אתה נמצא כאן: דף הבית » תשובות מורינו הרב אשר וייס » תלמוד תורה בתשעה באב שחל בשבת

תלמוד תורה בתשעה באב שחל בשבת

ובמה ששאלת כיצד לנהוג בתלמוד תורה בתשעה באב שחל להיות בשבת, והאם לבטל שיעור קבוע שלומדים בכל שבת אחה"צ.

הנה נחלקו הראשונים והפוסקים בדין זה וד' מחלוקות בדבר: א. הלקט יושר כתב דאסור ללמוד דברים המשמחים כל היום כולו דלענין זה הוי כת"ב בעלמא. ב. במהרי"ל להל' ת"ב מבואר דדין שבת זו כדין כל ערב ת"ב ואסור לאחר חצות ומהרי"ל לא היה אומר פרקי אבות בשבת זו וכן פסק הרמ"א בסי' תקנ"ג סעיף ב'. ג. מהר"ם מלובלין בשו"ת סי' צ"ט והט"ז בסי' תקנ"ג ס"ק ב' נקטו דמותר ללמוד כל דבר בשבת זו וק"ו היא מאכילת בשר ושתיית יין, ובסידור הגר"י עמדין כתב יותר מזה דבשבת אסור ללמוד דברים רעים ומעציבים עי"ש. ד. הגר"א והיעב"ץ במור וקציעה פקפקו בכלל על כל איסור הלימוד בערב ת"ב והתירו זאת אף בחול ואל רק בשבת.

ומ"מ דעת הרמ"א שבשבת אחרי חצות אסור ללמוד וכן נהגו בני אשכנז, אך המשנ"ב בס"ק י' כתב דיש לסמוך בזה על שיטת הט"ז וסייעתיה עי"ש.

ולמעשה נראה לענ"ד דבודאי אין זה ראוי לקבוע שיעור ברבים בדברים המשמחים נגד שיטת הרמ"א וכ"כ מו"ר הגה"ק מצאנז בשו"ת דברי יציב או"ח ח"ב סי' רמ"א, ומאידך חלילה לבטל תורה דרבים אלא ראוי לעסוק בשבת זו בהלכות ת"ב, ויכול לעסוק בהלכות אלה אפילו בחידוש ובפלפול וכמ"ש בתשובת חת"ס יו"ד סי' שמ"ו ובכף החיים סי' תקנ"ד ס"ק י"ז דבזה קיל שבת זו מכל ת"ב, ויחיד המכיר בתכונות נפשו שאם יגביל עצמו ללימוד דברים המותרים בת"ב יגרם לו ביטול תורה יכול הוא לסמוך על דברי המשנ"ב וללמוד במקום שלבו חפץ.

והנה כתב החת"ס בשו"ת (או"ח סי' קנ"ז) דהאיסור ללמוד תורה בשבת אחה"צ אינו משום אבילות דשבת גופא דהלא מעלה על שולחנו כסעודת שלמה בשעתו, אלא משום דכך דרכה של תורה דגם לאחר גמר לימודו עדיין שש ושמח ומשתעשע בד"ת שלמד ומחשש שישמח בליל ת"ב אסור ללמוד בשבת אחה"צ, ובכת"ס או"ח סי' ק"א ביאר לפי"ז דלא הוי אבילות בפרהסיא כמשבטל מת"ת דאין זה משום אבילות דעצם היום אלא מחשש שישמח בליל ת"ב, ומזה נשמע מוסר ונוסיף לקח להלהיב לבבנו בשמחת התורה ובאהבתה ישגה תמיד.

הגב על הנושא

לתחילת הדף