אתה נמצא כאן: דף הבית » מאמרים » שבעת האושפזין בחג הסוכות

שבעת האושפזין בחג הסוכות

מנהג נפוץ בקהילות ישראל בכל יום מימי החג הסוכות להזמין לסוכה אושפיזין, כלומר אורחים מאבות האומה. המנהג הוא להזמין בכל יום באופן מיוחד אורח –אושפיז אחד, ועמו כמלווים את שאר ששת האושפזין. סדר הזמנת האורחים והנוסח בו נאמרת ההזמנה משתנה מעדה לעדה. ואף שמנהג זה לא נזכר בש"ס ובפוסקים, ולא בשלחן ערוך או בנושאי כליו, הוא התקבל בקהילות רבות.

שתי המסורות המקובלות להזמנת האושפיזין הן א – אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף ודוד, מסורת שהתקבלה בקהילות חסידיות רבות, ובמחזורי עדות המזרח, ב – אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד, מסורת זו התקבלה ובקהילות אשכנזיות [שאינן קשורות לחסידות] שאימצו את מנהג הזמנת האושפזין. בהמשך המאמר יוכח שרוב רבני אשכנז שאינם מחוגי החסידים סברו שיש להקדים את משה ואהרן, ולעומת זאת רוב מרבני הספרדים שסברו שיש להקדים את יוסף.

מקור המנהג

מנהג זה של הזמנת האושפזין לא נזכר בש"ס ובפוסקים, ולמרות שלא נזכר לא בשלחן ערוך או אצל נושאי כליו התקבל מנהג זה, כאמור בקהילות רבות.

בזוהר פרשת אמור (דף קג ע"ב –קד ע"א), שמחדש לנו שאברהם וחמשה צדיקים  אחרים ודוד המלך מתארחים בסוכה. הזוהר ממשיך בענין חשיבות הזמנת אורחים עניים לסוכה, שבכך הוא נותן לאושפיזין את חלקם, ומי שעושה כך מתברך, ומי שאינו עושה כן קם כל אחד מהאושפיזין משולחנו ואומר נגדו דברים קשים וחמורים. בדברי הזוהר שם מפורטים שמות רק של ארבעה מהאושפיזין אברהם יצחק יעקב ודוד. 

וזה לשונו של הזוהר פרשת אמור (דף קג ע"ב –קד ע"א, מתורגם על פי פירוש הסולם) 'בוא וראה, בשעה שאדם יושב במדור הזה, בסוכה, שהוא צל האמונה, השכינה פורשת כנפיה עליו מלמעלה, ואברהם שהוא כנגד הספירה 'חסד', וחמשה צדיקים אחרים שעל פי סוד הם מכוונים כנגד הספירות 'גבורה תפארת ונצח הוד יסוד', מתגוררים עמו בביתו. וזהו שנאמר (ויקרא כג מב) 'בסכות תשבו שבעת ימים'. המילים 'שבעת ימים' רומזים על שבעת הספירות העליונות 'חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות', ולכן לא נאמר 'בשבעת ימים', וכו'. וצריך האדם לשמוח בכל יום  ויום בפנים שמחות באלו האורחים העליונים 'האושפיזין' שהם כנגד שבעת הספירות 'חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות' השרויים עמו'.

הזוהר ממשיך ומביא מקור מהפסוקים לחידוש זה שאותם אורחים עליונים 'האושפיזין' באים להתארח בסוכה של כל אדם – 'אמר רבי אבא, כתוב (ויקרא כג מב) 'בסכות תשבו שבעת ימים', ואחר כך 'ישבו בסכות'. בתחילה אומר 'תשבו' בלשון נוכח ואחר כך 'ישבו' בלשון נסתר. – הלשון ראשון, נאמר על האורחים  העליונים 'האושפיזין' שהם כנגד הספירות 'חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות', ועליהם נקט הכתוב בלשון נוכח 'תשבו'. והלשון השני 'ישבו' בלשון נסתר נאמר לבני העולם העניים שצריך להזמינם לסוכה.

אחר כך מסופר  על רב המנונא סבא שכאשר היה נכנס לסוכה, היה שמח, והיה עומד על פתח הסוכה מבפנים, והיה אומר, נזמן את האושפיזין. ונערוך שולחן, והיה עומד על רגליו, ומברך 'לישב בסוכה', ואחר כך היה אומר 'בסוכות תשבו שבעת ימים, תיבו אושפיזין עלאין תיבו, תיבו אושפיזי מהימנותא תיבו' [שבו אורחים עליונים, שבו. שבו אורחי האמונה, שבו]. ואחר כך היה מרים את ידיו ושמח ואומר, 'אשרי חלקנו אשרי חלקם של ישראל שכתוב (דברים לב) כי חלק ה' עמו וגו'. ורק אחר כך היה רב המנונא סבא מתיישב.

