אתה נמצא כאן: דף הבית » שאלות אחרונות » חגים וזמנים » ליל טבילה במוצאי צום

ליל טבילה במוצאי צום

שאלה:

אשה שליל טבילתה יוצא במוצאי צום י"ז בתמוז, ואם תצום במשך היום תהיה חלשה ועייפה מאוד, ולא תהיה מסוגלת ללכת למקווה באותו הלילה. האם היא חייבת לצום?

תשובה:
עדיף שתצום, גם אם זה יגרום לה לא  ללכת למקווה אחרי הצום. ותדחה את ליל טבילתה ליום שאחר כך.

מקורות וביאורים:

חובת התענית בשבעה עשר בתמוז הוא חיוב גמור מדברי קבלה, כמבואר בגמ' ראש השנה [יח.] ע"פ הפסוק בדברי זכריה [פרק ח'] "צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי וגו'". וצוך העשירי היינו שבעה עשר בתמוז. ובש"ע או"ח סי' תק"נ סע' א' מבואר שגם בזמן הזה, כולם חייבים להתענות "ואסור לפרוץ גדר" [לשון השלחן ערוך]. ואף שמסקנת הגמ' [שם] שבזמן שאין גזירות עכו"ם מצויים תלוי הדבר ברצון ישראל לקבל התענית או לאו, מבואר בפוסקים שעכשיו קיבלו כל ישראל תעניות אלו מדור דור ואסור לפרוץ גדר [עי' מ"ב שם ס"ק א'].

ואף שמצינו שהקילו לענין תעניתים אלו בכמה דברים, וכגון עוברות ומניקות שפטורים מהג' תעניתים [חוץ מתשעה באב ויוה"כ], כמבואר בש"ע שם. וכן חולה אפילו שאין בו סכנה כמבואר בש"ע סי' תקנ"ד סע' ו' פטור מתעניתים אלו. ואף כשאינו חולה גמור אלא כגון כאב עינים, מסתפק הביאור הלכה בריש סימן תק"נ [ד"ה מיהו] אם יש מקום להקל בשאר תעניתים כמו שמקילים לענין תענית אסתר, עי"ש. מ"מ כל שהוא בריא חייב בתעניתים אלו כנ"ל. ואף שנחלש טובא מהתענית אין בזה סיבה לפטור עצמו מהתענית, דזה דרכו של עולם שכל אחד במידת מה נחלש מצום ומ"מ חייבים לצום.

ואף שבשו"ת אגרות משה [או"ח ח"ד סי' קי"ד] כתב שכל שנחלש הרבה, יותר מסתם בני אדם, הוי בגדר חולה ופטור מן הצום. קשה לסמוך על היתר זו. דמה שמביא האגרות משה מהמ"ב בסי' תקנ"ד ס"ק יא' שכל שהוא "חלוש וחש בגופו" פטור מצום. בפשוטו הוא בא לפרש דברי המחבר שם שכתב "חולה שהוא צריך לאכול". והוא בא לפרש למה החולי גורם לו צורך לאכול. ועל זה כתב שמחמת החולי הוא חלש וחש בגופו. אבל מעולם לא התיר למי שהוא חלש בלי שום חולי להקל בצום. כך הורה מרן הגאב"ד. ואף שע"י הצום יתבטל ממצות טבילה לילה אחת, לא מצינו שהתירו איסור כדי לטבול בזמנה.

ואף אם היא דוחה טבילתה לליל שמיני, מ"מ אחרי שעושה בדיקה ביום השביעי נגמרו הז' נקיים. ולכן מותר מתחילת יום שמיני ללבוש בגדי צבעונים כנהוג, וגם אין עליה חיוב לבדוק שוב ביום השמיני.

