בית מדרש לבירורי הלכה בנין ציון

"דתניא רבי אליעזר אומר אין לו לאדם בי"ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה ר' יהושע אומר חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. וא"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר עצרת לה' אלקיך וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם ר' אליעזר סבר או כולו לה' או כולו לכם ור' יהושע סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם. א"ר אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מ"ט יום שניתנה בו תורה הוא" (פסחים ס"ח ע"ב). ולכאורה יפלא דהלא דוקא ביום ...

 הן מנהג ישראל תורה וכבר נהגו בני ישראל מימי קדם להיות ערים בליל שבועות ולעסוק בתורה עד אור הבוקר. ומנהג זה יסודתו בהררי קודש בדברי הזוהר והמקובלים ומובא גם במגן אברהם סימן תצ"ד סק"א, כידוע. ויש לעיין במנהג זה על פי ההלכה המסורה, האם מותר לאדם לנדד שינה מעיניו ותנומה מעפעפיו בימי שבת וחג, או שמא כיון שטבעו של אדם לישון בלילות ולא איברי לילה אלא לשינתא והנמנע מלישון בלילה צער הוא לו, אסור לאדם להמנע משינת הל ...

הן פשוט וידוע דכל אחד מימי החג והמועד נשמה יתירא יש בו, הארה נשגבה ואורות עליונים המושפעים מאצילות לבריאה, וממנה ליצירה ולעשייה. בכל אחד מימי החג אומרים אנו מעין המאורע, זמן חירותנו בפסח, זמן שמחתנו בחג וזמן מתן תורתנו בעצרת. וכל אחד מן הימים הטובים שניתנו לישראל שבכולם נצטוינו בשמחת החג, יש בו שמחה משלו לפי עניינו של יום. ויש לעיין אפוא מה בין חג השבועות לשמחת תורה, והרי שני ימים טובים אלה קשורים לתורה, קב ...

"תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" (דברים ל"ג ד'). "ואמר רבי יוחנן נכרי שעוסק בתורה חייב מיתה, שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה, לנו מורשה ולא להם" (סנהדרין נ"ט ע"א). "ואמר רבי אמי אין מוסרין דברי תורה לנכרי, שנאמר (תהלים קמ"ז) לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום" (חגיגה י"ג ע"א). א הרי לן שתי מקורות שונים באיסור ללמד תורה לנכרים, חדא מתורת משה למדנו, וחדא מדברי קבלה. וכבר הקשו התוס' בחגיגה למ"ל הא ד"לא עשה כן ...

"וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו" (כ"ה י"ד). שנינו בב"מ (נ' ע"ב) "אמר רבא הלכתא, פחות משתות נקנה מקח, יותר על שתות ביטול מקח, שתות קנה ומחזיר אונאה". הנה לא מצינו באונאה מצות תשלומין כמו שמצינו בגזילה שנצטוינו בה והשיב את הגזילה, וצריך ביאור מה שורש חיוב השבת האונאה, ועוד יש לעיין האם מה שאמרו ביתר משתות דבטל המקח, הוי דין כללי דביטול מקח וכשם שהמקח בטל כשנמצא בו מום, וכשור שנמצא ...

חסידים מספרים שהצדיק הקדוש רמ"ל מסאסוב זי"ע סיפר שאת המשמעות העמוקה במצות ואהבת לרעך כמוך למד משיח ושיג של שני נכרים ברחובה של עיר. שאל גוי פלוני את אלמוני האם אתה אוהב אותי, ענה אלמוני הלא חברים אנו זה כעשרים שנה ואיך לא תבוש לשאול אם אוהב אני אותך. חזר ושאל פלוני הגד נא לי איזה שן כואבת לי. ענה אלמוני וכי איך אדע אם לא ספרת לי. חזר פלוני ושאל, "וכי איך תאמר שאתה אוהב אותי אם כלל אינך יודע מה כואב לי". וכי ...

ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה "אמר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" (ספרא קדושים וירושלמי פ"ט מנדרים) עומדים אנו בעיצומם של ימי הספירה, ימים שאנו נוהגים בהם דיני אבילות, ויש לנו להתבונן בפרשה זו וללמוד ממנה דרך חיים ותוכחת מוסר. מוסר נשגב ונורא יש ללמוד בתורת המדות מתלמידי רבי עקיבא וקורותיהם דהנה מבואר ביבמות (ס"ב ע"ב) שהיו לו לר"ע כ"ד אלף תלמידים וכולם מתו בין פסח לעצרת על שלא נהגו כבוד זה ...

"ואהבת לרעך כמוך" (י"ט י"ח). הנה נתתי אל לבי לדרוש ולעיין ביסוד גדר מצוות שבין אדם לחבירו. האם דומים הם ביסודם לשאר מצוות שבתורה אלא שאלה בין אדם למקום ואלה בין אדם לחבירו, או שמא שונים הם ביסוד גדרם. ושרש הספק במה ששמתי אל לבי דבעוד שבמצוות שבין אדם למקום מצינו כללים ברורים מה יעשה האדם ולא יחטא כאשר מצוות סותרות אלה את אלה, והורינו חכמים שעשה דוחה ל"ת, וחילקו בין לאו שיש בו כרת ללאו שאב"כ, וחילקו בין בעיד ...

"מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לצפורי והיה מכריז ואומר מאי בעי למזבן סם חיים, אודקין עליה ר' ינאי הוה יתיב ופשט בתורקליניה שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים א"ל תא סק להכא זבון לי א"ל לאו אנת צריך ליה ולא דכוותך אטרח עליה סליק לגבי הוציא לו ספר תהלים הראה לו פסוק מי האיש החפץ חיים מה כתיב בתריה נצור לשונך מרע סור מרע ועשה טוב א"ר ינאי אף שלמה מכריז ואומר (משלי כא) שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו א"ר י ...

"וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית" (י"ד ל"ו).   הנה כתב רש"י במס' ראש השנה (כ"ז ע"א) דמכאן למדנו דהתורה חסה על ממונן של ישראל וכ"כ עוד בחולין (מ"ט ע"ב) ושם הביא כן מתורת כהנים. ובאמת איתא כן במשנה במס' נגעים (פי"ב מ"ה) "כיצד ראיית הבית ובא אשר לו הבית והגיד לכהן... וצוה הכהן ופנו את הבית (ובטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר ...

זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ (י' ב'). כתב הרמב"ם (ספר המצות מ"ע קמ"ט) "שצונו לבדוק בסימני בהמה וחיה השחוטין והוא שיהיו מעלי גרה ושוסע שסע ואז יהיו מותרין לאכלן, והיותנו מצווין לבדוק אותן באלו הסימנין הוא מצות עשה, והוא אמרו יתברך זאת החיה אשר תאכלו ולשון ספרי אותה תאכלו אותה באכילה ואין בהמה טמאה באכילה, רוצה לומר הבהמה שיהיו בה הסימנין האלו מותר לאכלה ויורה בו שהבהמה שאין בה אלו הסימנים אינה מו ...

"תנא דבי רבי ישמעאל עבירה מטמטמת לבו של אדם, שנאמר 'ולא תטמאו בהם ונטמתם בם' אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם, תנו רבנן ונטמתם בם, אדם מטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה, מלמטה מטמאין אותו מלמעלה, בעולם הזה מטמאין אותו לעולם הבא, ת"ר והתקדשתם והייתם קדושים, אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה, מלמטה מקדשין אותו מלמעלה, בעולם הזה מקדשין אותו לעולם הבא" (יומא ל"ט ע"א). כל המצוות מקדשות את עושיהן, וכל העבירות מטמאין את ע ...

נסתפקו האחרונים בקטן שנתגדל בתוך ימי הספירה אם ימשיך לספור בברכה או שמא אינו סופר בברכה כיון דקיי"ל דאם דילג יום אחד שוב אינו מברך דחיישינן לדעת הבה"ג דאם דילג יום אחד שוב אינו סופר ובספירת קטן שמא הוי כאילו דילג אותן הימים שספר בקטנותו דלגבי זמן חיוב דגדלות אין ספירת הקטנות נחשבת, כמו דפשיטא לן דמצוה שנעשתה בזמן פטור לא מהני לפטור עושיה בזמן חיובן כמבואר בר"ה כ"ח ע"א דמצה שאכל בזמן שטותו אינה פוטרתו ולאחר ...

"לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" (שמות ו' ז'). כתבו רש"י והרשב"ם בר"פ ערבי פסחים (צ"ט ע"ב) דד' כוסות הם כנגד ד' לשונות של גאולה והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי (שמות י' ו'-ז'). והנה בין כוס ראשון לשני מותר לשתות, וכן בין שני לשלישי, אך ...

"וכוס פרעה בידי מכאן קבעו חכמים ארבע כוסות של לילי פסח, אמר ר' הונא בשם ר' בניה כנגד ארבע גאולות שנאמר במצרים (שמות ו') 'והוצאתי' 'והצלתי' 'וגאלתי' 'ולקחתי', רבי שמואל בר נחמן אמר כנגד ארבע כוסות שנאמרו כאן, 'וכוס פרעה בידי וגו' 'ונתת כוס פרעה וגו', רבי לוי אמר כנגד ארבע מלכויות, רבי יהושע בן לוי אמר כנגד ארבע כוסות של תרעלה שהקדוש ברוך הוא משקה את העובדי כוכבים, הדא הוא דכתיב (ירמיה כ"ה) 'כי כה אמר ה' אלקי ...

א בגדרי הזכירה והסיפור כתב הרמב"ם (פרק ז' מהלכות חמץ ומצה הלכה א') "מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן שנאמר 'זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים' כמו שנאמר 'זכור את יום השבת', ומנין שבליל חמשה עשר תלמוד לומר 'והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה' בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך" עכ"ל. ומבואר מדבריו דמקור מצוה זו הוא מקרא ד"זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים". וצ"ע דהל ...

א אם הסיבה מה"ת או מדרבנן כתב הרמב"ם פ"ז מהל' חמץ ומצה הלכה ו'-ז' "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים שנאמר ואותנו הוציא משם וכו' לפיכך כשסועד אדם בלילה הזה צריך לאכול ולשתות והוא מיסב דרך חירות". ונתבאר מדבריו דמצות הסיבה שרשה במה שחייב אדם להראות את עצמו כאילו יצא ממצרים, ולכאורה נראה דדרשה זו שדרשו חז"ל ממה דכתיב "וזכרת כי עבד היית" וממה דכתיב "ואותנו הוציא משם" (כמ ...

 פסחים קט"ז ע"א. "רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור וכו'". הנה יש לתמוה לכאורה, מנא ליה לרבן גמליאל טעמא דמצה ומרור עד שקבע דמי שלא אמר טעמים אלה לא יצא יד"ח סיפור יציאת מצרים, והלא נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון אם דרשינן טעמא דקרא (ב"מ קט"ו ע"א, סנהדרין כ"א ע"א) וקיי"ל כרבי יהודה דלא דרשינן טעמא דקרא (רמב"ם פ"ג ממלוה ה"א ופ"ג ממלכים ה"ב), וא"כ מי לידנו י ...

"אמר רבי אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנא' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכ"א ימי חייך העוה"ז כל להביא לימות המשיח" (משנה ברכות י"ב ע"ב). "מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן שנאמר זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים כמו שנאמר זכור את יום השבת. (רמב"ם פ"ז מחמ ...

א בגדרי הזכירה והסיפור כתב הרמב"ם (פרק ז' מהלכות חמץ ומצה הלכה א') "מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן שנאמר 'זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים' כמו שנאמר 'זכור את יום השבת', ומנין שבליל חמשה עשר תלמוד לומר 'והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה' בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך" עכ"ל. ומבואר מדבריו דמקור מצוה זו הוא מקרא ד"זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים". וצ"ע דהל ...

א בירקות המרים אם יוצא בהם ואם צריך להרגיש טעם מרירות בשו"ע סימן תע"ג סעיף ה' איתא "אלו ירקות שאדם יוצא בהם ידי חובתו חזרת, עולשין, תמכא, תרחבינא, ומרור וכו'" וברמ"א כתב "ואם אין לו אחד מאלו הירקות יקח לענה או שאר ירק מר". ומבואר בדבריהם דנחלקו אם יוצא בחמשת המינים הנ"ל בלבד או בכל ירק מר. וכבר נחלקו הראשונים (פסחים ל"ט ע"א) בביאור "מרור" דתני במתני' אם הוי מין ירק מסויים כמו שפירש רש"י, או הוי שם כולל לירק ...