בהמשך מרחיב הזוהר בענין חשיבות הזמנת אורחים עניים לסוכה, – שאדם שיש לו חלק בעם הקדוש עם ישראל ובארץ הקדושה ארץ ישראל, צריך לשבת בסוכה בצל האמונה לקבל את האושפיזין, ולשמוח בעולם הזה ובעולם הבא. והדרך לעשות כך היא ע"י שישמח את העניים, שחלקם של האושפיזין שהזמין לסעודתו, שייך לעניים, ולכן נאמר באותו פסוק גם 'ישבו בסוכות' בלשון נסתר, כלפי בני העולם העניים שצריך להזמינם לסוכה, ומי שעושה כך מתברך, ומי שאינו עושה כן, ומזמין את האושפיזין, ואינו נותן את חלקם בסעודה לעניים, קמים האושפיזין משולחנו, כיון שהשולחן שלו הוא של רע עין ואינו של הקב"ה, ואוי לאותו אדם. אחר כך מפרט הזוהר את הדברים הקשים והחמורים שאומר כל אחד מהאושפיזין נגד אותו אדם, שמות האושפיזין המפורטים שם בדברי הזוהר, הם אברהם יצחק יעקב ודוד.

ההנהגות בסוכה עקב נוכחותם של האושפיזין

בדברי הזוהר כאמור הודגש ענין נתינת הצדקה, ואירוח עניים בסוכה, כדי לתת בכך לאושפיזין את חלקם. בנוסף לכך בספר ראשית חכמה (שער הקדושה פרק ארבעה עשר אות לד) שהביא גם הוא את דברי הזוהר, הובאה הוראה חשובה בעקבות הגעת האושפיזין וז"ל 'וכן היה מנהג מורי [רבי משה קורבירו – הרמ"ק] עליו השלום שלא לדבר בתוך הסוכה בימי חג הסוכות אלא בדברי תורה, כי מצות סוכה קדושתה גדולה, והעד שעצי הסוכה חלק עליהם קדושה ואסורים כל ז' כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוכה פרק ד). וכן מצינו שפירש רשב"י עליו השלום שהאבות באים לסוכה הרי שאדם בתוך הסוכה מוקף מאויר קדושה, וכמה קדושות יש בה כמבואר, ולכן ראוי להתרחק משיחה והיתול אלא יקיים וגילו ברעדה, כי מקום הסוכה היא שמחה ורעדה דמינה דינין מתערין, עכ"ל. השל"ה למסכת סוכה, (נר מצוה אות ה) שהביא גם הוא את דברי הזוהר, סיים דבריו באומרו 'הרי שאסור להיות לו פנים עצובות, וקל וחומר משהו מכעס חלילה'.

שמות האושפיזין

כאמור בדברי הזוהר שם מפורטים שמות רק של ארבעה מהאושפיזין אברהם יצחק יעקב ודוד. שמותיהם של שלושת האושפיזין הנוספים שלא הוזכרו בזוהר הוזכרו לראשונה כבר בדברי אחד הראשונים, – רבי משה [בן שם טוב] די ליאון שחי בתקופתם של הרמב"ן הרשב"א והרא"ש ושאר גדולי הראשונים. רבי משה נולד בעיר ליאון שבספרד בערך בשנת ה' אלפים א' ונפטר בשנת ה' אלפים ס"ה בעיר אווילה שבספרד. רבי משה ידוע בכך שהוא זה שמצא את כתב היד של הזוהר ופירסמו בעולם.

