אתה נמצא כאן: דף הבית » תשובות מורינו הרב אשר וייס » שבועות שחל במוצאי שבת

שבועות שחל במוצאי שבת

הנה נשאלתי מק"ק בסט. פטרסבורג בשנה זו שחג השבועות חל במוצש"ק, וצאת הכוכבים הוא לאחר חצות הלילה (קרוב לשעה אחת בבוקר), ואם יאחרו להתפלל ערבית עד צאה"כ או אף אם ימתינו לקדש על היין עד צאה"כ קשה יהיה מנשוא ובפרט למשפחות שיש בהן ילדים קטנים, האם יש מקום להתפלל ולקדש מפלג המנחה ולמעלה או לכה"פ בין השמשות.

נראה דכיון דהוי שעת דחק גדול מאוד ודאי יש מקום להקל בזה. ואף שגדולי הפוסקים הט"ז והמג"א בריש סי' תצ"ד הביאו את המבואר בשלה"ק ובשו"ת משאת בנימין (בחידושי דינים שבסוף השו"ת) מה חידש מהר"י פולק דאין לקדש בליל שבועות לפני רדת הלילה משום דבעינן שבע שבתות תמימות, והט"ז נקט דאף אין ראוי להתפלל ערבית עד רדת הלילה, נראה דבשעה"ד יש להקל ואבאר בקצרה טעמי ונימוקי.

הנה נחלקו המג"א והט"ז אם יש קפידא רק בקידוש כשיטת המג"א, או אף בתפילה כשיטת הט"ז. אך במקור הדברים בשל"ה (ריש מס' שבועות נר מצוה אות א') מבואר להדיא שאין הקפידא אלא לענין קידוש ולא לגבי תפילה, וכ"כ בשו"ת נחלת שבעה (סימן מ"ה אות מ"ט).

וכ"מ בפר"ח, בחק"י, בא"ר, בשיירי כנסת הגדולה ובערוך השלחן שם, והן הם גדולי האחרונים ועמודי ההלכה בשו"ע או"ח.

ולעומתם משבחים ואומרים שו"ע הרב (ס"ב) וקיצור שו"ע (סי' ק"כ סעיף י"א) דיש לאחר גם את התפילה וכשיטת הט"ז, וכ"ה במשנ"ב (סק"א).

וכבר כתב הפמ"ג (שם מש"ז סק"א) דלכאורה הדין עם הט"ז שגם לענין תפילה יש להמתין, דהלא מצינו לגבי הפס"ט ואבילות דלאחר שהתפללו כבר הו כלילה וא"כ גם בני"ד חסר בתמימות ואף שבמשאת בנימין לא כתב אלא שיש להמתין מלקדש ה"ה בתפילה.

אך כפי הנראה לא ראה הפמ"ג את דברי השל"ה שהן הם מקור הלכה זו ולהדיא כתב שאין קפידא אלא לענין קידוש ולא בתפילה כמבואר.

אמנם יש מן האחרונים שחלקו על כל עיקר הלכה מחודשת זו מכל וכל ונקטו שאין בין חג השבועות לשאר יו"ט ובכולם יש לנהוג בתוספת יו"ט.

ובמנהגי ורמייזא כתוב "ואוכלין תיכף בבואו מבית הכנסת ואין ממתינין עד הלילה".

ובספר המנהגים יוסף אומץ (סימן תת"נ) לאחר שהביא את מה שכתב "הגאון מוהר"ר ישעי' סגל ז"ל שהיה אב"ד דקהילתנו הקדושה, בליקוטיו וספר אביו החסיד הנקרא עמק ברכה… שלא לעשות קידוש ולאכול בליל ראשון של חג השבועות עד צאת הכוכבים… אכן באמת לא ראיתי רבנן קשישי בעלי מעשה אשר בארצנו ארץ אשכנז דעבדי הכי". והסיק בסו"ד דנכון לעשות קידוש בבין השמשות, עי"ש.

