אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » עסקים וממונות » תשלום על איחור בעבודה

תשלום על איחור בעבודה

שאלה:

קבלן שיפוצים התחייב בחוזה לשלם קנס בגובה של 100 שקל עבור כל יום איחור במקרה של אי עמידה בזמן סיום העבודה, עבור שכ"ד של בעה"ב. ואכן אשר יגור בעה"ב בא והקבלן לא עמד בלו"ז , אלא שהקבלן טוען שהוא מחויב לשלם רק אם בעה"ב יוכיח לו שאכן הוא שכר דירה לאותם ימים ולא שהה אצל קרוביו בחינם ולדבריו חובת התשלום היא רק אם אכן בעל הבית שכר בפועל דירה.

תשובה :

הדין עם הקבלן ואינו חייב רק אם אכן ממציא בעל הבית לידו הוכחה שאכן הוא שכר דירה בעקבות האיחור בהשלמת העבודה .

מקורות :

בדומה לשאלה זו מצינו בסוגיה בב"מ קמ ע"א במי שקבל על עצמו בשעת נישואין לזון את בת אשתו מאיש אחר חמש שנים ומת, ומוטל על היורשים לזונה. ומבואר שם שאע"פ שאותה בת כבר נשאת ויש לה בעל שזן אותה ובכל זאת חייבים היורשים לזונה . ומכאן למדנו שההתחייבות היא התחייבות לכסף לפי ערך של דמי מזונות ולא התחייבות לזון אותה בפועל ולכך גם אם אין היא צריכה את המזונות הוא חייב לתת לה דמי וערך שווי המזונות . וכן נפסק בשו"ע אהע"ז סי' קיד סעי' ו' וכן פסק השו"ע לגבי כל מי שמתחייב בפרנסת אדם אחר שאין החיוב תלוי באם בפועל הוא זקוק לאותה פרנסה ולעולם הוא משלם דמי פרנסתו שהתחייב לו .

ולכן לכאורה  היה נראה שה"ה בחיוב דמי שכירות הדירה שהתחיב הקבלן אינו תלוי באם שכר בעל הבית בפועל אלא הוא חייב תמיד לפי הערך שהתחייב . אך כפי שעולה לקמן דין זה תלוי בתנאים נוספים.

והנה בדומה לזה נידון נוסף בשאלה האם המתחייב לזון את חבירו סתם כוונתו לזמן קצוב או לכל ימי חייו?. וכתב הרמ"א חו"מ סי' ס' סעי' ג' שהמתחייב לפרנס את חברו, חיובו כל ימי חייו או כל זמן שצריך משמע עכ"ל  וביאר את דבריו הסמ"ע ס"ק טו שכוונת הרמ"א  לומר שהשאלה איך מפרשים את אומדן הדעת בהתחייבותו, תלוי אם בשעה שהתחייב לו הוא היה אכן היה זקוק לזה שאז אומדן הדעת הוא שהתחייב רק כל זמן שהוא צריך. לבין אם בשעה שהתחייב לו הוא לא היה זקוק לזה ואף על פי כן התחייב לו ולכן אנו אומדים את דעתו שהתחייב לו לכל ימי חייו . וכפי שביאר החכם צבי בהגהותיו חילוק זה הוא דוקא כשהתחייב בסתם ולא לזמן קצוב . ובזה ביאר שהסיבה שבגמ' בב"מ שהבאנו לעיל הבעל חייב לזון את הבת גם אם היא אינה זקוקה למזונות, הוא משום שההתחייבות היתה לזמן קצוב כמבואר שם [ לחמש שנים ] ולכן  בכה"ג הוא חייב לעולם גם אם היא אינה צריכה את דמי המזונות כדי להתפרנס .[ועי' עוד בש"ך סי' עב ס"ק קסב שחיוב קצוב הוא שעבוד מעכשיו ואלו חיוב בסתם הוא שעבוד מדי יום ביומו ואינו יוכל ליטול בחובו רבית ]

 ולכן לדברי החכם צבי מכיון שהתחייבות הקבלן לא היתה לזמן קצוב לכן אינו דומה לסוגיה בב"מ ק"מ ששם ההתחייבות היתה לזמן קצוב [חמש שנים], אך כשאין הזמן קצוב אומדן הדעת שאין ההתחייבות כסף אלא התחייבות להעמיד לו דירה ולכן הקבלן חייב רק אם אכן  בעל הדירה היה זקוק לכסף זה והוא שכר בעקבות האיחור דירה אחרת  ועל בעל הבית להוכיח שאכן הוא שכר דירה חלופית.

הגב על הנושא

לתחילת הדף