רבי משה די ליאון הוא היחיד מתקופת רבותינו הראשונים שהזכיר את ענין האושפיזין, אחרי הזוהר. ולכן ראינו לנכון להביא את דבריו במילואם. וזה לשונו בספרו הנפש החכמה (הודפס בבעיר באזעל בשנת שס"ח, דף ע"ז עמודה ב'-ג') "עוד ענין אחר ארמוז על סוד סוכה וכו', כשהאדם יושב בסוכה שבעה צדיקים יסודי עולם הם אושפיזיו, שאחזו לחלקם השבעה ימים, והם אברהם יצחק ויעקב יוסף משה ואהרון דוד, וכשהוא אוכל צריך להזמינם לסעודתו, ועליהם הוא אומר בסוכות תשבו שבעת ימים. וצריך לתת חלקם לעניים לשמחם כדכתיב ושמחת בחגיך אתה ובנך וגו', וכשהוא עושה כן כל הצדיקים מניחם ידיהם על ראשו ומברכים אותו והקב"ה קורא עליו "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר". וכך התקבל בתפוצות ישראל שהאושפיזין הם: אברהם יצחק ויעקב יוסף משה אהרן ודוד. [ראה להלן לגבי סדר האושפיזין]

דעות נוספות  א. פנחס במקומו של יוסף.  ב. שלמה המלך במקומו של יוסף

בנוסף לדעה זו. מצינו שתי דעות נוספות, א. לדעת הרמח"ל יוסף הצדיק אינו אחד מהאושפיזין, ופנחס הכהן הוא האושפיז השביעי, כמבואר בספר קיצור הכוונות לרמח"ל (מהדורת בני ברק תשל"ח עמ' קלו) שכתב ששבעת כורתי ברית הם אלו שבאים לסוכה. שמות כורתי הברית הובאו במסכת כלה רבתי (פ"ג הכ"א), ובמסכת דרך ארץ (פ"א הט"ז), וז"ל: שבעה אבות כרותי ברית, ואילו הן, אברהם, יצחק, ויעקב, משה, ואהרן, ופנחס, ודוד המלך.  וכן משמע בדברי הרמ"ע מפאנו במחזור הספרדים (ונציה שמ"א) שכתב שהקפה השישית בהושענא רבא היא כנגד פנחס, ולא כנגד יוסף.

ב. לדעת היסוד יוסף (נדפס שקלאוו תקמ"ה, פרק עו, נח ע"ב) לרבי יוסף בן יהודה יודל מדובנא (רבו של בעל קב הישר), האושפיזין הם: אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה. גם לדעתו יוסף הצדיק אינו אחד מהאושפיזין ובמקומו יש למנות את שלמה המלך. וכ"כ בקיצור של"ה דיני סוכה. וכך משמע קצת בזוהר (רעיא מהימנא פרשת פנחס, רנ"ה ע"ב) העוסק בענין קרבנות חג הסוכות שכתב ששבעת הימים הללו הם כנגד שבעת הצדיקים אברהם יצחק ויעקב משה אהרן דוד ושלמה, ראה שם שהקדים שם את דוד לשלמה. גם בזוהר חדש כרך א (תורה) פרשת יתרו דף נה ע"א, מצינו כעי"ז בענין ימי הבריאה שיום ראשון הוא כנגד אברהם, השני כנגד יצחק שלישי כנגד יעקב, וכו' ויום שישי כנגד שלמה, ולא מוזכר שם כלל יוסף, עי"ש. [ראוי לציון שבספר יהל אור מכתב יד הגר"א (על רעיא מהימנא דף רנ"ה ע"ב), ובשער יששכר מונקאטש (מאמר ימי החג ליום ד אות ג) העירו על כך שהזוהר הזכיר את שלמה הקדימו לדוד, והשמיט את יוסף].

עוד סמך לדעה זו מצינו בדברי תנא דבי אליהו זוטא (פרק א) שמנה ברשימה את שבעת צדיקים הללו  'אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה בנו,  שלא נשתבחו אלא בצדקה'. מפורש יותר מצינו  בבתי מדרשות ח"ב (מדרש אלפא ביתות מסכתא שטן) כנגד שבעה צדיקים שבעולם הזה שעליהן נתיסד העולם ואלו הן אברהם ויצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה וכשם שבשבילן מתקיים את העולם כך בשביל נשותיהן מתקיים העולם וכו'. וכעי"ז  בבתי מדרשות ח"ב (מדרש אותיות רבי עקיבא השלם נוסח א – אות ס) העוסק בענין אותיות הא"ב ולמה הן רומזות וז"ל  'דבר אחר סמ"ך אלו ישראל שסומכין תמיד להן זכות אבותיהם אברהם יצחק ויעקב יוסף משה ואהרן דוד ושלמה'.  בנוסף לכך באחת התפילות הקדומות יותר שנוסחה נמצא בידינו, התפילה שאומרים כחלק מהסליחות 'עשה למען שמך וכו', נאמר 'עשה למען אברהם יצחק ויעקב, עשה למען משה ואהרן, עשה למען דוד ושלמה', ולא מוזכר כלל יוסף, וכ"כ בברכת 'מי שבירך' מוזכרים אברהם יצחק ויעקב משה אהרן דוד ושלמה, ולא מוזכר כלל יוסף, וכך בעוד תפילות וסליחות. ראה של"ה הקדוש (הגהות למסכת חולין חולין מג) בשם רבי אביגדור כ"ץ בענין סדר הוידוי  וספר כלבו (סימן לז ד"ה מהכל יודוך סימן קכב ד"ה ולא תמצא וסימן קלט ד"ה נוסח חרם) שמזכיר תפילות רבות ובהם נזכרים שבעה צדיקים וביניהם שלמה ולא יוסף. [דבריו הובאו בספר אליהו רבה או"ח סימן רפא]. וכ"כ ראה בספר הישר השער השני אות כז, שמנה את שלמה ולא את יוסף בין רשימת שבעת אנשי השם החסידים.

