"ד סי' קז; ב"י יו"ד קמא ד"ה כתב המרדכי, גם בדעת הרמב"ן. אך ראה רדב"ז ח"ד סי' קז שכתב שהרמב"ן מחמיר מהר"ן ורבינו דוד ולדעתו אף בספק אם עובדים לדבר זה אסור. עוד ראה בשו"ת אבקת רוכל סי' סג שכתב שאף רבינו אפרים שהובא במרדכי ע"ז סי' תתמ, שהתיר להשאיר בבית הכנסת מודה שאסור להשאיר שם צורה של אריה שהגוים רגילים להתפלל אליו), ויש סוברים שאף על פי שאין מנהגם של עובדי הכוכבים באותו מקום וזמן לעבוד לאותן צורות, מכל מקום אל לו לאדם להחזיקן ברשותו, שמא יבואו אנשים לחשוד בו שמשום עבודה זרה משהה הוא אותן ברשותו (רבינו ירוחם ני"ז ח"ד בשם רבו, הובאו דבריו ברמ"א יו"ד קמא סוף ס"ג; ט"ז שם סק"י; ש"ך יו"ד שם סק"ח, וס"ק טז-יז; שו"ת מהרי"ט ח"ב יו"ד סי' לה בדעת רבינו אליקים וכן משמע בשו"ת אבקת רוכל סי' סג שמצדד לאסור בבית הכנסת את כל צורות הבעלי חיים הבולטות משום חשד [ולא התנה שיודעים שעןבדים לה הגויים).

מצינו שלוש דעות בדין צורות המצוירות על דף או ארוגות בבגד, י"א שדינן כצורות שוקעות. (ראה: רמב"ם עכו"ם פ"ג ה"י; סמ"ג לאוין כב; חי' הר"ן ע"ז מג ב; טוש"ע יו"ד קמא ד; ש"ך שם ס"ק כה, ובנקה"כ על הט"ז ס"ק יג). וי"א שאינן צורות כלל, ולפיכך מותר לעשותן תמיד  (ראה תוס' יומא נד א; מהר"ם מרוטנבורג הובא במרדכי ע"ז סי' תתמ וב"ב סי' תקמט; דרכי משה יו"ד קמא ס"ק ה. וראה ט"ז יו"ד קמא ס"ק יג). וי"א שדינם כבולטות, (ריטב"א ע"ז מג ב. וראה תוס' ע"ז מג א ד"ה לא, ומרדכי ע"ז סי' תתלט. וראה יערות דבש ח"א דרוש ב. וראה ראה שו"ת צבי תפארת סוף סי' ל"ו לבעל הדרכי תשובה, שאריות שטווים מזהב כסף ומשי על מעילים של ספרי תורה נחשבים כצורה בולטת, והוכיח מדברי שו"ת בית שלמה ח"א יו"ד סוף סי' לה, שכתב שצבע שיש בו שמשות צבע נחשב לבולט). ולדעה זו כיון שבצורות בולטות יש לחשוש כנ"ל משום חשד עבודה זרה אסור לתלות ולהעמיד ציורי בעלי חיים בבית כנסת (עי"ש).

טעמים נוספים לאיסור העמדת צורות ותליית ציורי בעלי חיים

יש שכתבו שאף אם נאמר שאין איסור אפילו מדרבנן לעשות צורות בעלי חיים אפילו בולטות מלבד צורת אדם [ראה דעה שניה בר"ן ע"ז יט ב. הובאה בב"י סי' קמא ד"ה ומש"כ רבינו בשם ר"ת; ב"י שם ד"ה כתב המרדכי, בדעת הרמב"ם ורבינו אפרים], אסור להניח בבית הכנסת צורות וציורים של בעלי חיים מטעמים אחרים.

א.        שהמתפללים באותו בית כנסת נראים כשוחים ומשתחוים בברכות שמונה עשרה לאותה צורה (רבינו אליקים בתשובתו שהובאה באור זרוע ובהגהות אשרי שם; שו"ת רדב"ז שם; שו"ת אבקת רוכל סי' סג, וסי' סה בשם מהר"ם פדאווה; ט"ז יו"ד סי' קמא ס"ק יד; חכמת אדם כלל פה אות ז. ראה ע"ז יב א, וטושו"ע סי' קנ סעיף ב שאסור לשחות בפני ע"ז להוציא קוץ מרגלו משום חשד. עוד ראה שם ברבינו אליקים שמשמע שלדעתו הטעם שאסרו בברכות ה ב, ובטור ושו"ע סי' צ סעיף כג, שיהיה דבר חוצץ בין המתפלל לקיר, הוא משום שנראה כמתפלל לאותו דבר. עוד ראה באור זרוע שם שכתב שכיתתו את נחש הנחושת אף שלא היה עבודה זרה, רק משום שהעם טעו אחריו, ולכן גם כאן צריך להסירו). ויש שצידדו לומר שלטעם זה אסור רק כשהציור נמצא מול המתפללים (ראה שו"ת אבקת רוכל סי' סג שכתב עוד כתב שרבינו אפריןם מודה כשהצורה בצד שמתפללים אליו. וראה עוד אבקת רוכל סי' סה בשם מהר"ם פדאווה ושו"ת מהרי"ט חלק ב' יו"ד סי' ל"ה שיישבו בכך את בית כנסת "שף ויתיב" בעבודה זרה מג ב, ששם לא היה הציור מול המפללים). וי"א שאסור אף כשהציור נמצא בצד אחר שלא כנגד המתפללים, שבכל מקרה יש לחוש שנראה כמשתחוה לו (ראה בית דוד הספרדי סי' ה. ראה שכן משמע גם בתשובת רבינו אליקים עצמו שהביא את דברי הגמרא בבא בתרא כה ב "הרוצה להחכים ידרים, להעשיר יצפין", ונראה שכוונתו לאסור אפילו כשהצורות לצדדים של בית הכנסת, כיון שכל אחד מתפלל ומשתחוה לכיוון שהוא בוחר בו להחכים או להעשיר  [כך הבין בשו"ת יחו"ד ח"ג סי' סב, ובלא זה דברי רבינו אליקים שם אינם מובנים)