פסחים דף ק"ח ע"א כתב המהר"ל בגבורות ה' פרק מ"ח "ומהא דאמר ריב"ל השמש שאכל כזית מצה בהסיבה יצא, יש לי ללמוד מדקאמר בדיעבד יצא, שכל מה שאוכל מצה בליל פסח לכתחלה צריך הסיבה, דאף ע"ג דיוצא בכזית אחד אם אכל הרבה הכל הוא מצוה אחת, ויותר עדיף שיהיה כל אכילתו במצוה ולפיכך יש לנו לאכול כל האכילה של מצה בהסיבה שהוא דרך חירות, דאם לא כן למה נקט השמש שאכל כזית מצה בהסיבה יצא אלא דוקא שמש שמשמש לבני סעודה ואי אפשר לו לה ...

"ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת" (ל"א ט"ז). א במקור ההלכה דפקו"נ דוחה כל התורה כולה "ר' שמעון בן מנסיא אומר ושמרו בני ישראל את השבת אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, א"ר יהודה אמר שמואל אי הואי התם הוא אמינא דידי עדיפא מדידהו וחי בהם ולא שימות בהם, אמר רבא לכולהו אית להו פירכא בר מדשמואל דלית ליה פירכא וכו' אשכחן ודאי ספק מנא לן ודשמואל ודאי לית ליה פירכא" (יומא פ"ה ע"ב).   אך בא ...

"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים" (דברים כ"ה י"ז). א הנה נחלקו הראשונים בביאור מצוה זו, באיזה ענין ואופן מצווים אנו בזכירת מעשה עמלק, ושלש מחלוקות בדבר: א. מדברי התוס' בברכות (י"ג ע"א ד"ה בלשון) מבואר דמה"ת חייב לקרוא פרשה זו שבתורה ולא די בזכירה בעלמא כל אחד לפי צחות לשונו, שהרי דחו פרש"י שכתב דנפ"מ אם כל התורה בלשון הקודש נאמרה או בכל לשון לענין קריאת התורה דהלא קריה"ת מדרבנן ותקנת עזרא היא, וכ ...

"ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים" (כ"ז י"ח). "וכמה שיעור סאתיים כחצר המשכן, מנא הני מילי א"ר יהודה דאמר קרא 'ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים', אמרה תורה טול חמשים וסבב חמשים" (עירובין כ"ג ע"ב ועי"ש ברש"י). הנה אחת השאלות הגדולות שיש בתיקון עירובין היא הלכה זו דכל שטח שיותר על בית סאתיים שלא הוקף לדירה אסור לטלטל בו ד' אמות. דאף שמה"ת הוי רה"י כיון שיש בו ד' מחיצות, מדרבנן גזרו דהוי ככרמלית דכיון שאי ...

"לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא" (כ' ז'). "כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא" (ברכות ל"ג ע"א). ברכה לבטלה הנה נחלקו רבותינו הראשונים אם ברכה לבטלה איסור דאורייתא היא או איסור דרבנן. דעת הרמב"ם בשו"ת (פאר הדור סימן ק"ה) דהוי מה"ת, וכך דייקו האחרונים מדבריו בהלכות ברכות (פ"א הט"ו) "כל המברך ברכה שא"צ הרי זה נושא שם לשוא והרי זה כנשבע לשוא וכו'". וכך כתב המגן אברהם סימן רט"ו סק"ו. ומאידך דעת התוס' בר"ה (ל ...

"ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאהו בשדה" (ט"ז כ"ה). "תנו רבנן כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת שלש. רבי חידקא אומר ארבע. א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו, 'ויאמר משה אכלהו היום...' רבי חידקא סבר הני תלתא היום לבר מאורתא, ורבנן סברי בהדי דאורתא" (שבת קי"ז ע"ב). אם הוי מהתורה הנה מפשטות הסוגיה נראה דשלש סעודות בשבת מה"ת הם שהרי דרשו מקרא מלא דכתיב ג' פעמים היום כנגד ג' סעודות. ואכן כך כתב הלבוש ...