הדעות הללו המחליפות את יוסף הצדיק בפנחס הכהן או בשלמה המלך, ולא מונות אותו בין שבעת האושפיזין, לא נתקבלו, ואין מי שנוהג בהן כיום.

המקור לכך שבכל יום מגיע אחד מהאושפיזין בראשם של שאר האושפיזין

בזוהר שהזכרנו משמע שכל שבעת האושפיזין מגיעים בכל יום. המקור הראשון לכך שיש שינוי בכל יום הוא רבי משה קורדיברו – הרמ"ק בפירוש אור יקר על הזהר, לפרשת אמור (כרך יג סי' יא, קפא-קפג) שמדייק מלשון הזוהר שכתב (שם קג ע"ב) 'ובעי בר נש למחדי בכל יומא ויומא באנפין נהירין באושפיזין אלין דשריין עמיה', כלומר שבכל יום ויום [מימי חג הסוכות] צריך כל אדם לשמוח בפנים מאירות באושפיזין שנמצאים אצלו. וכך מסביר הרמ"ק את הזוהר: "כל יום ויום משבעה ימים הוא יום שמחה לאחד אחד מהאושפיזין הצדיקים, והשאר מלוים אליו, המשל כולם מחסד, ובחסד עצמה יום ראשון חסד, וכולם נטפלים לחסד שבחסד, ולכך צריך אל זה שמחה אחת, וביום שני גבורה בחסד, וכולם נטפלים לגבורה שבחסד, ולכך צריך שמחה אליו מחדש, ועל דרך זה לכל הצדיקים ולכל הימים יחדש שמחתו ויכוין אליו וישב בסוכה מסתופף בצלו באנפין נהירין". ובראשית חכמה (שער האהבה פרק י אות כה) כתב שהרמ"ק דייק את דבריו מהזוהר הנ"ל בפרשת אמור. וסיים שם "נמצא שבכל יום ויום יש לו אושפיזו בפני עצמו". ובאמת כבר בדברי רבי משה די ליאון הנ"ל נאמר "שאחזו לחלקם השבעה ימים", אך לא מפורש שבכל יום מזמינים אושפיז אחר.

סדר הגעת האושפיזין המקובל לעדות השונות

בענין סדר האושפיזין מצינו כאמור שני דעות. א. יוסף הוא הששי, והסדר בארבעת הימים האחרונים הוא משה אהרן יוסף ודוד. ב. יוסף הוא הרביעי, והסדר הוא, יוסף משה אהרן ודוד.

בטעם שני הדעות נכתב בספר פרי צדיק (לסוכות אות כב) לרבי צדוק הכהן מלובלין, שהמנהג שיוסף הוא הששי מבוסס על  סדר הספירות – משה [נצח], אהרן [הוד] יוסף [יסוד] ודוד [מלכות]. והמנהג השני שיוסף הוא הרביעי סובר שהסדר הוא לפי סדר לידתם. [אלא שקצת צ"ע א"כ למה משה קודם לאהרן].

ומקובל לומר בטעות [ראה שו"ת דברי ישראל להגר"י וועלץ (ח"ב סי' נד), וספר הסוכה (אוצר ההגדה שער ו')]  שלמנהג ספרד הנסמך על האר"י הקדוש, יוסף הוא הששי, והסדר בארבעת הימים האחרונים הוא משה אהרן יוסף ודוד. ולמנהג אשכנז שנסמך השל"ה הקדוש יוסף הוא הרביעי – והסדר הוא יוסף משה אהרן ודוד.

