אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » דינים שונים » הליכה לברכה או חוף יום מעורב

הליכה לברכה או חוף יום מעורב

שאלה:

הבנתי שאסור ללכת לבריכה מעורבת ולחוף הים, אשמח אם תוכלו קצת להסביר לי על האיסור הזה האם באמת זה אסור או שזה רק שהאדם צריך להיזהר כדי שלא יכשל.

תשובה:

אסור ללכת לבריכה או חוף ים מעורב, משום לאו "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". על פי הגמרא העושה כך נקרא רשע, על עצם ההליכה לשם, אף אם הוא משתדל שלא להכשל.

הרחבת הדברים:

נאמר בתורה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם", היינו שאסור לאדם להסתכל בנשים כדי להנות ממראן.

כך אומר הטור: "צריך אדם להתרחק מן הנשים מאד מאד. ואסור לו לקרוץ בידיו וברגליו ולרמוז בעיניו לאחת מן העריות ואסור לשחוק עמה או להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה ואסור להסתכל אפילו בבגדי צבעונין של אשה שהוא מכירה אפילו אינן עליה שמא יבא להרהר בה…" (אבן העזר סימן כא). מקורו של הטור מסוגיות הגמרא. בגמרא וברש"י מוסבר שנשים שעומדות על הכביסה מגלות את זרועותיהן בשעשה שהן מכבסות את הבגדים ואסור לראות את זרועתיהן. כמובן ששהייה בחוף ים ובריכה מעורבת גרועה הרבה יותר ואסור להיות שם.

המסילת ישרים מסביר שהאיסורים שנאמרו בעניין עריות (הסתכלות וקירבה לנשים) אסורים בעצמם, גם במקום שבטוח בעצמו שלא יבוא לידי תאווה:

"אָסְרוּ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הָעֲרָיוֹת כָּל מַה שֶּׁהוּא מִמִּינוֹ שֶׁל הַזְּנוּת אוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו, יִהְיֶה בְּאֵיזֶה חוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה דְּהַיְנוּ, בֵּין בְּמַעֲשֶׂה, בֵּין בִּרְאִיָּה, בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בִּשְׁמִיעָה, וַאֲפִלּוּ בְּמַחֲשָׁבָה".

אפילו דברים קלים מאד אסורים – אמרו חכמים שמי שנותן כסף לאשה בחנות באופן שיוכל להסתכל במוכרת לא ינקה מדינה של גיהנום –

"וְעַתָּה אָבִיא לְךָ רְאָיוֹת עַל כָּל אֵלֶּה מִדִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. בְּמַעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ, הַנְּגִיעָה אוֹ הַחִבּוּק וְכַיּוֹצֵא. כְּבָר נִתְבָּאֵר לְמַעְלָה בַּמַּאֲמָר שֶׁזָּכַרְנוּ וְאֵין צֹרֶךְ לְהַאֲרִיךְ. בִּרְאִיָּה, אָמְרוּ זַ"ל (ברכות סא), "יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע" – "כָּל הַמְּרַצֶּה מָעוֹת מִיָּדוֹ לְיָדָהּ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם". וְאָמְרוּ עוֹד (שבת סד), "מִפְּנֵי מָה הֻצְרְכוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר כַּפָּרָה? מִפְּנֵי שֶׁזָּנוּ עֵינֵיהֶם מִן הָעֶרְוָה" וכו'"

אפילו המסתכל באצבע קטנה של אשה בדרך של זנות והנאה מהסתכלות זו נחשב כמסתכל ב'מקום התורף':

"אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, מִפְּנֵי מָה מָנָה הַכָּתוּב תַּכְשִׁיטִין שֶׁבַּחוּץ עִם תַּכְשִׁיטִין שֶׁבִּפְנִים? לוֹמַר לְךָ, כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה כְּאִלּוּ מִסְתַּכֵּל וכו'" (ברכות כד), וְאָמְרוּ עוֹד, "וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע" (דברים כג) "שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל אָדָם בְּאִשָּׁה נָאָה וַאֲפִלּוּ הִיא פְּנוּיָה, אֵשֶׁת – אִישׁ וַאֲפִלּוּ הִיא מְכוֹעֶרֶת, (עבודה זרה כ)".