תגובות (3)

  • נחום

    תמהתי מאוד על פסקו זה של הרב דרשוביץ לדחות את ליל הטבילה בשביל שתוכל האשה לצום, מפני שידועה דעתם של הרבה מגדולי ירושלים שאין נשים צריכות בזמנינו לצום כלל בד' צומות אלו, וכפי שהובא בהליכות שלמה (פרק יג הערה 16) מהגרש"ז אויערבך זצ"ל וז"ל שם "ולענין נשים היה דרכו של רבנו [-הגרש"ז] להשיב לשואלים שהמנהג במקומותינו היה שהנשים אינן מתענות כלל ואף הנערות מלבד תשעה באב ויום הכפורים אבל לאנשים אין להקל כלל בד' תעניות ותענית אסתר יותר מהמבואר בפוסקים" וכך הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל וכפי שהעיד בפני בנו הרב בנימין אלישיב שליט"א שכל בנות המשפחה לא צמות בד' צומות כלל על פי הוראתו, ואף אם יש מקום להחמיר בזה, אך בכגון דא שהאריכו פוסקים רבים בחומרת האיסור לאחר את הטבילה כפי שנפסק בשולחן ערוך סי' קצ"ז סעיף ב' והאריכו הפוסקים בחומרת הענין, מפני מה יש להחמיר עליה, ודבר זה קיל הרבה יותר ממה שכתב ר' משה לענין שאדם יכול לעבוד בצום אף אם יצטרך מחמת כך לאכול (אגרות משה או"ח חלק ד' סימן קי"ד), וגם מה שכתב שאין צריך לבדוק ביום השמיני, יראה כבוד הרב בספר משמרת הטהרה פרק י"א סעיף כ"ג שמבואר בדברי הראשונים שלכתחילה יש לבדוק דכל היכא דאיכא לברורי מברירנן. וכן דעת פוסקים נוספים.

    הגב
    • הרב עקיבא דרשוביץ

      לכבוד הר"ר נחום שליט"א, שלום רב,
      הנני להכיר טובה למע"כ שלקח הזמן לעיין בתשובתי ולכתוב ולהעיר הערות מחכימות. הבאת דברים בשם גדולי עולם, וודאי כל אחד צריך לשאול רבותיו ולנהוג על פיהם ואני לא אומר קבל דעתי וכו'.
      ולגופן של דברים, מבין שורות מכתבך ניכר שדבריך ניזונים מספרי ליקוטים ושמועות בעל פה. וכידוע שקשה מאד לסמוך של דברים אלו שלאו מר בר רב אשי חתם עלייהו. והרבה דברים נאמרו שלא בדקדוק ומה שנאמר לאדם אחד במצב מסוים אינו הוראה לרבים. ואף אם נתאמת בבירור שמועה זו או אחרת, דע לך שלא זו הדרך ולא זו העיר בבירור הלכה. אלא דרכנו לברר הכל משורש הסוגיא בש"ס ופוסקים, בשימת לב למנהג ישראל. והכל בהדרכה ממורינו הגאב"ד שליט"א. ואם נטייל קצת בדרך המלך הזו, יביטו עיניך שדברים שכתבתי פשוטים הם.
      שהלא הבאתי דברים מפורשים בש"ע שקי"ל שגם נשים צמות תעניות אלו, אם לא במקום חולי או מעוברות ומניקות. ואין שום מנהג קבוע לבטל דבר זה. ומה שהורו כמה גדולים מסתמא היה לפי הצורך במקום או זמן ששכיח חולי וכדו'. ומ"מ עדים אנחנו שאלפי בנות ישראל עושים כדין ולא יקרה להם נזק כל דהו מזה. ומה שהבאת ממרן האג"מ אינו ענין לניד"ד, שכל התירו הוא להתנהג כרגיל, ואם יבא ע"י זה למצב של חולי באמצע התענית מותר לאכול. אבל לא התיר כלל שלא לצום מראש מחמת מצוה שיש לו לעשות לאחר הצום, וז"ב. ולגבי איחור ליל טבילה, ודאי אין לאחר בלא טעם הגון. אבל עי' בסי' קצ"ז בפוסקים שמבואר שבזמנינו אין אנו מחמירים משום חיוב טבילה בזמנה מצוה, אלא אם בעלה בעיר אין מאחרין שלא לבטל מפריה ורביה, כמפורש במחבר. ופשוט שאין הכוונה לפריה ורביה כפשוטו שהלא דין זה קיים גם במינקת ומעוברת, ופשוט. אלא הכוונה שלא לבטל ממצות עונה לילה אחת. ובאמת שאין כאן ביטול עונה ממש שהלא אין מצות עונה בכל לילה, ואפשר להשלים שאר לילות. ומ"מ יש ביטול אפשרות קיום מצות עונה לילה אחד. ומ"מ חומר ביטול עונה הוא משום שעבוד הבעל לאשתו, ואשתו לבעלה. אבל כל שיש מחילה מצד שניהם, ויש באמת צורך אמיתי וטעם הגון, אין איסור לאחר טבילה לילה אחת. ומה שכתבתי שביום שמיני אין צורך בבדיקה, ידעתי גם ידעתי דברי הגר"ש קלוגר בס' מי נדה [בקו"א סי' קצ"ו], אבל שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך, שאין הלכה כן ולא נהגו כמותו, אלא כדברים המפורשים של הסדרי טהרה בסי' קצ"ב ס"ק ט' שאחר גמר ז' נקיים אין צורך בעוד בדיקות. ובפרט בזמן הזה שהרבה נסיון מוכיח שפצעים ומכות הם ממש מכת מדינה להרבה נשים, ולכן אין להוסיף בדיקות שאינן מחיובות שגורמים להנ"ל כידוע. וכן הורה בכל זה מורנו הגאב"ד שליט"א.