בירור שסדר הגעת האושפיזין המיוחס לעדות אשכנז וספרד, אינו מדויק

לאחר בירור מעמיק מתברר שבדברי האר"י אין כלל מקור לכך שיוסף הוא השישי, ומשה ואהרן קודמים לו, שבשער הכוונות ובשאר ספרי רבי חיים ויטאל שהוא מקור כל כתבי האר"י, [העתק כתב ידו  נמצא בידינו] לא הוזכר כלל ענין האושפיזין, ובפרי עץ חיים המיוחס גם הוא לרבי חיים ויטאל (שער חג הסוכות פרק ד') הוזכר סדר הצדיקים הבאים לסוכה כאשר יוסף קודם למשה ואהרן, הפוך מהמיוחס לאר"י, וז"ל "טוב להדליק ז' נרות, נגד ז' צדיקים הבאים בסוכה, אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן, ודוד. עכ"ל. [אמנם בסדר ההקפות בהושענות משמע באר"י (בספר עץ חיים שער ל"ב פרק ו') שמשה הוא הרביעי ואהרן הוא החמישי].

גם מה שכתבו רבים וביניהם רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו פרי צדיק (לסוכות, אות כב), שהשל"ה הוא מקור מנהג אשכנז שיוסף הוא הרביעי והוא מקדים את משה ואהרן, בטעות יסודו, כיון שהם נסמכו על סידור השל"ה, שלא נכתב כלל ע"י השל"ה, ובהדפסה הראשונה של סידור זה בשנת אמסטרדם תע"ז כמעט 100 שנה אחר פטירת השל"ה, לא נזכר כלל סדר האושפיזין, ורק בסידור השל"ה ווארשא תרכ"ו [בנוסח ספרד] הכניס המדפיס את סדר האושפיזין. ומאידך מצינו בשל"ה (בהגהות לתולדות אדם – בית עיר חומה א')  שהעתיק את דברי הראשית חכמה (שער היראה פרק רביעי) שהזכיר את האושפיזין, והקדים את משה ואהרן ליוסף.

אם כן להנ"ל מבואר שהמקור להקדמת משה ואהרן ליוסף הוא רבי משה די ליאון מחכמי ספרד שחי בזמן הראשונים, שדבריו הובאו לעיל. וכך כתב הפרי עץ חיים הנ"ל. ודבריהם נסמכים על הזוהר בהשמטות לספר בראשית (כרך א דף רסא עמוד א) לגבי קרבנות חג הסוכות, שהקדים את יוסף למשה ואהרן, [וראה בעטרת צבי זידיטשוב (הגהות והוספות רנ"ה ע"ב), תמה עליו שאינו לפי סדר הספירות שהרי יוסף הוא בחינת יסוד, הששית]. וכך משמע בזהר חדש כרך א (פרשת כי תשא דף עג ע"ב-עד ע"א) המדבר על ששת ימי בריאת העולם.

המקור להקדמת משה ואהרן ליוסף הוא הרמ"ק -רבי משה קורדיברו שם בפירוש אור יקר על הזהר, לפרשת אמור (כרך יג סי' יא, קפא-קפג), הראשית חכמה הנ"ל בשער היראה, והשל"ה הנ"ל. וגם לכך יש קצת סמך בזוהר (רעיא מהימנא פרשת פנחס, רנ"ה ע"ב) שכשכתב ששבעת ימי חג הסוכות הם כנגד שבעת הצדיקים, הזכיר את משה רביעי ואת אהרן חמישי, [ולעיל הערנו שנכתב שם שהשישי הוא דוד, והשביעי שלמה].

 

