אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דינים שונים » פרוזבול בערב שביעית

פרוזבול בערב שביעית

שאלה:

מתי צריך לעשות פרוזבול, האם בסוף החודש, דהיינו ערב ראש השנה תשע"ה הבא לקראתינו?

תשובה.

שלום וברכה, אכן יש מהראשונים הסוברים שצריך לעשות את הפרוזבול בערב ר"ה של תחילת שנת השביעית, ויש שנהגו להחמיר כדבריהם. אך למעשה העיקר כדברי הראשונים שצריך לערוך את הפרוזבול בסוף שנת השביעית, דהיינו בערב ר"ה תשע"ו.

מקורות.

כתב הרמב"ן בתשו' המיוחסות (סי' צח) דכל זמן שהוא יכול לגבות החוב, כותבין פרוזבול. וכ"פ מרן בשו"ע (סי' סז סעי' לא). ובב"י כתב דמדברי הרמב"ם נראה דכתיבת הפרוזבול נעשית בער"ה של סוף שנה שביעית. וכתב שכן המנהג פשוט בא"י וסביבותיה, לכתוב פרובול בער"ה של מוצאי שביעית. וסיים דכן נהג מורו מהר"י בי רב. והיינו, דמאחר ואין שביעית משמטת אלא בסופה, ממילא כל זמן שלא נשמט החוב ועדיין הוא יכול לגבות את חובו, הרי"ז כותב פרוזבול. ומשמע שלזה נתכוין במ"ש בשו"ע דכל זמן שהוא יכול לגבות החוב, כותבין פרוזבול.

אולם הרא"ש (גיטין פ"ד סי' יח) כתב לשיטתו הנ"ל דאין כותבין פרוזבול אלא בערב ר"ה של השנה השביעית, דהא מיד כשנכנסה שביעית שוב אינו יכול לגבות חובו, ואף ששביעית אינה משמטת אלא בסופה, אפ"ה אין כותבין פרוזבול בסופה אלא רק קודם תחילתה. דכשם שאין נזקקין לגבות את החוב בשנת השמטה, כך אין נזקקין לכתוב פרוזבול מיד אחר שנכנסה השביעית.

והרשב"א בתשו' המיוחסות (סי' צח) הביא דברי בעל העיטור שכ' כהרא"ש, וכתב ע"ד שאינו אלא מן המתמיהים בדינו. והעלה דאין כותבין פרוזבול אלא בער"ה של מוצאי שביעית. וכ"כ הרשב"א בתשו' (ח"ב סי' שיד). וכ"כ הרמב"ן (בפי' לתורה פר' ראה). וכ"פ בשו"ת הרדב"ז (ח"ה סי' ב אלפים ורלח), והביא מ"ש הרשב"ץ שאין כותבים פרוזבול אלא רק עד סוף שנה שישית, אך כל שנכנס שביעית, אין לכתוב. וכתב לתמוה עליו דמכיון ששביעית אינה משמטת אלא בסופה, למה לא יכתבו פרוזבול בשביעית, ומלוה של שנה שביעית מה יהא עליה. ע"כ.

ולענין דינא, הנה הגאון חת"ס בתשו' (חו"מ סי' נ) נשאל מתלמידו אם לחוש לדעת הרא"ש ודעימיה ולכתוב פרוזבול גם בסוף שנה שישית, וכתב לו בזה"ל: אנא עובדא ידענא שמורי ורבי החסיד זצ"ל מסר דבריו לפני וחד דעימי בסוף שנת תקמ"ד הנכנס לתקמ"ה דהיינו סוף שמיטה. וידענא שלא עשה פרוזבול בסוף תקמ"ג, כי לא זזה ידי מתוך ידו ממש לידע כל דרכיו. ע"כ. אלא דסיים דמ"מ אם נפשו איוותה ויעש, אין מזניחין אותו, ואין כאן משום יוהרא שחש מהרש"ל (יש"ש ב"ק פ"ז סי' מא), דהא פרוזבול המוקדם כשר הוא. ע"כ. [ודבריו לכאו' סותרים למ"ש בתשו' אחרת (או"ח סו"ס טו) שאין להעלות לתורה בשנת השמיטה לפר' לא יגוש את מי שלא עשה פרוזבול בער"ה של כניסת השמיטה. ועי' מ"ש ליישב בזה בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ט סי' כט אות א)]. ובתומים (ס"ק נד) כתב דהירא וחרד, יש להחמיר לעשות פרוזבול בערב שביעית. ובשו"ע הרב (הל' הלואה סי' לו) כתב בפשיטות לעשות פרוזבול בער"ה של השנה השישית, ואם לא עשה, יעשה בסוף השביעית. ונראה דהיינו לחוש לדברי הרא"ש ודעימיה.

ועי' בספר דרך אמונה (ציון ההלכה ס"ק מד) שכתב דהחזו"א לא נהג לעשות פרוזבול בערב השמיטה. אולם הקה"י נהג לכתוב פרוזבול או לכה"פ למסור מילי גם בערב שנת השמיטה. וכ"כ בקריינא דאיגרתא (עמ' קעב). ובספר שבות יצחק (סוף פ"א עמ' יב) כתב דהגרי"ש אלישיב נוהג לעשות פרוזבול גם בערב השמיטה. וע"ע למו"ז מרן זיע"א בספר חזו"ע (עמ' ז) שהעלה דא"צ לכתוב פרוזבול בערב ר"ה של תחילת השנה השביעית.

אמנם אף לדעת הרא"ש, כתב הב"ח (סעי' לב), דדוקא אם הלוה לחבירו מעות קודם השביעית, אזי מיד כשנכנסה שביעית אין המלוה יכול לנגשו. אולם אם הלוהו בשביעית, גם הרא"ש מודה דרשאי הוא לנגשו אף בשביעית, דאין שביעית משמטת אלא בסופה. והוכיח כן מדברי המשנה בשביעית, עי"ש. ולפי"ז כתב דהרמב"ם והרא"ש לא פליגי, ומ"ש הרמב"ם דכל זמן שהוא יכול לגבות החוב, כותבין פרוזבול, היינו בין להרא"ש ובין להרמב"ם.

אמנם עי' בתשו' מהרי"ל דסקין (ק"א סי' ה אות רלד) דנראה מדבריו דלא כהב"ח. וכ"ה בפאת השלחן (סי' כט סל"ח, בית ישראל אות צו), עי"ש. גם בתשו' חת"ס (חו"מ סי' נ) כתב שדברי הב"ח בכוונת הרמב"ם דחוקים מאד.

הגב על הנושא

לתחילת הדף