אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דינים שונים » צמחוני בהלכה

צמחוני בהלכה

שאלה:
האם יש בעיה בהלכה להיות צמחוני ולא לאכול כלל בשר.

תשובה:

מי שחשקה נפשו להיות צמחוני רשאי לנהוג כן, למרות שאין זו ה"דרך המקובלת".

למרות שיש פוסקים שכתבו שחייב אדם לאכול בשר בימים טובים, הרי שאין טועם באכילת בשר לאדם שאינו שמח בו מפאת חשקו לצמחונות, אלא יענג את החג במאכלים לפי טעמו ורצונו.

ועי' עוד במקורות להלן.

מקורות:

יש מי שכתבו שאין הטבעונות והצמחונות נוגדים במאומה את דרך התורה, שכן לא חייבה התורה לאכול בשר אלא כזית בליל הפסח בלבד, והפורש מבשר ומוצריו מטעמי בריאות או מטעמים אחרים אינו חוטא בכך (ראה במה שכתבו בכך בספר 'עשה לך רב' ח"ה, סימן מז, ובספר 'חוקת הגר', קונטרס התשובות, סימן א).

לפי דרך זו גם בשבתות וימים טובים אין חיוב לענגם בבשר דווקא, ורשאי כל אדם לכתחילה לנהוג באכילתו כפי הבנתו מבחינה בריאותית, ויכול להוסיף בכך זהירויות במאכלים (כן הובא בשם הגרש"ז אוירבך בספר 'הליכות שלמה', ח"ב, פרק ט, הערה 54; הגרש"ז זצ"ל הדגיש שאין זו הדרך לרבים, שכן על כל המקובל לעשות נאמר "שומר פתאים ה'" ובוודאי שאין חובה להיות צמחוני מטעמי בריאות או אחרים).

בהקשר זה ידועה משנתו של הרב קוק שהיה קרוב ברמה האידיאולוגית לצמחונות (שכן המצב של קודם החטא היה מצב של צמחונות), ופרש מן הבשר בששת ימי המעשה. כמו כן ידוע שחלק מתלמידיו המקורבים נהגו בעצמם צמחונות גמורה.

מנגד, יש מי שכתבו שהצמחונות אסורה לפי השקפת התורה, שכן כל מה שלא אסרה תורה הרי הוא מותר, והמונע עצמו מכל דבר היתר הרי הוא חוטא (עי' שו"ת ר"י מיגאש, סימן קפו; שו"ת הרשב"א ח"ג, סימן שיט).

בנוסף לכך, יש סוברים שיש תקופות בשנה שיש חיוב לאכול בשר, כגון בימים טובים. כך מבואר בדברי הרמב"ם (יו"ט פרק ו, הלכה ח), כפי שהובא להלכה במגן אברהם (סימן תקכט, ס"ק ג).

בשו"ת שאגת אריה (סימן מה) כתב שבימינו אין שמחה בבשר ואין חובה לאכול דווקא בשר, ולכך אפשר להוסיף שבעידן דידן מאכלים חלביים אינם גורעים בהכרח ממאכלים בשריים בחשיבותם, וייתכן אפוא שיש שמחה גם בלי בשר (ובפרט למי שכן אוכל דגים). אך דעת רוב האחרונים שדין שמחה בבשר שייך גם בימינו (עי' שע"ת או"ח סי' תקכט; יד אפרים יו"ד סי' א; שאילת ישורון ח"א סימן יט).

יש שאף הוסיפו שיש איסור על צמחונות מדין "בחוקותיהם לא תלכו" (שו"ת שאלות ישורון, שם), אך דברים אלו רחוקים הם מן ההיגיון ומן השכל.

עי' גם באנציקלופדיה רפואית הלכתית, ח"ו, עמ' 520, שהביא מקורות נוספים לעיון בסוגיה זו.

הגב על הנושא

לתחילת הדף