אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » שבת » קידוש בחדר אחד וסעודה בחדר אחר

קידוש בחדר אחד וסעודה בחדר אחר

שאלה:

בקידוש הנערך בבית כנסת הסתפקנו האם מותר לקדש בבית הכנסת עצמו מיד לאחר התפילה, ולאחר יעלה הציבור לקומה שניה לאכול את הסעודה (או פת או פת הבאה בכיסנין)? הרווח בדבר שבחדר בקומה העליונה שמתקבצים עבור האכילה יש רעש גדול וקשה לשמוע את המקדש, מאידך בבית הכנסת עצמו לאחר התפילה ישמע כל הציבור.

תשובה: 

מאחר ובית הכנסת והאולם שע"י הם בבעלות אחת ותחת גג אחד ואין אפשרות לציבור לשמוע את הקידוש במקום בו אוכלים רשאים הם לקדש בבית הכנסת ולכוון בדעתם לאכול באולם.

מקורות והרחבת הדברים:

להבנת הענין נקדים, הקדמה קצרה. כתוב בנביא (ישעיה נח, יג) "וקראת לשבת עונג", ומכאן למדו חכמים (פסחים קא, א, עיין רשב"ם ותוס' שם) שאין קידוש אלא במקום סעודה, שהקריאה, דהיינו הקידוש,

 צריכים להיות במקום העונג וסמוך לעונג, לכן תיכף אחר הקידוש יאכל באותו מקום שקידש ולא במקום אחר ואם קידש ולא אכל לא יצא ידי חובת קידוש.

כעת אנו צריכים לדון מה נחשב אותו מקום ומה נחשב שינוי מקום.

א.      בגמ' (פסחים קא, א), דאמר שמואל, אין קידוש אלא במקום סעודה. סבור מינה, הני מילי, מבית לבית, אבל ממקום למקום בחד ביתא, לא. אמר להו רב ענן בר תחליפא, זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דשמואל, ונחית מאיגרא לארעא, והדר מקדש.

זו גירסת רש"י ותוספות ורשב"ם והרא"ש, ולפי גירסא זו מסקנת הגמ' היא שאף ממקום למקום, מחדר לחדר ומבית לעליה, נחשב כשתי מקומות ולא הוי קידוש במקום סעודה, אבל כל שהוא בחדר אחד אף כשעובר מפינה לפינה נחשב מקום אחד והוי קידוש במקום סעודה, וזו דעה ראשונה בשו"ע (או"ח סי' רע"ג סעיף א')

ב.      בטור (סי' רעג) הביא דעה שניה והיא שיטת רב שר שלום, שכל זמן שרואה מקומו מותר אפילו מבית לחצר ואם לאו אסור, וזו דעה שניה בשו"ע (שם), וכתבו הפוסקים (משנה ברורה שם ס"ק ז) שאין לסמוך על דעת הי"א הזה רק לענין דיעבד בשעת הדחק שלא יכול לסעוד במקום הקידוש אבל בלא"ה יזהר מאד שלא להקל מבית לבית ע"י ראית המקום כי יש אחרונים שמחמירין אפילו בדיעבד, ע"כ.

ג.        דעה נוספת הובאה בטור סימן רעג, וז"ל, אמר שמואל אין קידוש אלא במקום סעודה וקיימא לן כוותיה וכתב רבי' נסים דוקא שלא היה דעתו תחילה לאכול במקום אחר אבל אם קידש כאן על דעת לאכול במקום אחר ש"ד ומפרשין התוס' דבריו הא דמהני תנאה לקדש כאן על דעת לאכול במקום אחר דוקא כששני המקומות בבית אחד כגון מחדר לחדר או מאגרא לארעא אבל מבית לבית לא מהני תנאה ובחדר אחד מפינה לפינה לא שייך שינוי מקום שאפילו אם קידש לאכול בפינה זו ונמלך לאכול בפינה אחרת לא הוי שינוי מקום אפילו הוא גדול הרבה, וזו דעה שלישית בשו"ע (שם), ועל זה סיים הרמ"א וכן עיקר.

הרי שלשיטה זו מועילה כוונה תחילה לאכול במקום אחר, היינו בחדר אחר או בקומה אחרת, כל זמן שזה באותו בית.

הגב על הנושא

לתחילת הדף