אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » עסקים וממונות » תשלום לפועל בצ'ק דחוי

תשלום לפועל בצ'ק דחוי

שאלה:

שכיר שמסכים לקבל את תשלום שכרן בצ'ק דחוי לתאריך מרוחק, דהיינו שאין באפשרות בקלות לפורטו או להשתמש בו לצרכיו ולפרוע חובותיו, או בכרטיס  אשראי שהשכיר מקבל את שכרו מחברת אשראי לאחר זמן, האם מקיים בכך מצות ביומו תתן שכרו [בבל תלין ברור שאינו עובר כיון שהתרצה לכך].

תשובה:

נראה דאף דאינו עובר בבל תלין מכל מקום אינו מקיים מצות "ביומו תתן שכרו", מיהו ראיתי דמטו משמי' דהגאון ר' צבי פסח פראנק זצ"ל דנשאל בזה וענה שאף ע"י צ'ק דחוי מקיים מצוה זו וצ"ע.

הרחבת הדברים:

הנה החיוב של בעה"ב לשלם לפועל שכרו הוא רק במזומנים ואינו יכול לשלם בסחורה וכדו' עיין בב"מ קיח. ובתוס' ב"ק (ט'. ד"ה ורב הונא) ובב"ב צב: (סד"ה אי), ובש"ך סי' שלו ד ואכ"מ. והנה צ"ק אין לו ערך עצמי אלא לכל היותר הוא רק שטר חוב, לפיכך לכאורה מעיקר הדין עובד יכל לדרוש לקבל את משכורתו בכסף מזומן ולא בהמחאת צ'ק כמו שאין אפשרות להעביר לו בעלות על חוב שאדם אחר חייב למעסיק – כתשלום משכורת.

אולם ברוב המקומות כבר מקובל לתת את המשכורת בהמחאת הצ'ק, ולפיכך מי שאינו מתנה שרצונו במזומן בלבד הרי זה כאילו קיבל את תנאי העבודה המקובלים באותו מקום. ולכן זה ברור שאין איסור בל תלין במקרה שעובד הסכים לקבל את שכרו בצ'ק.

ויתירה מזו נראה דאף אם הפועל לא הסכים לכך, אעפ"כ אין הבעה"ב עובר בבל תלין ואף מקיים "ביומו תתן שכרו", דהא תנן במשנה ב"מ קיא א "המחהו אצל חנוני או אצל שולחני אינו עובר עליו, ובגמ' קיב. לומדת דין זה מהפסוק "לא תלין פעולת שכיר אתך" אתך ולא שהמחהו אצל חנוני ואצל שולחני דבכה"ג אין שכרו אתך.

והנה הרמב"ם בהל' שכירות (יא ד) כתב לענין שאינו עובר בבל תלין "….או שהמחהו אצל אחר וקבל הרי זה פטור". ובכסף משנה שם כתב  "כלומר ונתפייס לקבל שכרו מהאחר דאילו לא נתפייס השכיר עובר, ויותר נראה לפרש דה"ק וקיבל עליו אותו האחר לתתו לו אינו עובר, דאי אפשר לפרש דוקיבל המעות קאמר דא"כ פשיטא דמה לי קיבל שכרו מהשוכר מה לי קבלו מהאחר".

הרי דפשיטא לי' להכס"מ דהיכא דהמחאו אצל שולחני אין צריכים להסכמת הפועל וכן פירש בטור חו"מ סו"ס שלט "או שהמחהו אצל שולחני ליחן לו וקבל עליו ליתן לו אינו עובר….". וכן היא הלשון בשו"ע חו"מ שלט י "אין בע"ה עובר משום בל תלין (ויקרא יט, יג), אא"כ תבעו השכיר, לא תבעו, או שתבעו ולא היה לו מעות ליתן לו,  או שהמחהו אצל שולחני ליתן לו וקבל עליו ליתן לו, אינו עובר,  אפילו אין לבע"ה ביד שולחני כלום". הרי דדעתו דלא בעינן הסכמת הפועל, ונראה דהדבר מוכרח כן דאל"כ לא גרע מלא תבעו. אמנם הרא"ה בספר החינוך (מצוה רל) הוסיף בדין זה "…וקבל הפועל…".

הרי דדין זה שנוי בפלוגתת הראשונים אי צריך הסכמת הפועל בהמחהו אצל שולחני, ומעתה אף דלכאורה באיסור דאורייתא היה לנו לחשוש להדעות דבעינן הסכמת הפועל, מכל מקום בתשלום בצ'ק נראה דלכו"ע אין צריך להסכמת הפועל, דהנה בגמ' ב"מ קיא. "הני שוקאי דסורא לא עברי משום בל תלין מידע ידעי דעל יומא דשוקא סמכי" ויסוד הדברים דכאשר יודע הפועל שבעה"ב משלם בדרך מסוימת כגון ביום השוק או בדרך אחרת אף שלא התנה עמו להדיא שישלם ביום השוק כיון שידע בשכירות שכן היא הרגילות על דעת כן נשכר אצלו, עיין רש"י (שם ד"ה מידע ידעי) דאדעתא דהכי איתגר ליה.

לפ"ז י"ל דהוא הדין בכל דבר שדרך אצל בנ"א לפרוע על דעת כן נשכר אצלו והרי חלק נכבד מבנ"א פורעים סכומים בצ'יקים ועל דעת כן נשכר, וראה כן בספר פתחי חושן (הלכות שכירות פרק ט' ט"ו) להגר"י בלוי שליט"א דצידד כן שאף שהפועל אינו רוצה לקבל צ'ק יכול ליתן צ'ק אפילו שלא מרצונו ויקיים בזה "ביומו תתן שכרו" שהצ'ק מזומן להיום, דומה להמחאו אצל חנוני ואף לפוסקים שאין יכול להמחותו ביד החנוני שלא מדעת הפועל שאני צ'ק מזומן דהוי כמעות המזומנים.

ונראה דהוא הדין בכל זה לענין תשלום בכרטיס אשראי כיון שאינו יכול לפרוע לכל אחד באמצעות כרטיס אשראי אא"כ התקשר הפועל עם חברת האשראי הרי הפועל בהתקשרותו עם חברת האשראי מכריז שהוא מוכן לקבל תשלום באמצעות כרטיס אשראי וחזר הדין לדין שוקאי דסורא הנ"ל שעל דעת כן נשכר שניתן לפרוע לו בכרטיס אשראי ואינו עובר בבל תלין אם פרע באמצעות כרטיס אשראי.

אלא דיש להסתפק בנידו"ד בדינו של צ'ק דחוי, דבודאי אין זה כמעות מזומנים דהא אינו יכול לשלם בזה בשום מקום ובודאי שאין בעל הבית יכול לחייב את הפועל לקבלו, ועל כן נהי דהיכא שיתרצה הפועל בזה ודאי אין עובר "בבל תלין" [וצריך לדעת שבאמת מסכים הפועל לצ'ק דחוי דאפשר שרק מחמת בושה שותק ואז צריך לחוש שעובר על בל תלין] מכל מקום לא מסתבר שיקיים גם את העשה  של "ביומו תתן שכרו" כיון דסו"ס אינו יכול עתה להשתמש בזה.

הגב על הנושא

לתחילת הדף