כדאי לעיין בדבריו של המסילת ישרים שם בפנים. כאן אני מקצר בהבאת דבריו. המסילת ישרים מבאר שאין האיסור רק למי שעשוי להכשל שבא לידי תאווה. כלומר, המכשול אינו בגוף העבירה ממש, אלא בהגעה לידי תאווה. אם אדם מגיע לידי תאווה זה המכשול שעליו מדובר. גם אם אינו מגיע לידי תאווה, הרי שעצם המעשים הקרובים לערווה אסורים, גם כשהוא אינו נכשל להגיע לתאווה על ידם:

"[…] הֲרֵי לְךָ שֶׁכָּל הַחוּשִׁים צְרִיכִים לִהְיוֹת נְקִיִּם מִן הַזְּנוּת וּמֵעִנְיָנוֹ. וְאִם לְחָשְׁךָ אָדָם לוֹמַר, שֶׁמַּה שֶּׁאָמְרוּ עַל נִבּוּל פֶּה, אֵינוֹ אֶלָּא כְּדֵי לְאַיֵּם וּלְהַרְחִיק אָדָם מִן הָעֲבֵרָה, וּבְמִי שֶׁדָּמוֹ רוֹתֵחַ הַדְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁמִּדֵּי דַבְּרוֹ בָּא לִידֵי תַּאֲוָה, אֲבָל בְּמִי שֶׁאוֹמְרוֹ דֶרֶךְ שְׂחוֹק בְּעָלְמָא לָאו מִלְּתָא הִיא וְאֵין לָחוּשׁ עָלָיו?

– אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ, עַד כָּאן דִּבְרֵי יֵצֶר – הָרָע! כִּי מִקְרָא מָלֵא שֶׁהֵבִיאוּ זַ"ל לִרְאָיָתָם (ישעיה ט'), "עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח ה' וגו' כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה", הִנֵּה לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב הַזֶּה לֹא עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא גִלּוּי עֲרָיוֹת וְלֹא שְׁפִיכוּת דָּמִים, אֶלָּא חֲנִיפָה וּלְשׁוֹן הָרָע וְנִבּוּל פֶּה, כֻּלָּם מֵחַטַּאת הַפֶּה בְּדִבּוּרוֹ, וַעֲלֵיהֶם יָצְאָה הַגְּזֵרָה, "עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח ה' וְאֶת יְתוֹמָיו וְאֶת אַלְמְנוֹתָיו לֹא יְרַחֵם", אֶלָּא הָאֱמֶת הוּא כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁנִּבּוּל פֶּה הוּא עֶרְוָתוֹ שֶׁל הַדִּבּוּר מַמָּשׁ, וּמִשּׁוּם זְנוּת הוּא שֶׁנֶּאֱסַר כְּכָל שְׁאָר עִנְיְנֵי הַזְּנוּת חוּץ מִגּוּפוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם כָּרֵת אוֹ מִיתַת בֵּית דִּין אֲסוּרִים הֵם אִסּוּר עַצְמָם, מִלְּבַד הֱיוֹתָם גַּם כֵּן גּוֹרְמִים וּמְבִיאִים אֶל הָאִסּוּר הָרָאשִׁי עַצְמוֹ, וּכְעִנְיַן הַנָּזִיר שֶׁזָּכְרוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁהֵבֵאנוּ לְמַעְלָה". עד כאן דברי מסילת ישרים פרק יא וכדאי לעיין עוד במה שכתב שם.

מכל זה מובן היטב שהליכה לבריכה מעורבת או לחוף מעורב היא מעשה אסור, מן הדברים החמורים, ואפילו דברים הרבה יותר דקים נאסרו בתחום זה. ויזכנו ה' להיות נקיים במחשבה בדיבור ובמעשה לזכות להיות עם קדוש לה' אלוקינו.

הגב על הנושא

לתחילת הדף