המנהגים הנכונים של חכמי עדות אשכנז וספרד

מתברר שאי אפשר לומר באופן מוחלט שמנהג אשכנז שיוסף הוא הרביעי ויש להקדימו למשה ואהרן, ושמנהג ספרד שיוסף הוא הששי ויש להקדים את משה ואהרן, ולהיפך, מצינו שחכמי אשכנז רובם ככולם הקדימו את משה ואהרן ליוסף, כלומר שיוסף הוא הששי והם: השל"ה הנ"ל, הגר"א בספר יהל אור מכתב ידו (על רעיא מהימנא דף רנ"ה ע"ב, עמ' 418 מדפי הספר), החתם סופר בשו"ת שלו ח"א (או"ח סי' סו ד"ה אבל מ"מ), ובשיר שחיבר לשמחת תורה, (הובא בקונטרס שירת משה, ובשו"ת להורות נתן ח"ט סי' י"ט, וראה קובץ אוצרות הסופר גליון י' עמ' קא). המהר"ם פאפרש בספר אור הישר הלכות סוכה (סי' יט אות ב), יסוד ושורש העבודה (שער האיתון פרק י"ג), וכ"כ במאור ושמש (ליום ד' דסוכות), וכך נהגו כמעט כל גדולי החסידות. ובספר יש שכר להרב המקובל רבי ישכר דב מקרעמניץ (דיני סוכה אות ג), סתר עצמו שבתחילה הקדים את יוסף למשה ואהרן. ובקטע סמוך שבו חזר ומנה את האושפיזין,  הקדים את משה ואהרן ליוסף. ומרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל נהג לציין את האושפיזין של שמו 'יוסף' ביום הרביעי של חג הסוכות .[ג' דחול המועד], כמנהג המיוחס לרבני אשכנז, וכמנהג הגרי"ח זוננפלד המובא בדברי ישראל להגר"י וועלץ (ח"ב סי' נד). ולפני כ6 שנים העירוהו שרבים מגדולי רבני אשכנז סברו שיוסף הוא הששי, והתענין והתפעל מכך.

עוד מתברר שכמעט כל חכמי הספרדים הקדימו את יוסף למשה ואהרן, כלומר שיוסף הוא הרביעי והם: רבי משה די ליאון הנ"ל מחכמי הספרדים הראשונים, הפרי עץ חיים לרבי חיים ויטאל (שם), ספר שולחן גבוה (סי' תרמג סק"א), ספר שפתי כהן על התורה [שנכתב ע"י מקובל צפתי שחי קצת אחרי האר"י] בפרשת אמור. סדר היום (סדר חג סוכות) לרבי משה ן' מכיר, בדורו של האר"י, בענין סדר ההקפות.

גם בחוגי החסידים מצינו צדיקים שנהגו למנות את יוסף לפני משה ואהרן כמו שכתב בספר הילולא דרבי (אות יג) שכך נהגו איזה צדיקים ברוסיה. וכך נהג רבי צבי הירש בעל העטרת צבי מזידיטשוב שיוסף הוא הרביעי וקודם למשה ואהרן, כמבואר בהגהות הבני יששכר לעט"צ בהשמטות דף רס"א ע"א [וקצ"ע שבדברי העט"צ בהגהות דף רנ"ה לא משמע כן]. וכך נהג גם הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא כנכתב בספרו דמשק אליעזר. ומסופר בספר מושיען של ישראל (ח"ב פי"ט), ומחזור דברי יואל (מנהגי קודש אות מא הערה ב). שהרה"ק מזידיטשוב התווכח עם רבי יצחק אייזק מקאמרנא, והוא טען שהוא רואה בעיניו שמשה מקדים לסוכתו לפני יוסף, והרה"ק מקאמרנא כתב שהוא רואה שיוסף מקדים, ומסקנת האדמו"ר מסאטמר היתה שכל צדיק ראה את מי שהזמין תחילה לפי נפשו ומדרגתו. גם בפיוט לברית מילה להיעב"ץ, הפותח במילים 'אשירה לה', הוקדם שמו של יוסף למשה ואהרן.

לעומת זאת הרמ"ק והראשית חכמה הנ"ל מגדולי חכמי הספרדים, נאמר כאמור להקדים את משה ואהרן ליוסף, כפי סדר הספירות. וכך נאמר גם בספר יפה ללב (ח"ב סי' תרכה אות א') לרבי רחמים נסים יצחק בן רבי חיים פלאג'י, שמנהגם היה להקדים את משה ואהרן ליוסף, כפי סדר הספירות משה [נצח], אהרן [הוד] יוסף [יסוד] ודוד [מלכות], והתפלא היפה ללב שם על השפתי כהן הנ"ל ששינה מסדר זה, והאריך בדבריו.

לסיום – בספר פרי צדיק (לסוכות אות כב) לרבי צדוק הכהן מלובלין, האריך בביאור שתי הדעות, וכתב שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, וכ"כ ספר מדבר קודש (לסוכות ד"ה בכמה) להרה"ק השר שלום מבלז בשם המגיד ממזריטש, והבוחר יבחר. [במאמר זה נעזרתי בהרב משה אייזיק בלוי].

הגב על הנושא

לתחילת הדף