אתה נמצא כאן: דף הבית » שיעורי מורינו הרב אשר וייס » פרשת בא – שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו

פרשת בא – שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו

"וכוונת כל המצות שנאמין באלקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו" (רמב"ן סוף פרשת בא).

והדברים מופלאים. לא נבראו שמים וארץ ומה שביניהם, לא ברא הקב"ה את העליונים והתחתונים את המלאכים ואת השרפים, את המאורות ואת הכוכבים, אלא לתכלית אחת, "שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו".

וכך אמר הנביא ישעיהו (מ"ג כ"א) "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו", וברש"י שם "למען תהלתי יספרו".

וכן הוא בבמדבר רבה (פרשה ה' ו') "לפי שישראל נבראו לומר תהלתו של הקב"ה כמו דתימא עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו".

זו היא החפץ הבלעדי של א-ל עליון בעולם שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו. ולבי אומר לי דמשום כך קרויים כל בני ישראל יהודים על שם ההודיה, דהנה אמרו חז"ל (מד"ר ויחי צ"ח ו') בברכת יעקב ליהודה "אתה יודוך אחיך, שלא יהיו אומרים ראובני שמעוני וכו' אלא יהודי" וכן הוא בתרגום יונתן שם,הרי שיעקב ברכו ליהודה שיהיו כל בני ישראל קרויים על שמו. ונראה בטעם הדברים לפי המבואר, דלאה קראה שמו יהודה ואמרה "הפעם אודה את ה'", וזו תמציתו ויעודו של כלל ישראל שידעו ויודו לה' שבראם.

 שידע ושיודה, שני ענינים יש כאן ושתי מצוות שונות. הראשונה שידע האדם, שהרי רבים הם בני האדם המתהלכים בעולם כאילו שלהם הוא, כאילו אדוני הארץ המה בהרגשת "כוחי ועוצם ידי עשו לי את כל החיל הזה" ולא ידעו ולא יבינו יושבי חשך וצלמות אלה, שאלמלא הקב"ה עוזרו כאין וכאפס הוא בטל ומבוטל כעפרא דארעא.

 "וזכרת כי ה' אלקיך הוא הנותן לך כח לעשות חיל".

 שטף החיים ושגרתו, הם המטעים את לב האבן לחשוב שחוקי הטבע הם השולטים בעולם, כחו של אדם חכמתו ותושיתו הם אשר יאפשרו לו להצליח ולעשות חיל, ולא ידעו ולא יבינו את שאמר שלמה בחכמתו.

 "שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המירוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבונים עשר וגם לא ליודעים חן כי עת ופגע יקרה את כולם… כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים רעה וכצפרים האחוזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאום" ופירש רש"י שם "כהם יוקשים בני האדם – במכשול קטן וחלש כמו המצודה רעה והפח נכשלים בני האדם בעת פקודת רעתם כשבא עתם לפול הרעה עליהם פתאום במצודה רעה"

 הלא הגבור שבגבורים כעלה נדף הוא כשבא יומו, וחכם הרזים ככסיל ההולך בחושך הוא מול פגעי השעה, ומקרה אחד יקרה את כולם, והלואי שיכירו שהיושב במרומים הוא שעיניו צופיות על כל הליכות בני האדם, הוא שבראם, והוא שיושב ומפרנס מביצי כנים עד קרני ראמים.

 וכאשר ידע האדם ממילא גם "יודה לאלקיו שבראו" ולא יהא כנבל הכפוי טובה למקום, וכמו שהוכיח משה רבינו את בני ישראל "עם נבל ולא חכם, הלה' תגמלו זאת הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך", וכך פירש שם אדוננו הרמב"ן "עם נבל שאינו מכיר טובה".

 ובדרך זו מובנים דברי חז"ל (ויק"ר ט' ז') "כל הקרבנות עתידין להתבטל חוץ מקרבן תודה" שהרי התודה מבטאת את תמצית היותנו יהודים.

 והיא שעמדה לנו ועומדת לנו באורך הגלות וכמו שאמרו (במד"ר שם) "לכך כדי שיתהלל שמו בהם הקב"ה חותמה לטובה שנאמר ישימנו כחותם על לבך' והיא גרמה להם שלא נכרתו בגלות".

הנה אמרו חז"ל (מגילה י"ד ע"א) דאין אומרים הלל בפורים משום דקרייתא זה הילולה, ובמקרא מגילה יוצאים יד"ח ההלל.

ולכאורה תמוה דהלא בכל המגילה לא מצינו אף פסוק אחד או תיבה אחת של הלל והודיה, וכל כולה אינה אלא סיפור דברים בעלמא, ואיך יוצאים בה ידי חובת ההלל.

אך נראה דכל מי שעיניים בראשו יראה בעליל שהמגילה אכן מגילת הודיה היא. דמכל כתבי הקודש נתייחדה מגילת אסתר שרק בה קרויים אנו יהודים, בכל שאר ספרי הנביאים והכתובים קרויים אנו בני ישראל או עברים כמו בתורת משה. ואף שמצינו בכמ"ק לשון יהודים (עיין ירמיהו ל"ב י"ב ונחמיה ג' ל"ג) אין הכונה אלא לתושבי ארץ יהודה לעומת יושבי שאר חבלי ארץ ישראל. אבל במגילת אסתר הלא מדובר ביהודים אשר בשושן ובשאר מדינות מלכות אחשורוש, ואעפ"כ נקראו יהודים. ושם זה חוזר על עצמו לאורכה ולרוחבה של המגילה בין בפסוקי הגזירה (על היהודים לאבדם) ובין בפסוקי הישועה (על כן היהודים הפרזים וכו'), ובפרט בתוארו של מרדכי (מרדכי היהודי, איש יהודי היה בשושן הבירה) והלא דבר הוא.

אלא הוא שאמרו חז"ל קרייתה זו הילולא, יהודים אנו ומודים אנו להקב"ה על נסיו ונפלאותיו על רחמיו וחסדיו המרובים.

ברחמיו ובחסדיו זכינו השבוע שבתנו הצעירה תחי' נכנסה לברית שידוכין עם חתן יקר בן תורה, ירא שמים ובעל מדות תרומיות, ומלא פי תהלתו, נשירה ונזמרה להודות ולהלל לשמו הגדול, והנני מודה על העבר וצועק על העתיד כה יתן ה' וכה יוסיף שיבנו בית גדול בישראל לתפארת בית אבותם.

 

הגב על הנושא

לתחילת הדף