והגר"י עמדין בסידור שלו כתב על דברי השל"ה "והוא דקדוק קלוש מחודש מהאחרונים, ומי שמקדים להתפלל בשיעור שמוסיפין מחול על הקודש הרי זה זריז ונשכר… ועיקר הקפידא למאן דחש לה היא שלא לאכול קודם הלילה".

אמנם בכל עיקר הלכה זו כבר ביארתי במק"א דאין זה אלא מנהג חסידות והנהגה ראויה ולא הלכתא פסיקתא והארכתי בזה.

ומשום כל זה נראה דכיון דבשעת הדחק עסקינן ובשמחת יו"ט, פשוט לענ"ד דאין לבטל שמחת יו"ט בשביל מנהג בעלמא, ובפרט שיש מגדולי האחרונים ואבות מנהגי אשכנז שחולקים על כל עיקר מנהג זה כמבואר. ובשעה"ד סומכין על דעת יחיד כמבואר ביו"ד (סימן רמ"ב בכללי הוראה).

ומשו"כ נראה דלענין תפילה ודאי יש להקל, ואם יש צורך יש להקל אף לענין קידוש וסעודה לקדש בין השמשות.

אמנם אף שנראה ברור דיש להקל בזה מצד דברי השל"ה וסייעתיה לכאורה יש להימנע מכך מטעם אחר, ואף שנמלטנו מן הקל עדיין סבוכים אנו בחמור מיניה. דהלא כתב המגן אברהם (סי' רצ"ג סק"ד) דאף שמעיקר דינא דגמ' מותר להבדיל במוצ"ש מבעוד יום אין לעשות כן דהוי מילתא דתמוה לרבים, וכ"כ המשנ"ב (שם סק"ט).

אך באמת נראה דגם מטעם זה יש להקל בשעה"ד גדול ולא להחמיר. דהלא ברור כשמש דאין כונת המג"א לחלוק על המבואר להדיא בגמ' (ברכות כ"ז ע"ב) שמותר לעשות כן, וכבר כתבו התוס' (שם ד"ה צלי) דרק במקום צורך גדול מותר ולא ללא צורך, וכך נפסק בשו"ע (שם סעיף ג'). וע"כ כונת המג"א דלכתחילה יש להחמיר בזה ללא צורך גדול, וכך מבואר בלשון שו"ע הרב (רצ"ג סעיף ג') "יש אומרים שאף שחכמים התירו לאדם לעשות כן טוב לאדם ליזהר שלא יעשה כן מפני שהוא דבר התמוה לרבים".

ונראה עוד דאין בזה קפידא אלא במוצ"ש דעלמא שעושה שבת לחול ולא במוצ"ש שהוא יו"ט.

ובאמת מקור הלכה זו בדברי מהרש"ל וב"ח, וז"ל הב"ח שם:

"כתב מהרש"ל (בהגהותיו לטור) הכי נהוג שלא להתפלל של מוצאי שבת בשבת דדבר תמוה הוא לרבים לעשות שבת חול ואיכא נמי למיחש שמא יבא להקל אף במלאכה".

הרי שהחמיר מתרי טעמי, וביו"ט שחל במוצ"ש תרוייהו ליתנהו דאינו עושה שבת לחול וגם אין לחשוש לעשיית מלאכה. ואין נראה לחוש שיעשה מלאכת אוכל נפש, דכיון דהוי שעה"ד גדול אין להוסיף חומרא על חומרתו.

ומשום כ"ז נראה דיש להקל בני"ד.

אמנם יש להזהיר ולהיזהר שחלילה לא יכשלו מחמת שכחה בהדלקת נר של יו"ט לפני צאת הכוכבים. וכיון שעיקר מצות נר של יו"ט אינו אלא במקום סעודה יש למשוך את הסעודה עד לאחר צאה"כ ולהדליק את הנר בעודו יושב וסועד סעודת יו"ט. גם צריך להיזהר שלא יחממו את המאכלים, ויזהרו להכין הכל לפני שבת.

הגב על הנושא

לתחילת הדף