ב.        כשם שאסור שיחצוץ דבר שרחב ארבעה טפחים וגבוה עשרה טפחים בין המתפלל לבין הקיר [ברכות ה ב; טור ושו"ע סי' צ סעיף כא] מפני שהדבר מפריע לכוונת המתפלל, כך אסור שיהיו צורות וציורים כנגד המתפלל מפני שהם מפריעים לו לכוונת המתפלל (רמב"ם בתשובתו מהדורת פרידמן סי' כ, הובא באבודרהם מהדורא הישנה עמ' צא, ובב"י סי' צ סעיף כג; שו"ת רדב"ז שם; שו"ת אבקת רוכל סי' סג; טור ושו"ע סי' צ סעיף כג). ומשום כך אסור לצייר לא רק בעלי חיים אלא אף אילנות במפריע לכוונה (או"ז שם; מהר"ח אור זרוע בהגהות אשרי שם; ראה שם שהאו"ז זכר שבנערותו שנהגו להקל בזה בבית הכנסת ב"מיישין" אך הוא אסר, כיון שהדבר מפריע לכוונה. ראה אבות פ"ג מ"ז. וראה בבית דוד הספרדי שהקל באילנות שאין חשש שנראה כמשתחוה להם [הובא בדרכי תשובה סי' קמא ס"ק מח]. ומשום כך אסור אף  לצייר ציורים במחזורים כדי שלא תתבטל כוונתו (תוס' יומא נד א ד"ה כרובים; מרדכי ע"ז סי תתמ בשם המהר"ם; תשובת מהר"ם מרוטנבורג  [ח"ב סי' נ"ו בנדפס בירושלים תש"כ, לבדוק אם זו לא אותה תשובה שלו שהוזכרה לעיל לבדוק; רמ"א או"ח סי' צ סעיף כג; ט"ז יו"ד סי' קמא יג;  ראה שלטי גבורים ע"ז שהביא שו"ת חת"ס בליקוטים סי' ו, עי"ש בחת"ס). לדעה זו בדיעבד אם תלו ציורים כנגד עיני המתפלל, יעצום עיניו כדי שיוכל לכוין בתפילתו (רמב"ם שם; טור ושו"ע שם). לטעם שה מותר לתלות ציורים בבית הכנסת כאשר אינם כנגד פניו של האדם, למעלה מקומת איש (מג"א סי' צ סקל"ז)

דעת המתירים

לעומת דעות אלו מצינו דעות שהתירו לקיים בבית הכנסת בימינו צורות של עופות וסוסים, זאת משום שבימינו אין עובדים לצורות בעלי חיים ולכך אין סיבה לחשד (רבינו אפרים הובא במרדכי עבודה זרה סי' תתמ; ב"י סי' קמא, ובשו"ת אבקת רוכל סי' סו. וראה שו"ת מהרי"ט חלק ב' סי' ל"ה שהשיב על טענות הב"י על רבינו אליקים; שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קס. ובענין הסתירה בדברי הבית יוסף ביו"ד סי' קמא ובאבקת רוכל סי' סו, למה שכתב באבקת רוכל סי' סו, ובסי' סה בשם מהר"ם פדווא, ראה עיקרי הד"ט יו"ד סי' י"ט אות י"א ד"ה ועיין, וברכי יוסף סי' קמא אות ג, ושו"ת מעשה איש (חלק יו"ד סימן א'), ושו"ת חסד לאברהם תאומים מהדורא תנינא (חלק יו"ד סוף סימן ל"ט), ושו"ת דבר משה תאומים (סימן ל"ז, דף מ"ג ע"ד), ובספר ערוגת הבושם יו"ד סוף סי' קכח, ושו"ת ציץ אליעזר ח"ג סי' כד).

יש שכתבו שכשצורת בעלי החיים מצויירת מן הצד, אף אם היא בולטת אין בכך איסור, וכך לימדו זכות על מי שנהג היתר לצייר צורות בעלי חיים מן הצד על כתלי בית הכנסת ועל פרוכות של ארון הקודש וספרי התורה  (צדקה ומשפט פי"א סק"ל, ע"פ ש"ך שם סוף ס"ק כה ודרכי תשובה סי' קמא סק"מ, ואף שהביא שם הדרכ"ת את דברי הכנסת הגדולה הגה"ט אות כב, שחשש בכה"ג לחשד, כתב בצדקה ומשפט שבבית הכנסת שיש בו רבים אף הכנסת הגדולה מודה, אמנם ראה בדרכי תשובה סוף ס"ק מח שמשמע שאוסר אף לצייר צורת אריה מן הצד בבית כנסת; ראה היתר כעי"ז בדברי יציב יו"ד סי' לח, שכשלא נראה הבעל חיים המצוייר כחי אין בכך איסור.    ראה גם שו"ת מחנה חיים חלק ב' ביו"ד סי' כ"ט שחיפש זכות למי שהעמיד אריות, וכ"כ ראה שו"ת משיב דברים חלק יו"ד סי' ק"ה  שמצדד להיתר, ובשו"ת דברי יציב שם שמצדד להתיר מטעמים שונים).

הגב על הנושא

לתחילת הדף