אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » עסקים וממונות » ריבית בפריטת צ'קים

ריבית בפריטת צ'קים

שאלה:

אני עובד בחברה שמתעסקת בפריטת צ'קים, עלי מוטל לאתר את האנשים המעונינים בפריטת צ'קים דחויים שבידם, כדי לקיים את העסק שלהם. בתמורה לעבודתי, אני מקבל משכורת בסיס, ובנוסף אחוזים מכל צ'ק שאני מביא. תמורת פריטת הצ'ק הלקוח משלם אחוזים הן לפי משך זמן פרעון הצ'ק, והן לפי גובה הסכום. אבקש לדעת, האם יש איזה איסור בעבודתי, והאם יש פתרון לזה.

תשובה.

אמנם כפי הנראה בעצם עבודתך כפועל, אינך עובר על איסור ריבית, שכן המעות שניתנות בתמורה לצ'קים, הם של החברה, ואין חבות אישית שלך להשיג את המעות ולפרוע את הצ'ק. אולם, יש בעבודתך משום לפני עיור לא תתן מכשול ומשום מסייע בידי עוברי עבירה, שהרי אתה זה שמביא אותם לידי פרעון הצ'ק, ומכשיל בכך הן את הלוה והן את המלוה.

לכן, מעתה והלאה, יש צורך שהחברה תחתום על היתר עיסקא, ובנוסף על כל מסמך שמובא לחתימת הפורט, יהיה כתוב "על פי היתר עיסקא", וכך בחתימתו ובחתימת החברה, הדבר מוכח שהכל נעשה ע"פ היתר עיסקא.

מקורות.

הנה אף שכבר היה לעולמים ובשו"ע נפסקו הלכות רבות בהקשר של מכירת שטרי חוב, ובמכירה זו היו נוהגים לפחות מהסכום הנקוב בשטר, משום החשש שמא לא ייפרע, מלבד שגם שם לא התירו אלא בשט"ח דאחרים, אך לא בשט"ח של עצמו, וכמ"ש בחכמת אדם (כלל קמג ס"ח), בנחלת דוד (סי' ה), ובקיצור שו"ע (כלל סה, טו). וכ"מ בשו"ת מהר"ם שיק (סי' קנז). [אמנם עי' ברית יהודה (פט"ו סי"ז הע' לח) שכתב לחלק בין צ'ק של עצמו לשט"ח של עצמו, אך עי' בדברי סופרים (סי' קעג ס"ד בירו"ה ד"ה יכול), וגם הוא עצמו בעיקרי דינים (פי"א ס"כ הע' לו) חזר בו]. הנה במכירת צ'קים, כאשר כל הסכום המשולם ע"י הפורט לחברה, הינו אחוזים מסך הצ'ק וע"פ משך זמן הפרעון, אין לך ריבית גדולה מזו (עי' תורת ריבית פי"ח סכ"ב).

ואמנם אילו היה תשלום קבוע שאינו תלוי במשך הזמן, שהיה נקרא עמלת טרחא והוצאות, היה מקום להתיר בזה (עי' חוט שני ריבית עמ' קטו, נתיבות שלום סי' קסו ס"ג אות כד), אך כאשר הסכום תלוי בזמן ובסכום,ובפרט כאשר הלשון הנאמרת היא לשון של "ריבית" ולא של "עמלה" (עי' ברית יהודה פ"ב הע' ח), יש איסור ריבית בזה.

אם אכן כן, הרי אף שהעובד דינו כפועל, והוא עצמו אינו מלוה, הרי מכל מקום נותן את האיסור בידו של הלוה ושל המלוה, ומכשילם באיסור ריבית, ואין לך לפני עיור גדול מזה.

ומשום כך נראה ברור שהעצה היחידה לזה, היא שיעשו היתר עיסקא, וכמ"ש בבית אפרים (סו"ס מא): וכן אני מורה בהלואה לזמן והמלוה נותן איזה מטבע והפרעון במטבע אחרת החשובה יותר כפי השער שבשוק, לכתוב בשט"ח נתינת המלוה כמות שהוא על צד היתר עיסקא, ולהתנות שאם ישלם המטבע פלוני נפטר הלוה מהעיסקא. ע"ש עוד. וע"ע קיצור דיני ריבית (פ"ט ס"ב).

אלא שבדין זה דהיתר עיסקא כללי, נחלקו הפוסקים, עיין בזה בקונטרס תקנת רבים, בהצעתו של האדמו"ר מלובלין לתקן את הפרצה הגדולה באיסור ריבית של בני דורו, לעשות היתר עיסקא לכל בעלי העסקים. והסכימו עמו מהר"א קלאצקין ומהר"מ אריק ועוד. אך מהרא"ז מלצר, הגרצ"פ פרנק (הר צבי חיו"ד סי' קמא) ובשו"ת חבצלת השרון (חיו"ד סי' סג) פקפקו בזה, מכמה טעמים, א. שמאחר ובפועל מדברים ביניהם בלשון ריבית, הרי עושים בזה כנגד דעתם הראשונה. ב. וכן שהמתעסקים אינם יודעים מזה כלל. ומעוד טעמים.

ובמבא לספר קיצור דיני ריבית המצויים מהגר"מ שטרנבוך הציע משום כך, שמלבד מה שיתלו באופן בולט בחנותם את היתר העיסקה, גם בשטרותיהם יכתבו שכל עסקיהם הם ע"פ היתר עיסקא כתקנת חז"ל.

הגב על הנושא

לתחילת הדף