      הגב
  • נחום

    אני מודה מאוד לרב דרשוביץ על תגובתו, ועל אריכות הדברים לבירור ההלכה היטב, אך יש להעיר כמה הערות על הדברים, אתחיל מסיום הדברים מה שכתב הרב בשם הסדרי טהרה, יעיין שם מר היטב ויראה כי דבריו מיירי רק לענין דיעבד שלא בדקה, אך לא מיירי כלל לענין לכתחילה, ודיברתי בעבר עם כמה מורי הוראה בענין זה וכולם מורים שלכתחילה אם אין ידוע על מכות ופצעים לעשות בדיקה חוזרת לפני הטבילה כדברי המי נדה וכמבואר בדברי הראשונים שציינתי לעיל. ומשום כך תמה אני על ההוראה הכללית להקל בזה גם לאשה שאין ידוע בה על פצעים ומכות וכדו'.
    מה שכתב הרב בענין איחור הטבילה כאשר אין פרו ורבו יעיין מר היטב בשו"ת חתם סופר ח"ב יו"ד סי' ק"ע בסוף התשובה שכתב שגם כשאין מצוות פו"ר יש להקפיד על טבילה בזמנה, וכן יש חיוב מצד מצוות עונה כפי שכתב התרומת הדשן סי' רנ"ה וזה שייך גם במעוברת ומניקה כפי שכתב המשנה ברורה סי' ר"מ סק"ב.
    ומה שכתב הרב שדברי מבוססים על שמועות, אין זה נכון, כיון שאני בעצמי דיברתי עם בנו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל ואמר לי שזו הוראה כללית לכל בנות המשפחה, וכך נוהגים שם, וגם בשם הגרש"ז זצ"ל הדברים מופיעים בכמה מקומות והם מפורסמים היטב. ואף עם הגאב"ד דדרכי תורה סובר שבאופן כללי אין להורות כן לנשים בימינו, ומחמיר הוא בצומות בזמן הזה, אך ודאי יש להתחשב בדעתם של כל גדולי תורה אלו באופן שיש בזה ביטול מצווה של טבילה בזמנה, ואף אם הוא מחמיר, לכל הפחות צריך להורות לשואל שידע שגדולי תורה ענקיים אחרים סבורים שבכלל כל הנשים אינם צריכות לצום, ובוודאי אם ירצה יוכל לסמוך עליהם לכל הפחות במקרה זה. ותמיהתי היא בעיקר על הסתרת הדעה הנוספת בשאלה חמורה זו.

    הגב

הגב על הנושא

לתחילת הדף